ועידת לונדוןמנכ"ל Cato Networks: "ממשלות יצטרכו להגדיל את תקציב הגנת הסייבר שלהן"
ועידת לונדון
מנכ"ל Cato Networks: "ממשלות יצטרכו להגדיל את תקציב הגנת הסייבר שלהן"
שלמה קרמר הוא מהאבות המייסדים של הסייבר ההגנתי בצ'ק פוינט, וכעת רואה כיצד הופך הסייבר לנשק במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הוא אמר בוועידת Mind the Tech London 2022 של כלכליסט: "ישראל מעצמת סייבר. במלחמת סייבר האזרחים והעסקים חשופים, זה משהו שצריך להשתנות. לא רחוק היום בו נצטרך להגדיר מה מותר ומה אסור בתחום זה"
"ממשלות יצטרכו להגדיל את תקציב הגנת הסייבר שלהן ל-2% מהתקציב שלהן", כך אמר שלמה קרמר, מנכ"ל ומייסד משותף, Cato Networks, בוועידת Mind the Tech London 2022 של כלכליסט בשיתוף בנק לאומי ולאבטק. קרמר דיבר בשיחה עם סופי שולמן מ"כלכליסט".
כאחד ממייסדי צ'ק פוינט, קרמר נחשב לאחד מהאבות המייסדים של הסייבר ההגנתי. כעת, הוא נאלץ לראות את הסייבר הופך לנשק במלחמה הנוכחית בין רוסיה לאוקראינה. "כשייסדנו את צ'ק פוינט היינו אידיאולוגיים, אבל מסתבר שהאינטרנט בשילוב עם הטבע האנושי דורש הרבה יותר פיקוח ורגולציה. סייבר התקפי הוא הדוגמה לכך. למדנו כמה דברים מהמלחמה באוקראינה – למשל שממשלה יכולה להוציא את מלחמת הסייבר למיקור חוץ, שסייבר יכול לגרום לנזק עצום במלחמה, למשל לתשתיות מים וחשמל, ושניתן לתקוף מטרות בעלות פרופיל גבוה".
מה מידת ההגנה שהמדינה צריכה לספק במקרים כאלה?
"זו סוגיה חשובה. במלחמה המדינה מגינה על אזרחיה, אבל בסייבר בעצם האזרחים והעסקים חשופים. זה משהו שצריך להשתנות – המדינה צריכה לחשוב על מידת ההגנה שהיא מספקת בתחום. יש שוק עצום שחשוף לתקיפות מסוג זה, בעיקר עסקים קטנים-בינוניים, והמדינה צריכה להגן עליו".
לגבי השאלה אם הפתרון לכך הוא ברגולציה או במתן תקציבים, השיב קרמר שהפתרון הוא בשילוב של השניים. "אני חושב שזה שני צדדים של אותו מטבע", אמר. "בצד אחד רגולציה, ובצד השני תקציבים שיעזרו לארגונים לעמוד ברגולציה הזאת. אנחנו רואים את השילוב הזה מצליח בתחום אחר - הפרטיות, ושני הדברים האלה עזרו לתחום הזה להתייצב".
לשאלתה של שולמן לגבי כמה המדינה צריכה להשקיע בהגנת סייבר, השיב קרמר: "אני חושב שאם בנק אמריקאי ענק מקדיש 2% מההכנסות שלו לתקציב, ממשלות צריכות לנהוג באופן דומה. אני ללא ספק חושב שמלחמת סייבר הולכת להשתנות – ואלה רק השלבים הראשוניים שלה. אבל הממשלות יצטרכו לעמוד באתגר הזה".
חברות סייבר התקפי – אנחנו לרוב לא אוהבים אותן. זה משהו שיהפוך ליותר פופולארי כעת?
"בשנים הבאות יהיו מלחמות סייבר, ומה שאנחנו באמת צריכים לעשות זה ליצור פריים וורק, ולהגדיר מהו לגיטימי ומה לא. לפגוע בתשתית מים זה לגיטימי או פשע מלחמה? נצטרך לענות על זה". לדברי קרמר, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה יכולה לספק לנו מסגרת מסוימת: "כשהצדדים ייצאו מהקונפליקט יהיה שינוי. ואם זה לא יהיה בקונפליקט הזה, זה יהיה בקונפליקט הבא. אבל נצטרך להגדיר מה מותר ומה אסור בתחום הזה".
לגבי אפשרויות הצמיחה של חברות הסייבר, אמר קרמר: "אני מאמין גדול בתחום הסייבר. האיומים רק בראשיתם, וההגנה צריכה לכלול את כל האיומים ואת כל התשתית הדיגיטלית של החיים שלנו. אז אני מרגיש שיש פוטנציאל גדול בתחום".
ישראל תהיה מעצמת סייבר?
"בישראל יש פי 5 חברות סייבר לנפש מאשר המדינה השנייה אחרינו בתחום. היא כבר מעצמת סייבר, ואני חושב שהיא תשחק תפקיד מרכזי בשינויים בתחום. בעבר הייתי צריך לעשות רילוקשיין לארה"ב, אבל עם ההנפקה של קייטו החלטנו שהאקו-סיסטם מספיק בשל בשביל לנהל את החברה כולה מישראל. אני חושב שזה גם טרנספורמציה חשובה של התחום – מה שאפשר את זה הוא הבשלות של התחום, הידע והמערכות התומכות. אני חושב ששנים של יבוא של התחום עזר לישראל לעמוד על שתי הרגליים. פעם אמרו לי: אל תגיד שאתה חברת סייבר ישראלית, היום זה הופך להיות יתרון להגיד את זה".
