מפגש חירום, ההייטק הישראלי 2022“עליות השכר פוגעות בתחרותיות”
מפגש חירום, ההייטק הישראלי 2022
“עליות השכר פוגעות בתחרותיות”
מנכ”ל רשות החדשנות דרור בין הדגיש את תפקיד הממשלה בטיפול במחסור בהון אנושי בהייטק
האתגר העיקרי שעומד בפני התעשייה והממשלה הוא הגדלת ההון האנושי לתעשיית ההייטק, כך אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, בשיחה עם אליחי וידל מ”כלכליסט” במפגש חירום, ההייטק הישראלי 2022 של “כלכליסט”. "יש היום מחסור אדיר בהון אנושי שמתבטא בעליות השכר שבסופו של דבר פוגעות בתחרותיות של התעשייה ברמה הגלובלית, ביצוא של עשרות אלפי משרות לחו"ל ובכך שאנחנו רואים שהרבה מאוד כוח אדם נשאב מסקטורים אחרים במשק שצריכים גם הם כוח אדם טכנולוגי. המחסור הזה מאוד כואב ולממשלה תפקיד מכריע בהגדלת ההון האנושי הטכנולוגי", אמר.
לדבריו, ברשות החדשנות מחלקים את דרכי ההתמודדות לטווח הבינוני־קצר ולטווח ארוך וכן להון אנושי שמגיע מישראל וכזה שמגיע מחו"ל. "בטווח הבינוני והקצר אם מדברים על ההון האנושי בישראל, אז צריך לא לחכות לדור של מהנדסים שייצאו מהאקדמיה בעוד 3 או 4 שנים אלא לעשות שימוש טוב יותר באקדמאים שכבר נמצאים בשוק. אנחנו רואים הרבה מאוד אנשים שמסיימים לימודים אקדמיים ובסופו של דבר לא מוצאים תפקיד ראשון בתעשיית ההייטק. אנחנו עוסקים בשאלה איך להעלות את אחוז ההשמה של ג'וניורים", אמר בין.
1 צפייה בגלריה
על הבאת כוח אדם מקצועי מחו"ל: "אין שום סיבה שישראל לא תהפוך לאבן שואבת לרילוקיישן לאנשים עם ידע ייחודי"
דרך נוספת להגדלת ההון האנושי בהייטק היא הסבה. "צריך לראות איך אנחנו עוזרים לאקדמאים שלא למדו מקצועות טכנולוגיים לעשות הסבה מהירה למקצועות הטק ואגב, זה לאו דווקא מהנדסים ומתכנתים. יש מחסור חמור לא פחות במקצועות כמו שיווק ומכירות, משפט טכנולוגי וכלכלה טכנולוגית", אמר. פתרון נוסף בטווח הקצר־בינוני הוא “השבה” של אקדמאים, כאשר מדובר על אנשים שהיו בהייטק ונפלטו מאיזושהי סיבה. "בנוסף יש אנשים שעובדים בהייטק אבל למדו באקדמיה לפני 10 שנים ולכן אולי פחות רלבנטיים היום והשאלה היא איך מקדמים אותם. וישנה השאלה איך מגדילים את כמות האנשים שלאו דווקא למדו לתואר אקדמי אבל אפשר להכשיר גם אותם למקצועות טכנולוגיים ועסקיים", אמר.
על עליות השכר בהייטק: "העליות פוגעות גם בכך שהרבה מאוד כוח אדם נשאב מסקטורים אחרים במשק שצריכים אף הם כוח אדם טכנולוגי"
הציר השני בפתרון, אומר בין, הוא ההון האנושי מחו"ל. "כל מרכז חדשנות בעולם עושה את כל המאמצים כדי למשוך את הטאלנט הטוב ביותר מכל מקום. ישראל יכולה לפנות לכמה קהלים בחו"ל: הישראלים והיהודים שחיים בחו"ל, בין שאלה אנשים שרוצים לחזור לארץ ולהתאזרח ובין שאלה אנשים שרוצים לבוא רק לטעום ממרכז החדשנות העולמי הזה שנמצא בישראל. אלה אנשים שבאים אחרי שלמדו באוניברסיטאות הטובות בעולם ושדוברים מגוון של שפות; באותה נשימה ישראל יכולה לפנות גם למומחים זרים. אין שום סיבה שישראל לא תהפוך לאבן שואבת לרילוקיישן לאנשים עם ידע ייחודי".
על הירידה בכמות חברות ההזנק שנפתחות בישראל אמר בין שזו לא בהכרח בעיה כל כך אקוטית. "יש ירידה לא רק בישראל אלא גם במרכזי חדשנות אחרים בעולם. חלק מזה נובע מכך שהשוק כבר יותר בשל ופחות סטארט־אפים 'גרועים' נפתחים. כמו כן אנחנו רואים שמוקד החדשנות זז: אם בעבר רוב החדשנות היתה בחברות הזנק, היום חלק גדול מהחדשנות נעשה גם בחברות גדולות", אמר. "מה שחשוב לנו ברשות זה הגיוון, לדאוג שקמות מספיק חברות בתחומי עשייה חדשים. זה יבטיח את החוסן של ההייטק הישראלי גם לטווח הבינוני והארוך".
