כנס שוק ההון"צריך להשקיע טריליון שקל בתחבורה כדי להגיע לרמה של המדינות המפותחות"
כנס שוק ההון
"צריך להשקיע טריליון שקל בתחבורה כדי להגיע לרמה של המדינות המפותחות"
פרופ' צבי אקשטיין, דקאן בית הספר לכלכלה באונ' רייכמן אמר בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם הפניקס כי "מטרו זה רק היבט אחד. עלינו גם להגביר את הנגישות לתחבורה הציבורית". בהתייחסו לרפורמה המשפטית ציין, " חובה עלינו להגיע להסכמה לאומית ואז החברות הרב לאומיות לא יעזבו אותנו"
"היום אנחנו נמצאים בפער של 22% בלבד בתוצר לנפש מהמדינות המפותחות, לעומת 30% לפני עשרות שנים. ההתקדמות המהירה נובעת מענף ההייטק". כך לדברי פרופסור צבי אקשטיין, דקאן בית הספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות מהפניקס בית השקעות.
אקשטיין שוחח עם כתב כלכליסט, שלמה טייטלבאום שטען בפניו כי הכלכלה כרגע במצב מצויין. "אנחנו צפויים לסגור את השנה עם 6.3% צמיחה. אין עוד מדינות שצמצמו את הגירעון בכזו מהירות. איך הגענו לזה?" נשאל אקשטיין.
"אתן שני סיבות לכך", השיב אקשטיין. "ראשית, התוצר לנפש. במכון אהרון, אנחנו משווים את עצמנו למדינות המובילות באירופה. צמצמנו את הפער מהם בצורה משמעותית".
"המרכיב השני הוא שיעורי התעסוקה. שיעור התעסוקה בישראל הוא מהגבוהים ביותר במדינות המפותחות, אלא שהתפוקה, התוצר לנפש, נמוכה מהן. ענף ההייטק עזר לצמצם גם את הפער הזה. ההייטק בישראל הגיע לפי הערכות אחרונות ל-17% מהתל"ג. הענף צמח בארבע השנים האחרונות ב-6.6%, כולל בשנה האחרונה. זה משפיע על כל המשק. עוד אציין כי בשנים האחרונות, שיעור תעסוקת הנשים החרדיות משתווה לזו של הנשים היהודיות הלא חרדיות".
"בנושא התשתיות במדינה אסור לנו להיות רגועים", סבר אקשטיין. "הדיור הוא 25% בממוצע מהוצאות משק הבית, הוצאות התחבורה הן אדירות גם כן. כדי להגיע לרמה של המדינות המפותחות, עלינו להשקיע טריליון שקל בעשר השנים הבאות. האם ישנה תכנית אב לפיתוח באר שבע או חיפה?
"מטרו זה רק היבט אחד. עלינו גם להגביר את הנגישות לתחבורה הציבורית. הנגישות בישראל היא שליש מזו שבמדינות המובילות. אנחנו רואים את המערכת של הרכבות התחתיות בווינה ושטוקהולם - צריך מערכת משוכללת כזו כדי לצמצם את פערי התפוקה לשעת עבודה".
אקשטיין הוסיף, "בחוק ההסדרים האוצר שם את חוק עיגון התשתיות כדי להפחית את כוחן של הרשויות שמונעות פיתוח תשתיות. יתרה מכך, כדי להוזיל את יוקר המחייה, צריך לאפשר לשחקנים קטנים להתחרות מול הגדולים. בשבדיה, אם מישהו יכול להחליף את היבואן של ג'ילט, הוא לא מחכה שנה. כנ"ל בייבוא מוצרי מזון: הרי אין לנו יותר קרקע. צריך להסדיר את יבוא הירקות והפירות כדי להוריד את יוקר המחייה. זה קשור בתיאום בין הרגולטורים, אין לזה קשר למשפטיזציה. בכל התחומים האלה, אנחנו האחרונים ב-OECD".
מה הבעיה שתגיד שהרפורמה המשפטית היא סכנה למדינה?
"לא בער לנו במכון אהרון לומר זאת. לא ידענו את הפרטים לעומק. אולם תמיכה בכלכלת ישראל היא ללא תנאי. יש לי ילדים וחברים פה. אני אוהב את המדינה הזו. החזון של מכון אהרון תומך בצמיחה, הקטנת העוני ובהנגשת הידע הקיים לציבור, על סמך מה שקורה במשק.
"המחקר הכלכלי מתמקד בשלושה מרכיבים מרכזיים: הראשון הוא שמירה על זכויות קניין. כשמורידים את היכולת של בתי המשפט להתערב בהחלטות הממשל, לרוב יש ירידה ביכולת השמירה על זכויות קניין. הנושא השני הוא השחיתות. אנחנו מוקפים במדינות שבהן עיקר תאוות השלטון הוא שחיתות ציבורית. היא פוגעת במדינה בכלכלה ובזכויות הקניין. הנושא העיקרי השלישי כיום הוא ESG - השקעות בעלות השפעה סביבתית וחברתית.
"חברות עם ESG גבוה, התשואה של המניות שלהן יותר גבוהה. כי ככה הן משיגות תמיכה מהציבור. במה הן משקיעות? בהכשרות הייטק לחרדים, בחברה הערבית, בפריפריה, בה אין נגישות להשכלה גבוהה. בהייטק הישראלי יש הרבה השקעה של חברות זרות. כל הכסף במחקר ופיתוח מגיע מחו"ל כי יש לנו כוח אדם פנטסטי".
כמה מהר אתה חושב שנראה חברות הייטק שיבחרו לעזוב את ישראל?
"זה לא יקרה מהר כל כך. ענקיות כמו אינטל, גוגל ופייסבוק הקימו פה מרכזי פיתוח ובהם מועסקים כל החבר'ה שלמדו כלכלה, מדעי נתונים, מדעי המחשב. החברות לא יעזבו מהר. הן יישארו כאן כל עוד האנשים האלה יירצו לחיות כאן. הפגיעה של הרפורמה המשפטית האפשרית היא ברצון של האנשים האלה לחיות בישראל. האוכלוסייה הזו צריכה להרגיש בבית.
"אוסיף דבר אחרון: בן גוריון נתן לנו את הכרזת העצמאות. הוא הקפיד שכולם יחתמו עליה, עם שוויון ללא הבדל דת גזע ומין. החשש שלא נרגיש כאן בבית הוא גורם דומיננטי במערכת הכלכלית. עזבו אליטות והכל. כולנו באותה סירה. אנחנו רוצים להשאיר את ההייטק פה. חובה עלינו להגיע להסכמה לאומית ולקבל את מגילת העצמאות כבסיס לחברה צודקת, ואז החברות הרב לאומיות לא יעזבו אותנו".
