ועידת ניו יורקכיצד בונים חברה משנת עולם בעזרת משקיעים פרטיים?
ועידת ניו יורק
כיצד בונים חברה משנת עולם בעזרת משקיעים פרטיים?
יזמים צריכים לדעת כי חברתם יכולה להתבסס על השקעות פרטיות עד לשלבים מתקדמים בהם היא זקוקה להשקעות מסיביות על מנת להמשיך ולצמוח. בשלב כזה מתקדם שאלת ההיתכנות בדרך כלל כמעט ולא קיימת
יזמים חדשים נוטים להאמין שבכדי להשיג את ההשקעות הנחוצות להקמת מיזם, הם זקוקים לגב הכלכלי של קרנות ההשקעות. לכאורה הדרך להגיע לקרנות יחסית פשוטה, אך בפועל, ישנם אחוזי סינון גבוהים שבשלבים ראשונים של החברה קשה לעבור, במיוחד לחברות עם רעיון חדשני שמאתגר תפיסות קיימות ומוסכמות טכנולוגיות. המעבר דרך מסננת הקרנות, בעיקר בשלבים מוקדמים ארוכה ומתסכלת ואסור שדבר זה יוציא את הרוח מהמפרשים של יזמים עם רעיונות חדשניים, במיוחד בתחומי ה-Deep Science.
אפשרות נוספת לגיוס השקעות היא ממשקיעים פרטיים, כאלה עם הון פנוי של עשרות ומאות מיליוני דולרים ומעלה, שרובם הגדול הרוויחו בזכות לקיחת סיכונים מחושבים. אלו אנשים שצברו ניסיון בהשקעות ופיתחו לעצמם תהליך בדיקה אפקטיבי. השקעות אלו טמונות בפוטנציאל הכלכלי של החברה, אך פעמים רבות נובעות מחיבור לחזון שלה. לדוגמא, משקיעי מובילאיי השקיעו בחברה שלקחה תחום בתולי של ראיה ממוחשבת והפכה אותו למציאות בעולם הרכב, אבל גם טכנולוגיה מהפכנית עם ערך מוסף שמסייעת במניעת תאונות דרכים.
יזמים שפונים לכיוון כזה בדרך כלל מאופיינים ברמת ידע גבוהה ועמוקה במיזם ובטכנולוגיה שנובעת מלימוד עמוק של התחום ודרייב חזק. יתרה מכך, רובם לקחו את הסיכון ההתחלתי על עצמם, השקיעו כסף וזמן ובנו אב טיפוס ראשוני שהוכיח את ההיתכנות של הטכנולוגיה. לקיחת סיכון אישי והוכחת היתכנות הם מהלכים שנתפסים באופן חיובי בקרב משקיעים פרטיים. גם אנחנו ב-New Phase עשינו זאת בשנות הגראז', כשהראינו את היתכנות הטכנולוגיה לחיסול תאי סרטן באמצעות ננו חלקיקים שמתחממים לטמפרטורה מוגדרת מראש תחת שדה אלקטרו מגנטי.
אפשר לאפיין חברות שמבוססות על גיוס הון פרטי על פי מספר פרמטרים:
ראשית, אמונה בלתי מתפשרת וביטחון ברעיון גם לאחר שמיעת עשרות לא. שנית, כדי לגייס סכומים גדולים של עשרות מיליוני דולרים, נדרשת מהמנכ"ל ומהנהלת החברה יכולת ניהול ורמת ידע גבוהה והתמדה אין סופית.
בנוסף, תמיד נעדיף לצרף משקיעים בעלי גישה חיובית וסבלנות להיות בסירה אחת עם החברה עד להגעה ליעד, ולא רק כדי לממש אג'נדות עסקיות שונות כפי שקיים בקרנות עם זמני הבשלה שונים. היכולת הפיננסית של המשקיעים היא כזו שיוכלו להשקיע ביותר מסיבוב אחד, זה מאפיין את רוב המשקיעים. קיימת זהות אינטרסים רבה בין משקיעים פרטיים ליזמים. לחברה יש מחויבות להצליח ולעדכנם באופן שגרתי, הקפדה יתרה על השימוש בכספי ההשקעה וקצב שריפת המזומנים, ורצון לסייע למשקיעים, למשל דרך פניה לצורך קבלת ההטבות של חוק האנג'לים שהיה בעבר כלי חזק לטובת המשקיעים.
גם המשקיעים, מהיותם אנשי עסקים מנוסים, מסייעים לחברה בקשריהם כולל בהגעה למשקיעים נוספים בחיבורים עסקיים ועם רשויות. תמיד כשפניתי למשקיעים במטרה להתייעץ או להסתייע בקשריהם, נעניתי בשמחה ונתרמתי מהם.
כמנכ"ל ומייסד שותף ב-New Phase, הובלתי מדיניות של עבודה עם משקיעים פרטיים עד לשלב זה. כיזמים הוצאנו הרבה כסף, הוכחנו את ה-Proof Of Concept ורק לאחר מכן פנינו למשקיעים, מה שתרם רבות ליצירת אמון ראשוני בינינו. כיום כאשר אנו נמצאים בשלב ניסויים בבני אדם, לאחר תשע שנות פעילות וגיוס של 30 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים בלבד, אני יודע לומר שאפשר אחרת ולא צריך לוותר על רעיונות פורצי דרך.
מדעי החיים תחום משמעותי אך הקרנות והגופים המוסדיים כמעט שלא משקיעים בו. לפי דו"ח הרשות לחדשנות מ-2021 מרכיב מאוד קטן מהשקעות הון הסיכון - פחות מ 2%- הושקע בתחום. למרות שרוב החברות שפועלות בו יש להן פעילות משמעותית לטובת האנושות, מלבד השאיפה להצלחה פיננסית.
הסיבות בדרך כלל נעוצות בזמן הפיתוח הארוך שנגזר מהוכחה ומימוש רעיונות פורצי דרך באופן מדויק ומוקפד, ובתהליכי רגולציה ארוכים. כיזמים אנו לא בוחרים מראש בכך, אבל במקרה שבו סורבתם על ידי קרנות הון סיכון, ישנה היתכנות אמיתית להמשך הדרך, באמצעות גיוס ממשקיעים פרטיים. העומס על המנהלים יהיה גדול וידרוש הרבה מאוד ידע, מקצועיות ונחישות, אבל ככה בונים חברות חזקות.
חברה יכולה להתבסס על השקעות פרטיות עד לשלבים מתקדמים בהם היא זקוקה להשקעות מסיביות של עשרות או מאות מיליוני דולרים על מנת להמשיך ולצמוח, מכיוון שבשלבים אלו החברה לרוב נמצאת במצב מתקדם מאוד שאלת ההיתכנות בדרך כלל כמעט ולא קיימת.
כותב המאמר הוא עופר שלו, מנכ״ל ומייסד חברת New Phase
