סגור
הוועידה הכלכלית הלאומית - יורם נוה
(צילום: יריב כץ, סיני דוד)

הוועידה הכלכלית
יורם נוה: "הממשלה לא יכולה לקחת את המוסדיים בישראל כמובן מאליו"

מנכ"ל כלל ביטוח אמר את הדברים בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. לדבריו, "הממשלה חייבת לגבש תוכנית איך לכבוש את ליבם של המוסדיים, בארץ ובעולם ". על התייקרות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות ציין כי אם רווחיות החברות תתייצב – מחירי הביטוח יירדו

"הממשלה לא יכולה לקחת את המוסדיים בישראל כמובן מאליו, והיא חייבת לגבש תוכנית איך לכבוש את ליבם של המוסדיים, בארץ ובעולם. ככל שיינקטו יותר פעולות נכונות – חובתנו להיות פה עבור המדינה שלנו, וזה נכון גם השקעתית", כך אמר מנכ"ל קבוצת כלל ביטוח יורם נוה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. נוה אמר את הדברים בשיחה עם כתבת כלכליסט עירית אבישר.
השוק הישראלי במאניה דיפרסיה. יום אחד אחרי פרסומים להתקדמות לעסקה השוק קופץ, ויום אחרי החמרה בצפון, השוק נופל. המשקיעים הזרים הקטינו חשיפה לישראל, וכך גם אתם המוסדיים. איך אתה רואה את ההשקעה בישראל, כבר נוצרה ההזדמנות להגדיל את ההשקעות כאן או שהסיכונים גוברים?
נוה: "היסטורית מעל 90% מההשקעות היו בישראל, והמגמה של הקטנת החשיפה לישראל היתה חיובית. זה טוב שיש לנו פיזור גדול יותר מבעבר".
נוה התייחס לאפשרות להגדיל את החשיפה לאג"ח של ממשלת ישראל: "בכנס כלכליסט שהיה בסוף 2020 אמרתי שהראלי על האג"ח הממשלתיות מסתיים. הריבית הריאלית היתה שלילית, והיה שם סיכון מאוד גדול. מיד לאחר מכן, אחרי הקורונה, הריביות התחילו לעלות, והיום המגמה היא עולמית.
התשואות על האג"חים לא מאפיינות רק את ישראל, אלא גם את ארה"ב. בהסתכלות ארוכת טווח עושה יותר שכל לדעתי להשקיע באג"ח ממשלתית גם אמריקאית וגם ישראלית ולקבל תשואה של 4.5%. אנחנו עדיין מאמינים במדינה, וזו הזדמנות שצריך לשקול יותר מבעבר".
המוסדיים הפכו לשחקן מרכזי שבזכותו המדינה מגייסת חוב. החודש האוצר מתכנן לגייס 17.5 מיליארד שקל בזמן שהגירעון ממשיך לעלות, והנגיד חושש מהתקציב. תמשיכו לממן את הגיוסים האלה?
"צריך לזכור שחובתם של המוסדיים היא קודם כל להשיא תשואה לעמיתים בישראל. לכן מסר אחד חשוב למדינה היא לא לקחת את המוסדיים בישראל כמובן מאליו", אמר נוה, שהוסיף: "אנחנו רואים ועדות בלתי תלויות במוסדיים שמחליטות להשקיע בישראל ובחו"ל בהתאם להזדמנויות. ישראל זקוקה לתוכנית קדימה איך לכבוש את ליבם של המוסדיים בארץ ובחו"ל".
לדברי נוה, "בשנים האחרונות לאחר שהתשואה של אג"ח ממשלתי ירדה מאוד, פנינו לאפיקים אחרים כמו השקעות אלטרנטיבות, כך שהתיקים שלנו הרבה יותר חשופים לתשתיות ולהשקעות אלטרנטיביות, ויש בהם פחות אג"ח ממשלתי. ככל שינקטו יותר פעולות נכונות, חובתנו להיות פה עבור המדינה שלנו".
לפני כמה חודשים התפוצצה פרשת קופות הגמל של סלייס. יש סימן שאלה מאוד גדול לגבי כמה מאות מיליוני שקלים מכספי החוסכים. אפשר להבטיח שזה לא יקרה אצל המוסדיים הגדולים?
"הפרשה מצערת, והיו שהשוו אותה לפרשת הבנק למסחר. בהסתכלות על הפרשה ההיא, היא היתה קטליזטור להבין שיש עדיפות לגופים גדולים. חברת סלייס עסקה ב-IRA. זו פעילות שנועדה לעודד תחרות, אבל יש בה סיכון".
לדברי נוה, "אין ספק שהדברים שקרו באותם אירועים לא יכולים לקרות בגופים הגדולים. יש רגולציה מקיפה, ונוכחות משמעותית של הרגולטור. לא נשקיע בנכסים האלה בלי תהליך מאוד מסודר. יש פה גם הון עצמי ואת כל אותם יתרונות שיש לגופים גדולים במשק. בבנקים הגדולים לא קרו דברים כמו בבנקים הקטנים, וגם אם קורה משהו – אדם לא נשאר בלי כספו. יש להם אחריות אחרת לחלוטין".
אחד הטרנדים החמים בשנים האחרונות הוא השקעות במסלולי 500 S&P uיותר מ-100 מיליארד שקל זרמו אליהם. אתה בעד הטרנד הזה?
"גם אנחנו בוועדות ההשקעה משקיעים במדדים האלה, וזה סופר לגיטימי. אבל צריך לזכור במעבר למסלולים האלה יש גם פוטנציאל, אבל גם סיכון. צריך לעשות יותר כדי לשים איזונים ובלמים ברפורמה של מעבר למסלולים האלה. הרפורמה אומרת שאדם יכול להעביר את הכסף שלו למסלול שהוא 100% מניות והוא 100% ב-S&P - המדד הזה עשה נהדר בשנתיים האחרונות אבל אי אפשר לדעת מה הוא יעשה בשנה הקרובה. בימים האחרונים פורסמה כתבה האם מדובר בבועה, והאם חלק מהמניות צפויות להתרסק".
בהקשר זה הוסיף נוה, "לא נעשה מספיק פיקוח על היועצים והמשווקים כי חלקם מעודדים השקעה במדדים האלה על רקע תשואות העבר. בנושא הזה אין לרשות שוק ההון את המשאבים הנדרשים כדי באמת לפקח עליהם. צריך שיהיה איזון מתאים. כרגע בטרנד הזה יש הרבה סיכונים".
איך זה יכול להיגמר?
נוה: "רואים גם אנשים מבוגרים נחשפים לטרנד, ומעבירים את כל הכסף למסלולים מוטי מניות. צריך לזכור שהתנודתיות הזאת יכולה לפגוש אדם רגע לפני גיל פרישה, ולכן הרגולציה קבעה על כך מגבלות. יש סיכונים שצריך לשקול.
בוא נדבר על הנושא של ביטוחי הרכב. אין אחד שלא שם לב שביטוחי הרכב התייקרו בעשרות אחוזים. חזרתם להרוויח. בחסות המגמה הזאת לא העליתם יותר מדי את המחירים? נמשיך לראות התייקרות?
נוה: "צריך לזכור שמ-2018 היתה צניחה דרמטית של המחירים. עם הקורונה היתה הפסקה של הנסיעה ופחות תאונות. בנוסף, בגלל שהריבית היתה מאוד נמוכה, מבטחי המשנה נכנסו בתמחור מאוד אגרסיבי לחברות הקטנות. השוק מאוד תחרותי, וראינו שהתחרות הובילה לירידת מחירים מאוד משמעותית.
כשיצאנו מהקורונה, שכיחות התאונות עלתה. בסוף היו בעיות בשרשרת האספקה, עלות ההון זינקה ומבטחי המשנה ספגו הפסדים, ולכן קרה תיקון למה שהיה. כשיורדים המחירים צריך לעלות כדי לחזור לאיפה שהיינו. אני לא חושב שכולם חזרו להרוויח כמו שחושבים, אבל אין ספק שעם התייצבות הרווחיות נראה שוב ירידות מחירים".