כנס פריפריה-טקיו"ר עמותת בוגרי 8200: “ההחזר על השקעה בפריפריה מדהים - וזה אינטרס לאומי וכלכלי"
כנס פריפריה-טק
יו"ר עמותת בוגרי 8200: “ההחזר על השקעה בפריפריה מדהים - וזה אינטרס לאומי וכלכלי"
ניר למפרט השתתף בכנס פריפריה-טק של כלכליסט ואמר כי השקעה בפריפריה אינה נובעת מחמלה, אלא בשל יעילות כלכלית ומטעמים ערכיים: "מרבצי הגז האמיתיים של ישראל הם הפוטנציאל האנושי הלא ממומש"
"כיצד משנים את התפיסה לפיה צריך להשקיע בפריפריה לא מטעמי חמלה או צדק, אלא מטעמי יעילות כלכלית?" בשאלה מהותית זו פתח כתבנו אדריאן פילוט את הפאנל בכנס.
ניר למפרט, יו"ר עמותת בוגרי 8200 ויו"ר דירקטוריון מר תעשיות, השיב: "ברור שהגישה אינה של חמלה. מרבצי הגז האמיתיים של ישראל הם הפוטנציאל האנושי הלא ממומש. יש את הפריפריה הגיאוגרפית שאליה מתייחסים באופן טבעי אבל יש גם פריפריה חברתית. בכל פעם שהיתה השקעה, ממשלתית או אחרת, שצמצמה את הפער בהשקעה בין המרכז לפריפריה התוצאות והחזר ההשקעה היו מדהימים, אז אין ספק שזה אינטרס לאומי ערכי וגם כלכלי מאוד".
דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, הסכימה עם למפרט. "אין ספק שההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר של ישראל. לאור העובדה שאנחנו חברה עם פערים גדולים מאוד והפוטנציאל העצום נמצא באוכלוסיות המוחלשות, דרושה השקעה דיפרנציאלית כדי לממש אותו, וזה יביא להתמודדות טובה גם של המדינה וגם בעולם הגלובלי".
משרד החינוך הוביל השקעה דיפרנציאלית בשנים האחרונות. כך למשל, על כל שעת לימוד שניתנת באזורים מבוססים, ניתנות שש שעות באזורים המוחלשים; נפתחו 280 מגמות טכנולוגיות; ושיעור הזכאות לתעודת בגרות המאפשרת השתלבות באקדמיה עלה מ־40% ל־50%. "צריך לתת פוש כדי לממש את הפוטנציאל הזה", הוסיפה שטאובר.
מנכ"לית עמותת אחינועם, הדר מנחם, בירכה על התוכניות של משרד החינוך אך הדגישה כי "הבעיה הכי גדולה של הפריפריה היא שאי אפשר לייצר כאן תוכניות ארוכות טווח, ורק שם הפיתרון. בעשור האחרון הושקע התקציב הגדול מאז קום המדינה בפריפריה ובפועל הפערים רק גדלו. אנחנו רואים את העשייה בשטח אבל לצערי לא לאורך זמן. המדינה צריכה לתקצב ומי שצריך להוציא לפועל הוא המגזר השלישי".
יעל לביא, מייסדת משותפת ויו"ר תוכנית מושל, וכן יו"ר פארק הייטק בר־לב, סבורה ש”התפיסה צריכה להיות מהסוף להתחלה, כלומר של הכדאיות הכלכלית והערך שאפשר לייצר כאן. בצורה כזאת אפשר לייצר ערך כלכלי, עסקי וחברתי. הכישרונות מפוזרים באופן שווה, אבל הזדמנויות אין".
האם אנחנו באמת צריכים להביא את המרכז לפריפריה?
"בהייטק בטוחים שכל הטאלנטים נמצאים במרכז, והטאלנט בטוח שכדי להרוויח טוב צריך לעבור למרכז. את המיתוס הזה יש לנפץ", אומרת לביא. "עשינו את זה על ידי הקמת פארק הייטק צפון (בר־לב) בגליל בו עובדים כבר 500 מהנדסים, 30 חברות בינלאומיות וסטארט־אפים. הרעיון הוא לתת פתרון לטאלנט וגם לחברות ההייטק".
מנחם הוסיפה: "אנחנו מנסים לפתח מודל ייחודי בשיתוף עם הפורום החברתי־כלכלי. הפיילוט נערך בצפת. חברות הייטק במרכז מתחייבות להעסיק עובדים מהפריפריה בצורה היברידית והם יכולים להישאר לגור בה. לפתח את הפריפריה מבחינה תעסוקתית זה גם לתת לכלכלן אפשרות לעבוד מצפת או חצור".
עמותת 8200 פעלה בבת ים, בית שמש וכעת בירושלים. "באותם מקומות שבהם המועצה השקיעה מאמץ והבוגרים הלכו ללימודים אקדמיים, הם חוזרים ובגלל היעדר תמיכה והכוונה עוסקים במה שאבא שלהם עסק. אז התחילה יוזמה של עמותות צבאיות שכל אחת מאמצת עיר, ומוכיחה שאפשר למצוא תעסוקה איכותית בסביבה. אחוזי ההצלחה מדהימים. הרבה פעמים רף הציפיות או החלום מאוד צנועים, וזה אבסורד”, אמר למפרט.
כבר 12 שנים שלביא עוסקת במשיכת אלפי עובדים לצפון וסיוע לצעירים מוכשרים להתגבר על עוני דרך השכלה גבוהה, באמצעות תוכנית מושל. "אנחנו לוקחים אנשים חזקים מהפריפריה החברתית ויוצרים להם הזדמנות אמיתית עם השקעה ממוקדת בהם. היום הם עם תארים, עובדים ומרוויחים מעולה, וגם מגדילים את היצע העובדים עבור ההייטק".
ומה לגבי חרדים וערבים?
"יש שינויים משמעותיים בחברה החרדית בשנים האחרונות ושיתוף פעולה של בתי ספר לבנים חרדים, שהם הפוטנציאל להשתלבות", סיפרה שטאובר. "בחברה הערבית הנתונים פחות משביעי רצון ונצטרך להשקיע הרבה משאבים".
לביא אמרה כי "חרדים וערבים, חילונים ודתיים, כולם לומדים יחד אצלנו. הם ירוויחו כ־10 מיליון שקלים לאורך הקריירה. תפקידנו לתת לילדים מהפריפריה החברתית את ההזדמנות ולחלץ את התשואה המדהימה הזאת עבור הפרט, המשפחה והדורות הבאים".
