כנס בריאות הנפש"נקודת הפתיחה של מערכת בריאות הנפש ב-7 באוקטובר הייתה חוסר"
כנס בריאות הנפש
"נקודת הפתיחה של מערכת בריאות הנפש ב-7 באוקטובר הייתה חוסר"
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף שירותי בריאות הנפש משרד הבריאות, דיבר בכנס בריאות הנפש של עמותת אנוש על הדרכים לפתור את משבר כוח האדם בתחום, ביניהן שינוי הסכמי שכר, הסבת מתמחים ושילוב טכנולוגיות. ד"ר הילה הדס, מנכ"לית אנוש, דיברה על הצורך ב"חשיבה מערכתית על שירותים חדשים שהם צופים פני עתיד"
"הקושי הגדול ביותר בהתמודדות עם אירועי 7 באוקטובר הוא תפיסת האחריות הלאומית, שזה משקל כבד מנשוא, בטח באירוע כל כך כיאוטי", כך אמר ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף שירותי בריאות הנפש משרד הבריאות, בפאנל שהתקיים במסגרת כנס בריאות הנפש של עמותת אנוש.
"יש מערכת שכולנו מבינים שנקודת הפתיחה שלה היא חוסר גדול לאורך שנים. ב-7 באוקטובר אמרתי לעצמי: איך לעזאזל נייצר מענה להיקפים של הצרכים שנוצרו? והצד השני הוא באמת ההבנה שיש פה הזדמנויות, אנשים שיודעים לעבוד, מערכות שיודעות לשלב כוחות ולהוביל למקומות טובים יותר, זה מה שמלווה אותי בכל השנה הזאת. לפני 7 באוקטובר כמעט לא היה לי שיח עם פילנתרופיה. הם משתפים איתי פעולה ומבינים שיכולים לעזור במקום שהוא משמעותי, וגם משרדי הממשלה השונים וקופות החולים שכולנו עלולים להיות בתחרות על כוח אדם", אמר.
שרון בלום מלמד, מנהלת מנהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו, דיברה אף היא על כוח האדם ועל האתגרים לרתימת האנשים והמטפלים גם היום. "מנהל השירותים החברתיים פועל לבריאות הציבור והרווחה, בין האוניברסלי לבין הטיפול הממוקד בדרי רחוב למשל, שגם מספרם גדל בתקופה הזו בעיר שלנו. מה שנותן לי כוח להמשיך כל יום אחרי הקורונה ו-7 באוקטובר זה העובדים והמנהלים. חשבנו ש-40% מכוח האדם יגיע, אבל גם בימים הראשונים הגיעו 95%. לנהל מלונות של מפונים, היו 16,000 מפונים בשיא, היום 4,000.
"בסוף, יש פה אירוע לאומי שמשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו, ואת העובדים שלנו זה חייב לבוא, להתמודד עם הטראומה הלאומית והאישית ולתפקד בעיר שיש בה גם חטופים, שתיים מהן נרצחו השבוע. כולם אנשי מקצוע, זה תהליכים של פיתוח הון אנושי שלא התחילו ב-7 באוקטובר, השקענו המון מאמצים בחיזוק התרבות המקצועית והיכולות החברתיות ופיתוח חוסן לעובדים כדי שיוכלו לפתח חוסן אצל התושבים. מה שיכול לעזור לנו זה שותפות עם התושבים וגם המפונים ומשפחות החטופים שהגיעו לעיר ופתאום זכינו לאמון וגמישות שלא היו קודם במערכות. פתחנו עם עמותת אנוש את הד ספייס תל אביב ואנחנו כבר ברשימות המתנה כפולות ממה שציפינו. החשש והחרדה שלי הוא שאשאר בלי כוח אדם. אני מאוד חרדה לעבודה הסוציאלית ברשויות המקומיות, כי אין מספיק".
ד"ר הילה הדס, מנכ"לית אנוש, אמרה שיש צורך "לעשות חשיבה מערכתית על שירותים חדשים שהם צופים פני עתיד וכולנו רואים ולא תמיד יש לנו את היכולת לגעת בהם, והדבר השני זה להתכונן לחירום. באנוש 1,500 עובדים, שחלקם גרים בכפר עזה או בצפת, זו האחריות היומיומית שלי, אי אפשר לצפות מהם לעבוד כשנופל טיל אם לא תרגלת אותם. יש תפיסת הפעלה לחירום, וידענו ב-7 באוקטובר בשעה 18:00 בערב מי חסר. לא ידענו אם משרד הבריאות ישלם, אבל החלטנו שסוגרים וקבענו ריענון חוסן, המילה הכי חשובה, כדי שגם העובדים החדשים יקראו את המילה ריענון ויידעו שיש פה משהו רציף. אי אפשר לצפות לא מאנשים ולא ממערכות לתפקד בחירום אם לא תרגלת את זה. כשקורה אסון, ומצבי אסון קורים, אתה ערוך יותר - והדריכות הזאת היא מנוע להצלחה בהמשך. צריך להשקיע בכך אנרגיה וכסף".
פרופ' גיא דורון מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, יזם, מייסד-שותף ומדען ראשי ב-GGTUDE, הדגיש את היכולות הטכנולוגיות לסייע למערכות בריאות הנפש. "אנחנו תמיד שואפים להיות בקשר עם מישהו אנושי, ופה פחות יש מקום לטכנולוגיה להיכנס. במקומות בהם לא יכולים לספק מגע אנושי - טכנולוגיה יכולה להיכנס ולעזור. גם במסגרות שהן מוגבלות במשאבים, הטכנולוגיה יכולה לתת מענה הרבה יותר רחב למגוון יותר רחב של אוכלוסיות וגם להרבה יותר אנשים. אנחנו כל הזמן במגעים עם משרד הבריאות, קופות החולים, עם עמותת אנוש, אבל זה לא פשוט, כי יש עדיין תפיסות יותר קונסרבטיביות ויש קושי להסתכל בפרספקטיבה קצת שונה. לא מסתדר לאנשי מקצוע משחקיות או משהו שדורש אינטראקציה של כמה דקות ביום שהוא יעזור, זה קשה להיכנס למערכות שרוצות לספק מענה אנושי כי בתכל'ס זה מה שאנחנו רוצים כשאנחנו במצוקה, אבל יש מקומות בהם טכנולוגיה יכולה להיכנס ולעזור".
בודנהיימר אמר שעל מנת לפתור את משבר כוח האדם בבריאות הנפש דרושים מצד אחד פתרונות ארוכי טווח ומן הצד השני פתרונות זריזים ולאפשר הזדמנויות. "אנחנו עובדים על שינויים של הסכמי שכר, הסבת מתמחים למערכת ולאפשר גם לטכנולוגיות והטמעה, כי הרבה פעמים הרגולטור הופך להיות החסם, ומנסים לייצר את הפלטפורמות כדי להנגיש משהו קל וקצר יותר. חשוב לא לפחד להיכשל כי צריך להתנסות. כי לא כל דבר שעושים יכול להיות מושלם מהרגע הראשון ומחיר הטעות יכול להיות כבד".
לסיכום אמרה הדס כי "עודף משאבים הוא משחית. זה לא טוב. גם בזה צריך לתכנן. לסמוך, לתת הרבה יותר – אבל לא בלי גבול, כי אם יינתנו משאבים בלי גבול – המערכות ייכנסו לסטגנציה".
