"חברות ההייטק צריכות להתחשב בקשיי השפה של המועמדים הערבים"
"חברות ההייטק צריכות להתחשב בקשיי השפה של המועמדים הערבים"
כך אמר עלי איוב, בכיר באנבידיה ויזם סדרתי, בפאנל על הייטק ויזמות בפורום הכלכלי הערבי בשיתוף כלכליסט; היזם חליל שואהנה: "רק 3% מהמועסקים בהייטק הם ערבים"; בסמה חלף, בכירה באינטל: "יש מקום לאופטימיות אבל התהליך מאוד איטי"
”רק כ־3% מכלל המועסקים בהייטק הם ערבים, ומתוך 10,000 סטארט־אפים בישראל רק כ־100 בלבד הם של יזמים ערבים”, כך אמר חליל שואהנה, יזם מסכנין, שהנחה את הפאנל בנושא יזמות והייטק בחברה הערבית שנערך בוועידה השנתית השנייה של הפורום הכלכלי הערבי בשיתוף “כלכליסט”.
חאתם ייזבק, דירקטור בכיר בחברת ברודקום, חבר ועד מנהל בארגון צופן ומשקיע, אמר: "הקמתי חברה גלובלית בנצרת לפני שבע שנים. התחלנו בקטן אבל כיום, אחרי הרבה עבודה, גדלנו מאוד. יש היום מודעות הרבה יותר חזקה להייטק. זה מעודד אנשים לעבוד בנצרת ולא לנסוע למקומות מרוחקים כמו חיפה. יש אצלנו גם עובדים יהודים. אני מרגיש שיש התקדמות יפה ויש יותר אנשים שלא חוששים להתחיל סטארט־אפים. מה שבעיקר חסר זה ניהול עסקי, שיעודד אנשים להקים מיזמי סטארט־אפ".
עלי איוב, דירקטור בכיר בחברת אנבידיה ויזם סדרתי, אמר כי "קרוב ל־20% מהסטודנטים במקצועות ההייטק הם ערבים. לדעתי, הסיבה שאנחנו לא מצליחים לקלוט את הבוגרים היא המודעות החסרה של החברה הערבית לנושא. אחת הבעיות שרואים בצורה מאוד בולטת אצל מרואיינים ערבים לתפקידים בהייטק היא הקושי עם השפה. כמו כן, יש גם את עניין הגיל. בוגרי הייטק הערבים יותר צעירים ולכן יש להם קושי בתפקוד בראיונות. צריך שחברות הייטק ייקחו את שני הנושאים האלה בחשבון ויבואו לקראת הבוגרים".
1 צפייה בגלריה
מימין: המנחה חליל שואהנה; חאתם ייזבק, דירקטור בכיר בברודקום ומשקיע; בסמה חלף, מנהלת בכירה באינטל; ניזאר משאעל, שותף כללי ומנהל כספים בקרן NGT; עלי איוב, דירקטור בכיר ב־Nvidia ויזם סדרתי; ופאדי סווידאן, סמנכ”ל בקרן תקווין
(צילום: אלעד גרשגורן)
בסמה חלף, מנהלת בכירה בחברת אינטל, חברת ועדת מנהל בעמותת Appleseeds, הוסיפה כי "אנחנו רחוקים מאוד מהשוק הישראלי אבל מדובר בתהליך. כשאני התחלתי לפני 20 שנה היו 30 נשים ערביות בהייטק, כיום שיעור הנשים עומד על 40%. יש מקום לאופטימיות, אבל התהליך מאוד איטי. אחת הסיבות לכך הוא הפער בחינוך”. חלף הוסיפה כי היא רואה משמעות רבה למענקים שניתנו לתעסוקה. “רוב הסטארט־אפים בארץ צמחו מיוצאי אינטל ואנווידיה. במקביל לעידוד היזמות, יש חשיבות אדירה לעידוד תעסוקה של עובדים ערבים”, ציינה.
פאדי סווידאן, סמנכ"ל בקרן ההשקעה תקווין: "העניין של תעשיית הייטק עוד לא נכנס לתודעה בחברה הערבית. אפשר לראות ניצנים של הבנה, אבל לא משהו שמובנה בחברה הערבית. התעשייה הזאת צמחה בתל אביב כשהגיעו לשם חברות גדולות שרכשו חברות מקומיות קטנות. זה מה שיצר את מקומות העבודה. אנחנו בחברה הערבית צריכים את הדוגמאות האלה. צריך סיפורי הצלחה, אקזיטים, שייצרו דוגמה, שייצרו מקומות עבודה ויקלו על הערבים. התהליך התחיל, אבל זה מצריך זמן".
שואהנה סיכם: "למרות ההצלחה הגדולה של ההייטק בחברה הישראלית עם 300 אלף עובדים וכמות מרשימה של סטארט־אפים ואקזיטים, החברה הערבית עדיין בתחילת דרכה. לא די לאפשר את שילוב החברה הערבית בהייטק, אנחנו צריכים את התמיכה ממשרדי הממשלה, קרנות השקעה, ארגונים חברתיים והחברות הבינלאומיות".
