Climate Awardsמנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות: "משבר האקלים מייצר הזדמנויות אדירות ליזמים"
Climate Awards
מנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות: "משבר האקלים מייצר הזדמנויות אדירות ליזמים"
באירוע הגמר של תחרות Israeli Climate Awards של חברת דוראל וכלכליסט, אמר חנן ברנד כי ישראל אחראית רק ל-0.15% מפליטות גזי החממה בעולם. "זה לא אומר שזה לא חשוב, זה רק אומר שכנראה היתרון של ישראל בעולם לא יהיה מזה שכולנו נפסיק לנשום, אלא מהיזמות, היכולת והרצון שלנו לשנות ולהציל את העולם"
"טכנולוגיות מצילות את העולם, ומאחורי כל טכנולוגיה עומדים היזמים", כך אמר חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, בפתח דבריו באירוע הגמר של תחרות Israeli Climate Awards של חברת דוראל וכלכליסט.
"הטמפרטורה עולה וכולנו מרגישים את זה. ישראל שברה השבוע את שיאי צריכת האנרגיה שלה, ופליטות הפחמן ממשיכות לגדול שנה אחר שנה. ביל גייטס בספרו 'אסון אקלימי' מדבר על 51 מיליארד טון גזי חממה שנפלטים מדי שנה. אם מחלקים את זה לתחומים, אז 7% מגיעים מחימום וקירור, 16% ממטוסים, מכוניות וספינות, 19% ממשק חי וחקלאות, 27% מייצור חשמל ו-31% מייצור וצריכה שלנו - בטון פלדה ופלסטיק".
לדבריו, כיום יש טכנולוגיות שנעשה בהן שימוש כדי להוריד 25% מפליטות הפחמן. יש עוד 40% פוטנציאליים של טכנולוגיות שכבר פותחו אך עדיין לא כלכלי לאמץ אותן. "אנחנו צריכים יזמים שימציאו את ה-35% החסרים כדי שנגיע ליעד של אפס פליטות עד 2050", אמר.
ברנד ציין כי "המשבר כמובן מייצר הזדמנויות אדירות. אפשר לראות גידול בביקושים בכל הקשור בטכנולוגיות אקלים-טק - אנרגיה מתחדשת, תחבורה, חקלאות, ייצור תעשייתי". לדבריו, ההערכות הן כי השוק יעלה מ-4.6 טריליון יורו ב-2020 ל-9.4 טריליון יורו ב-2030. "מעבר לכסף, השוק הכלכלי של קיזוז הפחמן עמד על כ-800 מיליארד דולר ב-2021. המחיר הממוצע של טון פחמן הגיע ל-100 יורו, זה אומר שיש מטבע שקוראים לו פחמן. מי שיודע לחסוך טון פחמן שווה 100 יורו", אמר ברנד.
לדבריו, גם גדולים בעולם סבורים שזה התחום החם והנדרש ביותר בימים אלה. "לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק, אומר שאלף היוניקורנים הבאים יהיו בתחום האקלים-טק. ביל גייטס מדבר על כך שמדינות שיקימו חברות ותעשיות מאופסות פליטות יהיו אלה שיובילו את הכלכלה העולמית בעשורים הקרובים. שיעור הזינוק בהשקעות באקלים-טק עמד על כ-70 מיליארד דולר ב-2022, ויש יותר קרנות, משקיעים וחברות".
ואיפה נמצאת ישראל? לפי ברנד, "דו"ח מבקר המדינה מראה ש-78 מיליון טונות של גזי חממה נפלטים בישראל כל שנה. בפליטה לנפש אנחנו קצת במגמת ירידה, בעיקר בגלל המעבר לגז שקצת הוריד את הצריכה שלנו באנרגיה. בתחומים האחרים – תחבורה, ייצור ובנייה - אנחנו לא עומדים ביעדים שישראל קבעה לעצמה".
לדבריו, ישראל אחראית רק ל-0.15% מפליטות גזי החממה בעולם. "זה לא אומר שזה לא חשוב", הסביר, "זה רק אומר שכנראה היתרון של ישראל בעולם לא יהיה מזה שכולנו נפסיק לנשום, אלא מהיזמות והיכולת שלנו כישראלים להצטיין במציאת פתרונות לבעיות והרצון לשנות ולהציל את העולם. יש לנו מסורת ארוכה של מצוינות וחדשנות בתחומי האקלים, עם חברות כמו נטפים ואורמת. יש לנו מוסדות מחקר מעולים, ישראלים מעולים בזיהוי הזדמנויות עסקיות ורוצים להציל את העולם, בעיקר אם אפשר לעשות כסף על הדרך.
"יש התעוררות מצד יזמים, חברות ומשקיעים. האקוסיסטם התקדם, יש יותר יזמים שנכנסים, יוצאי 8200 מעדיפים את התחום על פני סייבר, ויש יותר ויותר קרנות. גם רשות החדשנות השקיעה שנה שעברה מעל 280 מיליון שקל בפרויקטים בתחומי האקלים, שזה יותר מ-15% מתקציבנו. יש לנו המון קולות קוראים פתוחים. כסף למיזמים טובים יש".
ברנד סקר את התחומים הקלאסיים שלנו, בהם אנרגיה, חקלאות וחלבונים אלטרנטיביים, אך לצד זאת ציין כי "יש הרבה תחומים שיש להם עדיין מיעוט כסף. בחברות כמו חומרים חדשים, מעגליות ובנייה ירוקה, כאן האקוסיסטם יכול לגדול. אנחנו צריכים הרבה רעיונות פורצי דרך שישנו את המצב, צריכים לתת את ההזדמנות".
