הוועידה הכלכליתמנכ"ל לאומי: "הערובה לצליחת משברים כלכליים היתה ועודנה מערכת בנקאית איתנה"
הוועידה הכלכלית
מנכ"ל לאומי: "הערובה לצליחת משברים כלכליים היתה ועודנה מערכת בנקאית איתנה"
לדברי חנן פרידמן בוועידה הכלכלית לאומית של כלכליסט ובנק לאומי, "ישראל עשויה לאבד 75 מיליארד שקל בעשור הקרוב אם לא תשפר את מערכת הרגולציה שלה". מנכ"ל בנק לאומי הצביע על שתי בעיות רגולציה חמורות שמשפיעות על האזרחים - הקושי בקבלת רישיון עסקים והסחבת בקבלת היתרי בנייה
"ישראל עשויה לאבד 75 מיליארד שקל בעשור הקרוב אם לא תשפר את מערכת הרגולציה שלה", כך לדברי חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, בוועידה הכלכלית לאומית של כלכליסט ובנק לאומי שנערכה היום (ב'). פרידמן השווה בין רמת הרגולציה הישראלית שהינה נמוכה מהרגולציה הממוצעת בארגון ה-OECD והסביר כי השוואת הרגולציה הישראלית לזו הממוצעת בארגון המדינות תוסיף 4.5% צמיחה בעשור הקרוב.
פרידמן הצביע על שתי בעיות רגולציה חמורות בישראל שמשפיעות על אזרחי ישראל. הראשונה היא הקושי בקבלת רישיון עסקים. "הליך רישוי עסקים מקשה מאד על עסקים גדולים כקטנים. בשנת 2020, 28% מהעסקים הנדרשים לרישיון פעלו ללא רישיון עסק. זה הליך מורכב ומייגע, הכרוך בעלות גבוהה מאד המתגלגלת לצרכן. כדי להוציא רישיון עסק צריך לקבל אישורים מהרשות המקומית, משטרת ישראל, רשות הכבאות, משרד הבריאות, ועוד היד נטויה". פרידמן הצביע על כך ש"בדוחות הכספיים של רשתות המזון הגדולות ביאור שלם מוקדש לסניפים רבים שהן נאלצות להפעיל ללא רישיון עסק. זו תוצאה לא סבירה שמעידה על כך שרמת הבירוקרטיה היא כבר בלתי אפשרית".
הדוגמה השנייה של פרידמן היא הסחבת בקבלת היתרי בנייה. בישראל פועלות 131 ועדות לתכנון ולבנייה. משך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה, כולל בפרויקטים שיוזמת מדינת ישראל באמצעות מכרזי רמ"י, עומד על מעל 400 ימים. זמן ההיתר ארוך פי שלושה מהממוצע במדינות המערב. הסחבת גורמת לכך שעובר פרק זמן ממושך מרכישת הקרקע עד תחילת הבנייה.
לדברי פרידמן "בפרק זמן זה צריך לשלם את הריבית על ההלוואה למימון הפרויקט ועלות זו מתגלגלת לרוכשי הדירות, וזאת לצד העיכוב המשמעותי במסירה של דירות חדשות בתקופה שמצוקת הדיור הולכת וגדלה. רק לאחרונה ביקרתי יזם נדל"ן שסיפר כי פרויקט גדול מתעכב כבר ארבעה חודשים בשל עץ שיתכן שמיועד לשימור שטרם קיבל את האישורים הנדרשים להעתקה זמנית".
הדרך לשיפור הרגולציה ומיצוי פוטנציאל הצמיחה הישראלית, על פי פרידמן, עוברת דרך אימוץ של דרכי הפעולה של המגזר העסקי על ידי המגזר העסקי. לדבריו, "הסתכלות רוחבית ולא סקטוריאלית; שיתוף פעולה בין רשויות; שיפור תהליכי קבלת החלטות; ומניעת כפל רגולטורי – כפי שהמליצו לפני חברי הצוות הבין משרדי של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים. כמובן שכמו בעולם העסקי, גם במגזר הציבורי, חשוב להפוך תהליכים לדיגיטליים ומבוססי נתונים. צריך לקבוע מדדי ביצוע (KPIs) עבור כל הוראה בירוקרטית ולבטלה באופן אוטומטי אם היא לא השיגה את היעדים הכמותיים שנקבעו. חייבת להיות הלימה שמוצגת מראש – בנתונים – בין רגולציה חדשה לבין התועלת שתצמח ממנה. אי השגת היעדים הכמותיים שעמדו ביסוד הרגולציה בתוך פרק זמן קצר שייקבע - צריכה להוביל אוטומטית לביטול הרגולציה".
פרידמן התייחס גם להשפעת האינפלציה הגלובלית והשפעת המאבק בה על הכלכלה המקומית. "אנו בעיצומו של שינוי גדול בכלכלה העולמית כתוצאה מאירועים גלובליים מורכבים: החזרה לשגרה לאחר משבר הקורונה; המלחמה המתארכת באוקראינה; חוסר יציבות בשווקים; שיבושים בשרשראות האספקה; קשיים בשוק התעופה; עלייה חדה במחירי האנרגיה; ומחסור בחומרי גלם. כל אלה ועוד משליכים בהכרח גם על הכלכלה המקומית. הסיטואציה הפוליטית המורכבת גם היא אינה מקלה על המשק הישראלי ויוצרת חוסר ודאות רב שאת השפעותיו קשה לחזות. השאלה שמטרידה אותנו היא האם אנחנו לפני מיתון. תמונת המצב הנכונה היא האטה בצמיחה. אנחנו מאמינים שהצמיחה תימשך עם קצב איטי מבעבר. השנה תסתכם הצמיחה ב-5% ואחר כך תתכנס ל-4%. הגורמים הייחודים של ישראל יתמכו בצמיחה – התחלות בניה, דמוגרפיה, גז טבעי והייטק שמפגין את יכולת גמישות עם הורדת שומנים".
פרידמן, כמנכ"ל הבנק בעל השווי הגדול בישראל, הסביר כי מערכת בנקאית ישראלית איתנה, הכרחית לצליחת האתגרים הכלכליים המקומיים. "כמו ב- 2008, ב-2012, בראשית הקורונה, כך גם בימים אלה, הערובה לצליחת משברים כלכליים הייתה ועודנה מערכת בנקאית איתנה" הסביר.
