ועידת לונדוןעורכת אקונומיסט מזהירה: "לפגיעה בשלטון החוק יש השלכות כלכליות משמעותיות"
ועידת לונדון
עורכת אקונומיסט מזהירה: "לפגיעה בשלטון החוק יש השלכות כלכליות משמעותיות"
זאני מינטון בדוז אמרה את הדברים בוועידת Mind The Tech של כלכליסט ובנק לאומי שנערכת השבוע בלונדון. לדבריה: "זה רגע חשוב מאוד לישראל, וכתוצאה מכך לאזור ולשאר העולם. יסודות הליברליזם הקלאסי נמצאים בסיכון"
"לפגיעה בשלטון החוק יש השלכות כלכליות משמעותיות" – כך הזהירה זאני מינטון בדוז, העורכת הראשית של האקונומיסט, ביחס למהפכה השלטונית שמקדמת ממשלת ישראל בוועידת Mind The Tech של כלכליסט ובנק לאומי שנערכת השבוע בלונדון.
מינטון בדוז, שעומדת בראש העיתון הכלכלי החשוב בעולם, דיברה בשיחה עם משקיעת ההון סיכון פיונה דרמון. היא הגיעה לוועידה ימים ספורים אחרי שהמהפכה השלטונית כיכבה בשער האקונומיסט, בחירה משמעותית מצד עורכת העיתון דווקא בתקופה של משבר עולמי מחריף בכלכלה ובמערכת הבנקאית.
"רציתי לשים את ישראל בשער כבר כמה שבועות", אמרה מינטון בדוז. "זה רגע חשוב מאוד לישראל, וכתוצאה מכך לאזור ולשאר העולם. חשבתי שאנחנו צריכים להגיד את זה, ולהגיד את זה בקול רם. גם בעולם דיגיטלי לשערים שלנו יש השפעה, אני מקווה שרבים מכם קראו את מה שיש לנו לומר. אנחנו עיתון ליברלי, נוסדנו כדי לתמוך בערכים כמו סחר חופשי וליברזליזם קלאסי. ועכשיו כמה יסודות של הליברליזם הקאלסי בישראל נמצאים בסיכון, וזה ממש חשוב.
"נדרש זמן עד שאנשים הבינו את החשיבות של מה שקורה בישראל. יש עוד דברים שקורים עכשיו בעולם. אם לא, זה היה מקבל יותר בולטות. יש דברים שדורשים תיקון בחוק בישראל, אבל זו לא הדרך לעשות את זה. מה שקורה בישראל מהדהד דברים שקרו במשטרים פופוליסטים שלא נותנים משקל רב לשלטון החוק. אם אתה עיתון ליברלי, זה חשוב לך. זה חשוב גם לעתיד הכלכלי של ישראל. זה לא רק נושא חשוב מבחינה חוקתית, מבחינת בריאות הדמקורטיה.
"זה גם יהיה אתגר אמיתי לכלכלה של מדינת ישראל. זו מדינה שבמשך עשורים התגברה על אתגרי ביטחון מדהימים ויצרה מנוע של הצלחה שהוא קנאת רבים ושמדינות רבות אחרות מנסות לחקות. לסכן את זה, ואני בוחרת מלים בזהירות כי אני רוצה להיות מאוזנת, אבל כששלטון החוק נמצא תחת איום ממשי, זה אתגר אמיתי עם השלכות כלכליות. האזור נמצא בתקופה של אי-יציבות גיאו-פוליטית משמעותית יש הרבה שמונח על כף המאזניים. צריך לבצע שינויים הכרחים, אבל בלי לאיים על עצמאות הרשות השופטת ועל שלטון החוק, זה אתגר שאפשר להתמודד איתו אבל זו לא הדרך לעשות את זה".
מינטון בדוז התייחסה גם לתפקיד ההולך וגדל שתופסת סין בבמה הפוליטית העולמית, הן בהבט של יחסיה עם רוסיה של ולידמיר פוטין, והן כמתווכת בהסכם הפשרת היחסים בין ערב הסעודית לאיראן, שהוא בעל השפעה ישירה על ישראל. "סין היא מדינה שעברה שינוי משמעותי מאז 2018 וכיום מגדילה את תפקידה כשחקן גיאו-פוליטי", היא אמרה. "השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא האם הם מציעים סדר עולמי חלופי, והאם יש גם מקום לדאוג בהקשר של יחסי ארה"ב וסין, שנמצאים בשפל מדרגה.
"יש רבים שחושבים שצריך להיות קשוחים יותר כלפי סין. אירועים שונים החריפו את המתחים בין סין לארה"ב, יש גם מתחים אמיתיים ועמוקים שהוחרפו עקב הפלישה לאוקראינה. יש כיום שינוי טקטוני, אנחנו לא בטוחים איך זה ייגמר, אבל אנחנו בעידן חדש. חשוב להבין את סין ואת מה שסין מנסה לעשות, להבין איך זה משפיע על ארה"ב. למשל מה יכולות להיות ההשלכות של מלחמה בין ארה"ב לסין סביב טאיוואן".
לכך יש להוסיף את משבר הבנקאות הנוכחי, שהחל עם הקריסה של סיליקון ואלי בנק ושלדברי עורכת האקונומיסט לא קרובים עדיין לסופו: "אם, כמו המשבר הכלכלי הגדול שהחל ב-2008, יתברר שהסדקים עמוקים יותר יהיה לנו אתגר רגולטורי אמיתי. אני לא חושבת שהמשבר הנוכחי זהה למשבר של 2008 מבחינת היקף, אבל המשבר הזה עוד יתפתח. כששיעורי הריבית עולים יש נקודות כאב, ואנחנו רואים עכשיו את ההשלכות. זה אירוני שסיליקון ואלי בנק הוא המקום שבו זה התחיל, אבל יהיו עוד נפילות. מבחינה כלכלית אנחנו בתקופה אי-ודאות, וגם מבחינה גיאו-פוליטית. זה מרגיש כמו עולם מאוד מסוכן עכשיו. גם אם לא היתה קריסת בנקים, עדיין יש אירועים כמו ירידה בשווי חברות שישלחו גלי הדף בשנים הקרובות".
מינטון בדוז הוסיפה שעוד מוקדם להעריך האם אנחנו בתחילתו או בסופו של המשבר הנוכחי. "אני אופתע אם זה הסוף", הוא הוסיפה. "אני לא חושבת שתהיה קריסה מערכתית, אבל לאור מה שראינו בסיליקון ואלי בנק אני אופתע אם אין עוד שחקנים במערכת הבנקאית שניהלו סיכונים בצורה גרועה. כשיש שינוי כזה גדול בריבית, וזו העלייה הגדולה והמהירה בריבית מאז שנות ה-80, כשיש כזו עלייה גדולה יש אנשים שמוצאים את עצמם בצד הלא נכון. חוסר הוודאות הנוכחי מייצר ריצה של משקיעים להבין מה יהיה הדבר הבא שיקרה".
לסיום דיברה מינטון בדוז על עבודתה כעורכת האקונומיסט ועל השינויים שראתה מאז נכנסה לתפקיד ב-2015: "זו העבודה כי טובה בעולם, כל כך כיף. יש לי מזל לעבוד עם 500 מהאנשים החכמים בעולם שכולם יכולים להיות מפורסמים יותר או עשירים יותר במקום אחר. אנחנו מדברים עם האנשים המעניינים ביותר בעולם ומנסים לחבר את נקודות של לאיפה מתקדם העולם. זה זמן מדהים לעשות את זה. כשנכנסתי לתפקיד הזה ב-2015 זה היה לפני הברקזיט, טראמפ, המגיפה, הפלישה לאוקראינה, לפני כל מה שקורה היום בישראל. זה היה עולם שבו האקונומיסט ייצג את עמדת הממסד מבחינה כלכלית, עולם שבו גלובליזציה לא היתה מילה גסה, כי כולם שידרו על אותו גל. אני גדלתי על ערכים של ליברליות וחברה וכלכלה חופשיות.
"עכשיו אלו דברים שנצאים תחת איום ואנחנו צריכים להלחם עליהם. מה שאנחנו עושים חשוב, וחשוב עוד יותר מאשר כשכולם האמינו בערכים האלו. אנחנו גם בעיצומו של שינוי טכנולוגי משמעותי. לא היו לנו פודקאסטים, הייתה לנו רק פעילות מזערית במדיה חברית. היום יש לנו מגוון סטים חדשים של כלים לתקשר עם הציבור, ואנחנו ממציאים מחדש את מה שהאקונומיסט עושה".
