מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "יעדי האנרגיה המתחדשת קשים אך ניתנים להשגה"
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "יעדי האנרגיה המתחדשת קשים אך ניתנים להשגה"
גיא סמט אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית לאנרגיה בהנחיית אודי סגל. עוד השתתפו בפאנל מנהל רשות החברות מיכל רוזנבוים ומנהל רמ"י ינקי קוינט, שאמר: "אין לנו מספיק כלים כדי לעמוד במשימות המוטלות עלינו"
"מדינת ישראל מייצרת את ההבדל במחירי האזורים - אז מדוע בשוק האנרגיה להמשיך להקים תחנות פוסיליות במקום להסתמך על גגות תל אביב?", כך אמר גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בפאנל בוועידה הלאומית לאנרגיה בהנחיית העיתונאי אודי סגל. בפאנל השתתפו גם ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל ומיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות.
האם הממשלה תעמוד ביעדים בנושא יצור אנרגיה?
סמט: "שוחחנו עם השרה ואנו מוטרדים כי זה לא שאיננו רוצים לעמוד ביעדים. הם קשים, אבל הם ניתנים להשגה. אך זו לא הדרך. יש מקומות שבהם קשה כי אין רשת הולכה ויש עשרות פרויקטים. אנו נסייע בהכול כדי שתהיה הולכה אבל בגוש דן אין כמעט יצור של PV והחוסר הזה הוא מדהים. הסיבה לכך היא ציפיות נד"לניות, חוסר עניין. גם במשרד האנרגיה שאפנו לפתרונות שלא מבוססים רק על הדרום. בשטחים שנראים לאנשים כשטחי עזובה, יש לעמוד ביעדים. אני הייתי ברשות החשמל בשעתו כדירקטור והעברנו החלטה שאמרה שאנו נקדם מכרז באורים שבהם יש רשת, יש גגות, מכרז ללא קביעת תעריף. זה מכרז שבאוצר לא אהבו. אני אומר שיש לומר לשוק לקבוע, כדי להבין מה המחיר. אנו לא תלושים, אנו רוצים לראות את התעריף כדי להבין האם יש מקום לגגות - ולא אנו כפקידות. יש לבצע את המכרז, לתת לשוק באזורים שבהם יש רשת. הרי מדינת ישראל מייצרת את ההבדל במחירי האזורים - אז מדוע בשוק האנרגיה להמשיך להקים תחנות פוסיליות במקום להסתמך על גגות תל אביב?"
כמי שהיה גם במשרד האנרגיה - האם היעד של המדינה ל-30% אנרגיה מתחדשת הוא ריאלי?
"במצב הנוכחי אנחנו לא שם. אני לא חושב אבל שעלינו להרים ידיים. יש צעדים שניתן לעשות כמו טופס 4, קווי הולכה, אבל יש לעשות צעדים הרבה יותר אגרסיביים. אני אומר שיש לראות כמה ההתנגשות בין הגנת סביבה ואנרגיה עולה".
ומה עם הגז בתמר ובלווייתן?
"ברור שככל שמפיקים יותר גז יש יותר השלכות. השאלה היא כמה טבעת רגל פחמנית מפחיתים. כמה פחמן מבוזבז, האם זה מועיל ברמה גלובאלית או מזיק? אנו לא חושבים שהצעד הזה יכול להיות הצעד שעליו מתבסס שוק האנרגיה. השוק צריך להתבסס על עידוד אנרגיה מתחדשת. באשר לקידוחי הגז, המשרד להגנת הסביבה אמור להיערך לאירוע זיהום ים ואנו מתקשים בקידום חוקים בנושא זה, חוקים שמייצרים לנו הגנה לאומית, היערכות לזיהום ים. יש לרכוש ציוד ולהיות מוכנים לאירוע כזה אבל החוק אינו מקודם עקב התנגדות של משרדי ממשלה. מבחינה מוסרית יש לקדם הגנות בנושא זה".
יש נושא של ביטחון אנרגטי ודובר רבות על הרחבת נמל הנפט באילת. מה מדיניותכם בנושא?
"אני מציע לכולם להסתכל קדימה. מבחינת קצא"א אנו חושבים שאין סיבה ליטול עוד סיכון. אנו לא חושבים שכדאי להגדיל סיכונים במפרץ אילת שהוא רגיש אקולוגית. ראש ממשלתנו מציג מדיניות בנושא זה בחוץ לארץ ואני מכבד אותה".
עם החלפת השרה והממשלה - משרדך ינזק?
"אני מכיר את המשרד הזה 23 שנים והוא לא נהיה יותר ירוק, אך הוא נהיה יותר פרקטי. הכיוון הזה נכון לכל המדינה. המשרד להגנת הסביבה יכול להיות ארגון ירוק ולהגיד לכל דבר "לא". אבל אנו רוצים להיות ארגון ממשלתי אחראי וירוק".
סגל פנה למיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות.
מה הלקחים שלך אחרי שנה בתפקיד?
"אני כמעט שנה בתפקיד וקרובה לסיום. נמצאים כאן מנכ"לים של חברות משמעותיות וחשובות ובעצם כשאנו מסתכלים במה שיש לנו בחברות הממשלתיות אז יש לנו סוג של קרן השקעות, יש לנו כ-100 חברות ממשלתיות עם מחזור של מעל 30 מיליארד שקל בנכסים. יש חברות אנרגיה, ביטחון, בנקאות. ואני הובלתי תפיסה שהחברות הממשלתיות צריכות להתנהל לפי אמות המידה של השוק העסקי. אין סיבה שקצא"א או מקורות לא יביאו תוצאות שמנכ"לים יודעים להביא לבעלים. אין סתירה בין קידום מטרות ציבוריות לעשיה עסקית. תפקידנו הוא לוודא שהאנשים הכי טובים ישבו בחברות הממשלתיות. ואנו עברנו השנה חברה חברה ועברנו איתן על יעדים. ההישג הכי משמעותי הוא שהחברות הממשלתיות עשרו לרווחיות. הובלנו תפיסה עסקית והחברות הממשלתיות הכריזו על 1.4 מיליארד שקל דיווידנדים".
דובר רבות על נבחרת הדירקטורים. האם עם הממשלה החדשה ושינוי נבחרת הדירקטורים המצב ישתנה?
"נשאלת שאלה - את מי היתם רוצים לראות כראש דירקטוריון? האם הינו רוצים לראות אנשים מקצועיים? בחברות הממשלתיות נמצאים אנשים מעולים. נבחרת הדירקטורים פועלת לפי מנגנון שנמצאים בו אנשים מצוינים. ויש לנו נבחרת עם אנשים שבאים מעולמות עסקיים, אנשים שהינו רוצים לראות אותם מנהלים את החברות הממשלתיות ואת הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל".
אמסלם טוען שהדירקטורים מייצגים רק את האליטה. יש חוסר במינוי דירקטורים?
"יש חוסר והוא משמעותי. אני קוראת לשרים למנות דירקטורים לחברות הממשלתיות כי חסרים לנו מעל 200 דירקטורים. בחברת החשמל זה שנה וחצי אין יושב ראש".
מדוע לא ממנים דירקטורים?
"איני עוסקת בניחוש אלא בניהול. אני מסייעת לאנשים שנמצאים בחברות הממשלתיות לקדם מטרות ויעדים ואני מנסה לפנות לשרים ולבקש שוב ושוב לבצע מינויים".
את מנהלת את הרשות. עד כמה מהלכי החקיקה של הממשלה יכולים לפגוע בחברות הממשלתיות בשווקים בעולם?
"אני עסוקה בעשייה, אני פקידת ציבור. הממשלה מקדמת מהלכים ואנו מיישמים את מהלכי הממשלה. החברות הממשלתיות יציבות, טובות, פועלות בשווקים בינלאומיים ואנו עוסקים בעשיה עסקית וזו מטרתנו".
סגל פנה לינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל.
כמה מחיר הקרקע בישראל אחראי ליוקר הדיור?
"רשות מקרקעי ישראל מנהלת 93% מקרקעות המדינה, כולל פארקים ושטח אש. ורוב השטחים האלה מוחכרים. יכולת ההשפעה, במיוחד במרכז, מוגבלת. ועדיין בשנתיים האחרונות עשינו עסקאות כמעט ל-150 אלף יחידות דיור ואנו עושים הכול כדי להגדיל היצע. לא תמיד מחירים במעלות או עכו משפיעים על המחירים בתל אביב. ותהליכים לוקחים זמן. אנו יכולים לעשות הכל כדי להגדיל היצע ובזמן הקרוב לעשות תכניות כמו מחיר למשתכן".
האם הרכיב הקובע הוא הכנסות המדינה?
"כל עובד ברשות מקרקעי ישראל יגיד לך שתפקידו הוא להביא כמה שיותר יחידות דיור. מאחר והקרקע היא נכס של הציבור עליה להימכר באופן נאות. יש לנו ויכוח עם האוצר האם ההכנסות צריכות לשמש לפיתוח של הקרקעות או לכיסוי חוב. אנו חושבים שהכספים צריכים לשמש לפיתוח עתידי של מדינת ישראל. ואגב לא קיבלנו תוספת של תקן אחד, למרות שהיינו במשבר דיור".
מה האחריות שלך כרשות מקרקעי ישראל? בסופו של דבר גם כשבונים שכונה צריך שתהיה לה תשתית אנרגטית. האם האחריות לתשתית לקרקע מוטלת עליכם?
"האחריות מוטלת עלינו אך איני סבור שיש לנו מספיק כלים כדי לעמוד במשימות. אנו משתדלים לספק צרכי מוסדות ציבור, ממשלה, אנרגיה. אנו מנסים לחשוב גם מה יהיה עוד 25 שנים עם הקרקעות האלה. יש לעשות איזון ולתכלל את הצרכים האלה ולהגיע לתוצאה רצויה".
אומרים שיש להפוך את הנגב לאסם האנרגיה של ישראל - זה ריאלי?
"אנו לוקחים את זה ומאזנים עם צרכים אחרים. צריך גם שטחים פתוחים. אנו נערכים להוצאת מכרזים חדשים לאנרגיה. אנו משתדלים לאזן בין כלל הצרכים".
יש טענה שהמדינה כלל לא צריכה לנהל את הקרקעות. מדברים על "מעכרים" במנהל. התופעה הזאת ניתנת למיגור?
"המעכרים הם תופעה נוראית. פיתחנו כלים דיגיטליים למכרזים ולשמאויות ולנו יש מערכת AI שמייצרת שמאות בלחיצת כפתור, אנו יודעים לייצר מחירים ואנו מפריטים כל יום עוד קרקע ועוד קרקע. מדינת ישראל ומאפייניה הם יחודיים מבחינת ניהול הקרקע. מדינת ישראל יודעת להשתמש בזה כדי לגרום לאנשים לגור בנגב או בגליל. צריך לשפר את הניהול ואנו מודעים לקשיים. המעכרים הם פסולים ואנו מנסים לצמצם את פעולתם".
