תחזיות 2022דרוש: בוסטר של צניעות ב-2022
תחזיות 2022
דרוש: בוסטר של צניעות ב-2022
הערת אזהרה לכל מנסחי התחזיות לשנה הבאה: בואו נהיה צנועים יותר. לא רק ביומרה לחזות את הברבורים השחורים, אלא גם בחיים עצמם
כדאי להוסיף הערת אזהרה או לפחות כוכבית לכל התחזיות של 2022. אפילו הקלישאה "קשה לחזות - במיוחד את העתיד" הפכה בשנתיים האחרונות לאנדרסטייטמנט. באפריל 2020, לפני עשרים חודשים בסך הכול, מומחים חשובים, כלכלנים מעוטרים ומנהיגים חרדתיים העריכו והזהירו שהעולם דוהר למשבר כלכלי שלא היה כמותו מאז 1929.
מי היה מאמין לפני שנה שמדד S&P ימריא מ-2300 נקודות במרץ 2020 ליותר מ-4700 בדצמבר 2021 ויקבע שיא של כל הזמנים? מי היה מאמין שת"א 125 ידלג מ-1300 ל-2000 בשנה וחצי של מגיפה עולמית, גלי תחלואה וסגרים? מי היה מאמין שההייטק הישראלי, דווקא בין הדלתא לאומיקרון, ינפיק בשנה אחת עשרות יוניקורנים כמו במבה, יותר ממדינות אירופה כולן, ביחד?
לא רק הכלכלה ניפצה את התחזיות. גם הפוליטיקה הישראלית עשתה את הלא יאומן ופינתה מבלפור את דיירי הקבע הנצחיים. מי היה מאמין שנפתלי בנט, שלא עבר את אחוז החסימה ב-2020 יהיה ראש ממשלה ב-2021? אפילו בנט לא האמין, ואני בטוח שהוא צובט כל בוקר את עצמו לוודא שהוא לא נתקע בחלום מוזר, או סיוט מפחיד, על ממשלה עם תמר זנדברג.
אגב, היו גם לא מעט מומחי רפואה שהתבלבלו ובלבלו. כמה מהפרופסורים שנצמדנו לתחזיות שלהם כל ערב נחשפים עכשיו כליצנים שמנסים לקושש תשומת לב. הפרופסור ההיסטרי ממשרד הבריאות שהציע לחלק מנות קרב הפך לאפון במסכה בפריים-טיים המטופש. הפרופסורית סבבה שהכריזה בשחצנות "תם הטקס" עוד לפני שהגל הראשון הסתיים היא עכשיו "רוקדת עם כוכבים". מי היה מאמין שרופאים יתחרו בפליטי ריאליטי.
לכן, במקום תחזית, אני מבקש להציע הצעה לסדר היום: בואו נהיה צנועים יותר, לא רק ביומרה שלנו לנסח תחזיות, גם בחיים עצמם. למה אני מתכוון?
בכלכלה, אנחנו לא יודעים איך יתפתח גל האומיקרון ומה יבוא אחריו, לכן איננו יכולים להמציא יש מאין עוד 100 מיליארד שקל כמו שעשתה הממשלה הקודמת של ביבי והורדוס. האוצר של ליברמן צודק כשהוא לא חוזר להמטיר כסף ממסוקים על כל מיני ישרוטל ופוקס, אלופי הצווחות והדיבידנדים. לזה אני קורא צניעות.
בביטחון, אנחנו לא יכולים, לא באמת, לתקוף את איראן בלי כל העוצמה של ארצות הברית לצדנו, לכן אין טעם בהתרברבות של בכירי מערכת הביטחון, ואין שום הגיון בעימות של ראש ממשלת ישראל עם נשיא ארצות הברית. קצת צניעות של מדינה קטנה של תשעה מיליון בני אדם לא תזיק.
בפוליטיקה, גם הימין וגם השמאל צריכים לכווץ את הציפיות. אין היום אדם ברחבי הקשת הפוליטית שיכול לממש את תשוקותיו בלי לפרק את הממשלה הרעועה ולערער את המבנה הנושם-בקושי של החברה הישראלית. למרבה ההפתעה, מנסור עבאס מבין את זה טוב יותר מאיילת שקד. ייטב לכולנו אם עוד ועוד פוליטיקאים ופוליטיקאיות יזריקו לעצמם איזה בוסטר של צניעות.
המדע לא אכזב אותנו. בתוך פחות משנה פיתחו מדענים חיסונים, אמנם לא מושלמים, אבל הם בוודאי מנעו קטסטרופה גלובלית. אני מעריץ מדענים יותר מכוכבי רוק או ספורטאים, אבל אנחנו צריכים להיות צנועים גם בציפיות שלנו מהמדענים, בטח לא לכעוס עליהם כשמתברר שאנחנו זקוקים לבוסטר רביעי. הצניעות יפה גם למדע.
וכמובן, אסונות האקלים שהתגברו בשנה האחרונה הזכירו לנו את החובה החיונית להיות צנועים יותר וזהירים מאד ביחסנו לכדור הארץ לפני שיהיה מאוחר מדי. ממשלות, תאגידים, ואזרחים צריכים להבין שהחמצן והמים, המזון והטמפרטורות הנוחות בסכנה קרובה, אם לא מיידית.
ולבסוף – אנחנו. האם המגיפה היא לא תזכורת לכולנו שהשפע אינו מובן מאליו, שהבריאות לא מובטחת, שווירוס אחד בירכתי סין עלול לפגוע במיליארד בני אדם מווהאן עד תל אביב. ברבורים שחורים ימשיכו לתקוף אותנו בלי אזהרה. לכן, אולי כדאי שגם אנחנו, כל אחת בערוגה שלה, כל אחד בערוגה שלו, נאמץ קצת יותר צניעות בציפיות שלנו, בתקוות שלנו, בחיים עצמם.
