ועידת התחזיותמנכ"לית בלאקרוק ישראל: "2025 תהיה מאוד תנודתית בשווקים"
ועידת התחזיות
מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "2025 תהיה מאוד תנודתית בשווקים"
בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס, הזהירה ענת לוין מאינפלציה עקשנית וחובות ממשלתיים גבוהים ב-2025. מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס: "השוק בישראל הוא הזדמנות ביחס לעולם. מתקפת הביפרים שינתה את התמונה"
"השוק בישראל הוא הזדמנות ביחס לעולם. מתקפת הביפרים שינתה את התמונה", כך אמר מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס.
שטרית אמר את הדברים בפאנל בהנחיית עיתונאי כלכליסט ירדן רוז'נסקי. פרט אליו השתתפו בפאנל גם מנכ"לית בלאקרוק ישראל ענת לוין; יו"ר רשות החדשנות אלון סטופל; והמייסד השותף והמנכ"ל של Gong עמית בן-דב.
1 צפייה בגלריה
משתתפי הפאנל. מימין: עמית בן דב, מתן שטרית, ענת לוין, אלון סטופל וירדן רוז'נסקי
(צילום: גיל נחושתן)
לדבריו, "השוק בישראל מעניין, ואנחנו בלונג עליו. רוב הביצועים בישראל ב-2024 הגיעו בשלושת החודשים האחרונים, ובמבט קדימה נראה שזה עשוי להימשך. האם השוק בארץ עדיין זול ביחס לעולם? התשובה היא כן, וכשבוחנים את יחס הסיכון-סיכוי, יש פוטנציאל רב בישראל ביחס לעולם".
מתן, עם הפנים ל-2025 ואחרי שנה ממש סוערת, ישראל היום היא הזדמנות השקעה?
שטרית: "בחודשים האחרונים מכפילי הרווח הנמוכים מאותתים שהשוק בישראל זול ביחס לעולם אז חד-משמעית יש בארץ הזדמנות. עם זאת, המבנה בישראל, שמוטה לבנקים, חברות ביטוח ונדל"ן, מסובך ביחס לעולם, ולכן לא בהכרח מכפיל הרווח הוא הדבר היחיד שצריך להסתכל עליו".
אם ישראל היא הזדמנות, הנהירה ההמונית של ישראלים ל-500 S&P זה דבר חכם מצידם?
מתן שטרית: "להשקיע זה דבר חכם, רק שצריך לקחת סיכונים בחשבון. בסוף עולה שאלה מבחינת טווח ההשקעה. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים נהירה ל-500 S&P, אבל אותם ביצועים מזהירים של השנתיים האחרונות יאתגרו את המדד בשנה הבאה. לא בטוח שכולם לוקחים בחשבון את הסיכונים שמרחפים מעל הכלכלה האמריקאית. ב-2025 יהיה אתגר עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן ומדיניות הריבית של הפד.
"כשאני שומע משקיעים לידי שאומרים שהם נכנסים ל-500 S&P לשנה-שנתיים - יש שם סיכון לא מועט להפסד. אם מסתכלים לטווח ארוך, זה מדד מעניין שלאורך ההיסטוריה מוכיח את עצמו ברמה הפאסיבית. אחד הדברים שתרם לחוסר הוודאות בשוק המניות זה המצב הביטחוני, וכרגע כשמסתכלים קדימה חלק מהסיכונים הולכים ונעלמים. לכן יש הזדמנות אולי לשקול להיחשף קצת לישראל גם על חשבון 500 S&P".
ענת, אם מדברים על סיכונים - מה האתגר הכי משמעותי שניצב בפני השווקים?
ענת לוין: "כשמקשיבים למה שאמר פאוול לפני שבועיים מבינים שהצרכן האמריקאי מאוד חזק, שוק העבודה מאוד חזק, אבל האינפלציה בעולם מאוד עקשנית. בכל תרחיש, כשאתה נכנס ל-2025 אתה לא יכול לחזות את כל התסריטים שיהיו – האם ואיפה יהיו מגבלות סחר, מה יהיה היחס בין המעצמות וכו'. כל הדברים האלה מקשים מאוד על התחזית הבסיסית של אינפלציה שתשפיע על השווקים.
"האתגר שגם פאוול דיבר עליו ונעשה מרכזי בכל העולם הוא האתגר של הממשלות. הן עם חובות מאוד גבוהים, ורואים את זה בארה"ב. זו אחת הסיבות שאנחנו מאוד נזהרים מאגרות חוב ארוכות בארה"ב. זה גורם לחוסר ודאות מאוד גדולה.
"מתחת לכל הסיפור יש לנו את עולם ה-AI. זה עולם שדורש הרבה מאוד השקעה שנעשית על ידי המגה-חברות. הטרנספורמציה של העולם הזה עוד לא התחילה. היא תשנה הרבה מאוד שווקים והרבה מאוד כלכלות.
"מה שצריך לשים אליו ב-2025 הוא האינפלציה שעלולה לזנק, החוב של הממשלות וכמובן התנודתיות הגדולה במאקרו. כל אלה מבטיחים לנו 2025 מאוד תנודתית".
עמית, אתה מנהל חברה ש-AI זה לא זר לה, אבל השיח באקוסיסטם המקומי הוא שישראל פיספסה את הרכבת. אתה מסכים עם הקביעה הזאת?
עמית בן-דב: "ממש לא. ישראל לא פיספסה את הרכבת. כשניפגש בכנס בשנה הבאה, נראה הרבה חברות ישראליות שיככבו בו. AI זה אולי האירוע הגדול בהיסטוריה האנושית, הוא יותר גדול מהמהפכה התעשייתית וישפיע עלינו מאות שנים. בשנים הקרובות יש עוד הרבה חברות שיצליחו. אנחנו לא מאחור".
אלון, ברור לכולנו שההייטק זה קטר המשק. אבל אנחנו רואים שעיקר ההצלחות הן בסייבר ובפינטק. מה אתם עושים כדי לסייע למי שלא נכלל בקטגוריות האלה?
אלון סטופל: "יש בהייטק מגמת התאוששות שאנחנו מאוד שמחים לראות. ב-2024 נהיה במספרים של 2019. אנחנו כרשות מפנים את כל המכשירים שלנו לתחומים שיש בהם פחות זמינות הון כמו מכשור רפואי ו-AI בשלבים מוקדמים. בין היתר, הקמנו קרן הזנק שמתמקדת בתחומים האלה".
עמית, האקזיטים המשמעותיים שראינו היו בסייבר ובפינטק. אבל אלה סטארט-אפים שלא יהפכו לחברות ענק. איך בונים בישראל חברות גדולות מאוד?
עמית בן-דב: "יש בישראל את ההזדמנות, זה לגמרי אפשרי, ויש חברות שמכוונות בדיוק לשם. יש יזמים דור שלישי שכבר עשו אקזיט או שניים וכבר צברו את הניסיון ומכוונים גבוה. ראינו את הדוגמה המרשימה של Wiz, ויש למעלה מעשר חברות שעושות את זה. אין בעיה לעשות את זה, יש את הידע, יש את ה-AI שמאפשר לעשות פיתוח הרבה יותר מהר ובקלות, ואין שום סיבה שישראל לא תככב על המפה עם חברות הרבה יותר גדולות".
מתן, טראמפ הוא חדשות טובות להייטק העולמי ולשווקים?
מתן שטרית: "בהסתמך על הקדנציה הקודמת לשווקים התשובה היא כן, אבל כרגע לפחות יש לא מעט אי ודאות, אם זה סביב המכסים וההגירה, ואותה אי ודאות גרמה לפד לקחת בהחלטת הריבית האחרונה צעד אחד לאחור. עולה שאלה מה יקרה אחרי ינואר מבחינת המכסים, ונושא ההגירה כשלעצמו עשוי ללחוץ את השכר כלפי מעלה ולתדלק את האינפלציה. בשנה הקרובה תהיה הרבה חוסר ודאות בעקבות חזרת טראמפ".
ענת, ההייטק מושתת על קרנות הון סיכון ששייכות לעולם הנכסים האלטרנטיביים. בלאקרוק צומחת דרמטית בתחום הזה ומנהלת בו כ-600 מיליארד דולר, לא הרבה אחרי בלקסטון. למה בעצם?
ענת לוין: "העולם עובר טרנספורמציה. הוא לא נמצא במחזור עסקים רגיל, אלא מבוסס על מגה-טרנדים. בתוך הטרנספורמציה הזאת, הממשלות ייקחו צעד אחורה, הריבית תהיה יותר גבוהה והעולם צריך לצמוח. מהפכת ה-AI דורשת השקעות עתק, ההשקעות באנרגיה יכפילו וירבעו את עצמן, ושוקי ההון במובן הרחב ישחקו תפקיד חשוב.
"צריך להפסיק לחשוב במונחים של שוק סחיר, מניות, אג"ח וכו'. פעם דיברנו על מודל של 60%-40% במניות ואג"ח. אבל כשיש ממשלות שמגייסות כל כך הרבה חוב במחיר כזה גבוה זה לא המודל הנכון. השאלה היא איך אנחנו בונים תזרימים ולוקחים סיכון. את התזרימים האלה אפשר לבנות נהדר דרך תשתיות חוב לא סחיר ולשלב אותן אחרי עם העולם הסחיר. אנחנו חושבים שהעולם העתידי הוא שילוב בין העולם הסחיר ללא סחיר, בין תזרימים ומניות. מי שלא יראה את כל התמונה יהיה פחות טוב ללקוחות שלו".
