ועידת התחזיותחוקרת בריאות הציבור, ד"ר חנין שיבלי: "ההסברה בקורונה בערבית לבדואים הגיעה באיחור"
ועידת התחזיות
חוקרת בריאות הציבור, ד"ר חנין שיבלי: "ההסברה בקורונה בערבית לבדואים הגיעה באיחור"
את הדברים אמרה שיבלי, חוקרת באוניברסיטת בר אילן ומרכז המחקר PREPARED, אוניברסיטת בן גוריון, בוועידת התחזיות של כלכליסט והפניקס לדרבריה: "הממשל, הרשויות, קופות החולים ומשרד הבריאות צריכים לבוא ולדבר עם האוכלוסייה ולא על האוכלוסייה"
ד"ר חנין שיבלי, חוקרת בריאות הציבור באוניברסיטת בר אילן ומרכז המחקר PREPARED, אוניברסיטת בן גוריון. שיבלי שהרקע שלה הביא אותה למסקנה שנשים בדואיות נתקלות באפליה דיברה על הפעילות שלה בוועידת התחזיות של כלכליסט והפניקס, עם אדריאן פילוט מכלכליסט.
"אני גרה עכשיו עם בן זוגי בעכו אבל אני גדלתי למרגלות הר תבור, בבית חם ועוטף, הורים עוטפים ותומכים, והתחלתי לסלול את המסלול האקדמי שלי", סיפרה. "את התואר הראשון עשיתי באוניברסיטת תל אביב ותואר שני ושלישי באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וכרגע אני עובדת בבר אילן ומלמדת בבן גוריון. אני בת 31, חורשת את הארץ וחיה חיי נודדות במלואן. עוסקת ברגישות לחיסונים ובמערכת הבריאות".
את חוקרת את תחום הבריאות וכלכלת הבריאות. מה הביא אותך לחקור דווקא את הנושא הזה?
"שסיימתי את התואר הראשון העיר תל אביב נהייתה יקרה מאד לבוגרי תואר ראשון, אז לקחתי עצמי ועברתי לנגב. ושם ראיתי את הפוטנציאל. ראיתי פוטנציאל לשינוי וניסיתי לעזור לאוכלוסיה הבדואית לשפר את איכות החיים".
המסקנה המרכזית שלך זה שיש אי שוויון ואין הוגנות כלפי האוכלוסייה הבדואית?
"שתי מסקנות עיקריות זה בעצם ההסתכלות עם האוכלוסייה ולא על האוכלוסיה הבדואית. מדברים כל הזמן על לעזור לאוכלוסייה ומסתכלים עליה כמקשה אחת אבל יש בה הרבה רבדים וקבוצות משנה. המענה לצרכים בבריאות מצד הרשויות צריך להיות מותאם לצרכים הסביבתיים והקהילתיים של כל קבוצת משנה. וצריך לעשות הוגנות, איקוויטי – לתת מענה מותאם לכל קבוצת משנה מתוך האוכלוסייה".
איך מצמצמים פערים והאם יש לזה סיכוי?
"ראינו את זה בקורונה. כל שיתופי הפעולה בין הרשויות והממשל וגם הקהילות עצמן שביקשו לממש את הזכויות שלהן. הסברה בערבית הגיעה באיחור בקורונה ואני לא חיכיתי. התאגדו רופאים ורופאות והנגשנו את המסרים לאוכלוסייה, וזה עורר נורה אדומה בקרב הרשויות והן גם התחילו לפעול. זה עזר גם בנושא החיסונים – הביאו אותם לכפרים ואנשים הלכו והתחסנו. אבל אני לא יכולה לבד. אני צריכה עזרה גם של האוכלוסייה וגם של החברה שלי שתתן לי את האפשרות להשמיע את הקול, וגם של הרשויות והממשל. צריך שכולם יתנו יד".
איך מייצרים עוד אנשים כמוך?
"אני לא רוצה לשכפל אנשים כמוני. המטרה היא לתת מקום ומרחב גם בתוך החברה שלי. שתתן מקום לי ולעוד כמוני, שיתנו לעשות ולנסות לשפר. אבל צריך שגם הממשל, הרשויות, קופות החולים ומשרד הבריאות יתנו מקום ומרחב לפעול ולשפר. לבוא ולדבר עם האוכלוסייה ולא לדבר על האוכלוסייה".
