ועידת התחזיותהמפקח על הבנקים: "אם תהיה סכנה משמעותית בשוק המשכנתאות נתערב"
ועידת התחזיות
המפקח על הבנקים: "אם תהיה סכנה משמעותית בשוק המשכנתאות נתערב"
כך אמר יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, בשיחה עם גולן פרידנפלד ועירית אבישר בוועידת התחזיות של כלכליסט והפניקס. עוד הוסיף באותו נושא כי "הבנקים יודעים היטב כיצד לטפל בלקוחות, ולהגיע איתם להסדר"
אחרי שגרפו רווחים של למעלה מ-20 מיליארד שקל ב-2022, בעיקר בזכות העלאות הריבית, הבנקים לא ירוויחו יותר ב-2023. כך צופה יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, בשיחה עם גולן פרידנפלד ועירית אבישר מכלכליסט בוועידת התחזיות של כלכליסט והפניקס.
על כך שהבנקים נהנו מעליות הריבית על ההלוואות, אך לא גלגלו אותן באופן מיידי ובמלואן לריבית על הפיקדונות אמר אבידן: "אני בהחלט מצפה מהמערכת הבנקאית להמשיך לגלגל את הריביות לטובת הציבור. נעשה כאן מהלך רחב, הוא לקח קצת זמן אבל היום אנחנו במקום הרבה יותר טוב. אגב, כאשר יש לבנקים תוצאות כספיות טובות גם הציבור נהנה מהן במידה מסויימת: הוא נהנה מיציבות הבנקים, נהנה מדיבידנדים, לרובנו יש איזשהו נכס כמו פנסיה. הצרכן יכול לבחור ויש הרבה מאוד כלים לצרכנים כמו מעבר בין בנקים. אני לא מעודד אף אחד לעשות את זה, אבל אני כן מעודד לעשות צרכנות נבונה. מחיר הכסף הוא תלוי ביקוש והיצע, ועדיין יש ציפייה שהבנקים יגלגלו את עליית הריבית גם לצרכנים".
העלאות הריבית גם ייקרו את המשכנתאות בכ-700 שקל לחודש לחלק מהמשפחות, אך בנק ישראל לא צפוי להתערב בעתיד הקרוב. כך אמר אבידן. "היכולת של אזרח לרכוש דירה זו בעיה חברתית. יש מנעד מאוד רחב בעליית החזרי המשכנתאות כאשר הממוצע שאנחנו מכירים הוא בין 100 ל-700 שקלים, תלוי כמובן בסכום ובעיתוי של המשכנתא. אנחנו עוקבים באדיקות אחרי עולם המשכנתאות ואני יכול להגיד עכשיו שיש עננות אבל השמיים לא קודרים. אנחנו לא חושבים שכרגע יש פה כשל שוק שדורש שנהיה מעורבים באופן מיידי. הבנקים יודעים היטב לטפל בלקוחות ולקוח שמתקשה הם יגיעו איתו להסדר. נמשיך לעקוב אחרי השוק ואם נחשוב שהשמים מאוד מעוננים, שיש סכנה משמעותית, נצטרך להתערב".
אבידן אמר כי הוא מאוד מקווה שהבנק הדיגיטלי החדש של ניר צוק, שלו העניק רישיון, יצליח להביא בשורה במחירים לצרכנים, לתחרות בבנקאות ולצרכנים. "זה הרישיון השני שאנחנו מעניקים לבנק דיגיטלי וכרגע אנחנו עוד רחוקים, ייקח זמן עד שהבנק הזה יקום. אנחנו מכירים הרבה מאוד בנקים דיגיטליים או חדשניים בעולם ולוקח זמן לתוכניות העסקיות שלהם להתממש. עצם קיומם והבאה של מודלים חדשים, גורמים לבנקים הגדולים שיותר קשה להם לצאת ממצב הנוחות שלהם לחשוב על המודלים העסקיים שלהם", אמר.
על ההצהרה של בנק דיסקונט בתגובה לתיקון חוק האפליה כי לא יעניק אשראי למי שיפלה בגין גזע, דת, מין או נטייה מינית אמר אבידן כי הבנקים מחוייבים לחוק שאוסר אפליה ולאפשר שיוויון ללקוחות. "אנחנו מאוד מעודדים את התאגידים הבנקאים לטפל באוכלוסיות מוחלשות. טיפלנו בנושא ונמשיך לטפל, יש פה אמירה ערכית ואנחנו בהחלט מכוונים לכך שהבנקים יחשבו מעבר לראייה הקפיטליסטית גם בראייה של קפיטליזם קשוב - להסתכל לא רק על בעלי המניות אלא גם על בעלי העניין. אנחנו מסתכלים בדרך כלל בצד מדיניות האשראי ובהחלט ניתן לחשוב שמאחורי האמירה הערכית עסק שמפלה הוא ככל הנראה ברמת סיכון גבוהה יותר ולכן יש גם שיקול עסקי".
"בהחלט אפשר לייצר תחרות גבוהה יותר על האשראי לעסקים קטנים ובינוניים", אמר אבידן. "אני לא חושב שיש מספיק תחרות על האשראי שמוגש לעסקים הקטנים, הוא קשור הרבה מאוד בהבנה פיננסית, באוריינות פיננסית. באשראי לצרכנים יש תחרות גדולה, במשכנתאות יש תחרות גדולה ובאשראי לעסקים גדולים יש חלוקה ומנעד מאוד רחב במערכת הבנקאית".
