תחרות Startup+"נוצר מצב מוזר בו מפתח כותב קוד ועליו להתייחס גם לשאלות מוסר"
תחרות Startup+
"נוצר מצב מוזר בו מפתח כותב קוד ועליו להתייחס גם לשאלות מוסר"
את הדברים אמרה מנכ"לית פועלים הייטק, מיכל קיסוס הרצוג לקראת גמר תחרות סטראט-אפ פלוס לשנת 2023 של כלכליסט ופועלים הייטק. השיחה התקיימה עם בכירים בתעשיית הטק, ובה בדקנו עד כמה כלי ה-AI החדשים משפיעים על עולם היזמות?
לקראת גמר תחרות סטארט-אפ פלוס לשנת 2023, שמטרתה להוות קרש קפיצה לתעשייה לסטארט-אפים בתחילת דרכם, בדקנו עם בכירים באקוסיסטם עד כמה כלי ה-AI החדשים משפיעים על עולם היזמות, כיצד יכולים יזמים להשתמש בכלים אלו, מהי ההשפעה על כוח האדם בהייטק והאם נראה שינויים במפת הסטארט-אפים בעקבות השימוש בבינה מלאכותית.
"אני חושב שזאת אולי המהפכה הכי גדולה מאז המצאת האינטרנט. בשנתיים הקרובות תוך כדי תנועה נבין עד כמה זה הולך לשנות את כל מה שאנחנו עושים. חברת סטארט-אפ שלא תפנים ותלמד לעומק את הנושא יהיה לה מאוד קשה בתחרות", אומר טל ברנוח, שותף בדיסרפטיב וי.סי.
לדבריו, ההשלכות של כלי הבינה המלאכותית על עולם היזמות רוחביות. "מדובר ביותר מללמוד ג'נרייטיב AI אלא להבין איך כל חברה צריכה להשתמש בכלים האלה בצורה נכונה ואיפה זה מייצר לה יתרון יחסי על מתחריה".
"היישומי ה-AI מספקים כבר היום תועלת אדירה בתחום שניתן להעלות על הדעת ויש עוד מגוון אינסופי של שימושים פוטנציאליים. לצד היתרונות העצומים והדי מלהיבים של הטכנולוגיה הזו, אשר משנה את העולם בו אנו חיים, צריך להתייחס גם לדילמות המוסריות שמתלוות אליה", אומרת מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים הייטק. "לסטארטאפים בתחילת דרכם מדובר בשימוש ב-AI לכתיבת קוד, בקרת איכות, מציאת דרכים לניתוח ושימוש בנתונים בצורה יעילה יותר, שיווק וכדומה. החשיבות של AI עבור יזמים היא הפוטנציאל לחסוך זמן וכסף, לתת לסטארט-אפ יתרון ולהפוך אותו ליעיל יותר. המפתח הוא זיהוי נכון של ההזדמנויות וניצול פתרונות AI קיימים בצורה היעילה ביותר במינימום פיתוח והשקעה. לא פלא שעם הפיתוח של 4GPT, כ-80% מלקוחות ההייטק שלנו, בכל שלבי חייהם, נמצאים בתהליך פיתוח כזה או אחר שמטמיע את יכולות ה-4GPT ואלו שעוד לא התחילו יתחילו בקרוב מאד. זה כבר ממש לא בשלב הטרנד, זה חלק בלתי נפרד מהעולם שלנו והיתרונות ברורים".
"השפעת הבינה המלאכותית על עולם היזמות בעולם התוכנה תהיה אף יותר דרמטית מהטמעת הכלים במיזמים", אומר דידי גורפינקל, מייסד שותף ומנכ"ל Data Rails. "קורים כעת שני אירועים גדולים. האחד הוא שכל הארגונים מנסים להבין איך משלבים את היכולות החדשות בתוך הכלים הקיימים. להטמיע קונברסיישנל וג'נרייטיב AI כדי להשיג את המתחרים ולמקסם יכולות קיימות. השני הוא תהליך עמוק יותר, ואולי ייקח לו יותר זמן שבו נראה שינוי דרמטי של איך נראית תוכנה. החל מה-UI שנראה יותר כלים אינטואיטיביים והרבה טקסט – קונברסיישנל. זה יתחיל משם ועד לדרך שבה התוכנה בנויה. נראה כלים שהם GPT-First, שמבוססים על פלטפורמות קיימות כמו Open AI וכל התוכנה תראה אחרת. זה שינוי הדומה לזה שנעשה כשהגיע הענן. כשסיילספורס השיקו את ה-CRM, הם לא באו עם מוצר יותר טוב אלא עם משהו שבנוי אחרת לגמרי ואני מאמין שזה מה שנראה כאן".
"לצד היתרונות הברורים עולה השאלה המדאיגה לגבי קצב הכניסה של הטכנולוגיה של בינה מלאכותית לעולם", אומרת קיסוס הרצוג. "הפיתוחים הגבוהים בתחום (theory of mind וה self-aware AI) מתקדמים בקצב כל כך מהיר שאין אדם או חברה שמסוגלים לעבד את ההשפעות וההשלכות האפשריות על העולם ועלינו. הגופים שאחראים על כתיבת הרגולציה גם כן לא עומדים בקצב ונוצר מצב שהחברות שעוסקות בתחום היום עובדות ללא פיקוח משמעותי. בעקבות זאת יצאה קריאה ברורה לעצור פיתוחי AI לחצי שנה על מנת לתת לממשלות העולם לבנות רגולציה עדכנית ולהבטיח, אם בכלל אפשר להבטיח, שההשפעות של הטכנולוגיה יהיו חיוביות ושאת הסיכונים שלהן ניתן יהיה לנהל. שחרור ה-CHAT GPT לציבור הרחב ולשימוש חופשי הגדיל את המודעות לסוגיה והביא את המאבק לקדמת הבמה ולפתיחה של דיון ציבורי רחב וזה דווקא יתרון משמעותי בקידום השיח בנושא. בהתאם, חוסר הבקרה והרגולציה בבינה מלאכותית נכון להיום מסכנים את עתיד האנושות. אנו נמצאים בימים בהן חברות הטק הגדולות בעולם נמצאות בתחרות מסחרית ופוליטית לייצר את המכונה האינטליגנטית הטובה ביותר, ולכן בינה מלאכותית תיהפך בזמן הלא רחוק לחכמה מאיתנו באלפי מונים. זה בלתי נמנע. השאלה הנשאלת היא האם בדרך אנו דואגים, במילותיו של אסימוב לוודא שהמכונה לא תפגע בבנאדם".
לדברי קיסוס הרצוג "נוצר מצב מוזר מאד שמפתח במסגרת תהליכי פיתוח צריך להתייחס לשאלות מוסר, אפליה, התמודדות עם פייק דאטה, פייק ניוז, זיופים והונאות, הבדלה בין יחס ליצורים חיים ולחפצים כל מיני שאלות שלפני שניה לא היו רלוונטיות למפתח שכותב קוד. והאם אנחנו יכולים להשאיר את האחריות על המפתחים שיש עליהם לחצים אדירים להביא תוצאות, כי כרגע אין רגולציה מתאימה? אנחנו בתקופה מעניינת מאד והדברים יכולים לפנות לטוב או לרע. מה שבטוח יש לכולנו, כל אחד בתפקידו ובמקומו, אחריות לקבוע מה תהיה ההשפעה של בינה מלאכותית על העתיד שלנו".
הבינה המלאכותית תשפיע גם על כוח האדם בחברות הטכנולוגיה. בטווח הקצר אמנם לא נראה הרבה שינוי, אך ברנוח סבור כי בטווח הארוך ההשפעה תהיה קרדינלית. "הכל הולך להיות אוטומטי אז יצטרכו פחות אנשים בקצה – פחות עובדים". מצד אחד אפשר להקים סטארטאפ בקלות יותר היום מכיוון שיש כלים שמאפשרים כתיבת תוכנה בצורה הרבה יותר יעילה. מצד שני עד שזה יגיע לרמה שאתה לא צריך את מתכנת בצד השני אלא אנשים שיידעו לנהל את המשאבים האלה נכון, נצטרך מתכנתים יותר מתוחכמים ובמספרים קטנים יותר – 8 או תשעה במקום 15", הוא אומר.
גורפינקל, לעומת זאת אומר כי ההשלכה לא תהיה דווקא על כמות האנשים אלא על המומחיות של האדם והדרך בה אנשים עובדים. "כשמסתכלים על ההיסטוריה כמות העובדים הנדרשים לא יורדת אלא פשוט עושים דברים אחרים. הדגש יהיה יותר על גמישות, להתמצא מאוד מהר בשינויים כל כך תכופים. היכולת לעשות חיבור בין יכולות טכניות ליכולות יצירתיות".
בנוסף, מפת הסטארט-אפים תשתנה. "אני חושב שנראה הרבה מאוד סטארטאפים שמביאים כלי פרודוקטיביות וכלים שהם “Enterprise software”, שמבוססים על התשתיות החדשות כי הטיים טו מרקט יתקצר משמעותית. נראה שינוי משמעותי בחברות שההתמקדות שלהן תהיה ב-AI. חלקן ייעלמו וחלק, שמשלימות את הפלטפורמות האלה – יגדלו", אומר גרפינקל.
