פריז 2024תערוכת הטכנולוגיה VivaTech - האיום על האקו סיסטם המקומי לא יגיע מצרפת
פריז 2024
תערוכת הטכנולוגיה VivaTech - האיום על האקו סיסטם המקומי לא יגיע מצרפת
משתתפי משלחת הבכירים של כלכליסט ובנק הפועלים סיירו בתערוכת ההייטק VivaTech בפריז, שעושה צעד נוסף בניסיון לעקוף את ברלין כהאב טכנולוגי מרכזי באירופה. דגש רב הושם שם על קיימות ואופנה, ניסיון להדביק בינה מלאכותית לכל מיזם, אך מעט מאוד סייבר. במובן זה קהילת הטכנולוגיה הישראלית יכולה לנשום לרווחה, האיום עליה לא יגיע מצרפת
שקיות נייר מעלים ממוחזרים, ערכה מבוססת בינה מלאכותית לנחיית עיוורים ובשמים בהתאמה אישית. אלה רק חלק מהסטארט־אפים שאליהם נחשפו משתתפי משלחת הבכירים של כלכליסט ובנק הפועלים בתערוכת VivaTech שמתקיימת בפריז השבוע. זו מעין תשובה צרפתית ל־CES, תערוכת האלקטרוניקה הענקית בלאס וגאס, שאליה מגיעים אלפי מבקרים כדי לדעת מה יהיה חם באותה שנה בתחום ההייטק.
הדרך לתחרות ראש בראש עם המפלצת האמריקאית עדיין ארוכה, אך בזכות קשריו והשפעתו של מוריס לוי — שהוביל במשך עשרות שנים את תאגיד הפרסום הענק פובליסיס והקים את VivaTech ב־2016 בעידוד ממשלת צרפת — היא מצליחה למשוך אליה את כל השמות הנכונים.
בשנה שעברה אילון מאסק הגיע פיזית לפגוש את המבקרים בתערוכה, השנה זה לא הסתדר לו, אך הוא קיים סשן בווידאו, במהלכו ענה לשאלות משתתפים. "התקווה הגדולה ביותר שלי, במלה אחת — היא מאדים. הפחד הגדול ביותר שלי, במלה אחת הוא — AI", חלק מאסק ממשנתו עם הנוכחים. ג'ון קרי, מזכיר המדינה לשעבר של ארה"ב ומי שהתמודד בעבר לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית והפסיד לג'ורג' בוש הבן, ביקר פיזית בתערוכה וציין כי האנושות מצויה היום ברגע של הטרנספורמציה החשובה ביותר של הכלכלות מאז המהפכה התעשייתית. הוא הפציר באנשי הטכנולוגיה להתקדם מהר יותר כדי לסייע בשמירה על הדמוקרטיה ברחבי העולם שמאויימת, בין היתר בגלל פיתוחי בינה מלאכותית.
בצרפת מייחסים חשיבות אדירה לעצם קיומה של התערוכה וזאת לאחר שנים של מאבק עיקש מול האקו סיסטם הטכנולוגי הגרמני על המקום השני באירופה. בשנים האחרונות פריז מנסה ולעתים גם מצליחה לעקוף את ברלין בתואר ההאב הטכנולוגי המרכזי אחרי לונדון, אך הקרב טרם הוכרע. סטארט אפ ה-AI הצרפתי מיסטרל, היחידי באירופה שנותן פייט ל-OPEN AI ואשר נמנה עם שיאני גיוסי ההון בתקופה האחרונה עם גיוסים של חצי מיליארד דולר מאז ההקמה, בהחלט מעניק בוסט לתדמית הטק של צרפת. באופן לא מפתיע חלק גדול מהחברות שמציגות בתערוכת VIVATECH הצמידו כמתבקש את צמד האותיות AI לשמן, אך חידושים מרטיטי לב לא נראו שם.
למעשה, לפחות במישור הזה, קהילת ההייטק הישראלית יכולה לנשום לרווחה - על פי מה שהוצג בתערוכה, האיום על האקו סיסטם המקומי לא יגיע מכיוונה של צרפת. יתרה מכך, אחרי שמסתובבים בתערוכה כמה שעות טובות (וכן אפשר בהחלט לעבור בין כל הדוכנים של כל החברות במספר שעות, משימה בלתי אפשרית ב-CES) מבינים מדוע המשקיעים הזרים נוהרים לישראל וכיצד הסטארט-אפים הישראלים מצליחים לגייס הון גם בשמונת החודשים האחרונים, שלאורכם מתחולל אחד המשברים הבטחוניים הקשים שידעה המדינה.
מספר הבדלים מהותיים בולטים אם משווים את סצנת הטק הצרפתית לזו הישראלית. לצד הבינה המלאכותית, חלק גדול מהסטארט-אפים כאן מוקדשים לפתרונות של סוגיות האקלים והקיימות. סייבר, למשל, כמעט ולא נוכח. המבקרים נאספים סביב הצגת אחד הסטארט-אפים המעניינים באמת שנקרא RELEAF ועוסק בייצור שקיות נייר לשוק הקמעונאות מעלים שנשרו. אחרי בירור קצר מסתבר שמדובר בכלל בסטארט-אפ אוקראיני, מה שמיד מקנה לו עוד נופך של אהדה מצד הקהל. המייסד מסביר כי שאנל, לוריאל ומספר מותגי אופנה נוספים כבר קונים מהן את שקיות העלים שנראות כמו שקיות נייר חומות רגילות וכי פורבס סימן אותם השנה כאחת החברות בעלות סיכויים גבוהים להפוך ליוניקורן ב-2025. החברה פיתחה מכונות מיוחדות שגם משמרות את העלים שנושרים רק בסתיו כדי לאפשר אספקה שוטפת כל השנה ומכונות לייצור השקיות. כיום היא מייצרת באוקראינה, אך תפתח גם מפעל בצרפת.
מוקד משיכה נוסף של הקהל הוא סטארט-אפ שמייצר בושם בהתאמה אישית, כאשר הלקוח בוחר לעצמו את השילוב המועדף מתוך יותר מ-40 מרכיבים ומבטיח שהוא יהיה היחיד בעולם עם הריח הזה. החברה שומרת את ההרכב הייחודי שנבנה עבור כל אחד וניתן להזמין אותו שוב ושוב, זאת כמובן בתנאי שהיא תשרוד את התחרות מול שאנל, דיור ועוד עשרות חברות קוסמטיקה בעלות ניסיון של שנים בזיהוי הריחות המבוקשים ביותר בעולם.
ואם מדברים על בשמים, הרי שגם בתערוכת הטכנולוגיה קשה להתעלם מכך שאנחנו בצרפת. אף שעשרות דוכנים של חברות בינה מלאכותית, רובוטיקה ומחשוב פזורים ברחבה הגדולה של קומפלקס התערוכה, רוב הקהל מתנקז בסופו של דבר לשני מתחמי הענק שהוקמו במרכז. אלה הם לא אנבידיה או אמזון, גוגל או מיקרוסופט. את המקום המרכזי תופס מתחם של לוריאל ושל תאגיד LVMH שחולש על מרבית מותגי היוקרה החל מלואי ויטון ועד טיפאני, אחת התוספות האחרונות לסל של ברנר ארנו, שגם מגיע להעניק פרס חדשנות בתערוכה. הקהל מצטופף בשני המתחמים ומוכן לעמוד בתור ארוך רק כדי לקבל התאמה אישית של תכשירי שיער או אבחון מבוסס AI של העור, תוך שהוא תורם למאגר המידע של החברות. טיפאני מציגה אפשרות לקבל הדמיה של טבעת על האצבע הספציפית של המבקרות ודיור נעזרים בבינה מלאכותית כדי להבין איזה בושם תעדיף.
למעשה, כשעולים במדרגות הנעות המאפשרות מעבר לחלק הצדדי יותר של התערוכה, שם אגב אפשר למצוא דוכנים של מאנדיי ו-AI21 הישראליות, רואים כי רוב השטח בתערוכה כלל לא שייך לחברות סטארט-אפ, אלא למחוזות בצרפת שהביאו את מרכולתם החדשנית לתערוכה ולתאגידי הענק הצרפתיים החל מאנרגיה ועד בנקאות שמציגים בעיקר את הסטארט-אפים הנבחרים שהם מושקעים בהם. וזה ההבדל המהותי ביותר בהשוואה לעולם הסטאראט-אפים הישראלי: אין כאן כמעט מימון אמריקאי. שיחה קצרה עם מייסדי ומנהלי הסטארט-אפים המציגים מעלה כי לרובם יש מספר מועט מאוד של משקיעים, ברוב המקרים אחד מהם יהיה גורם צרפתי ממשלתי, פמילי אופיס או חברת ענק צרפתית שפעילותה משיקה לתחום בו מתפתח הסטארט-אפ. כתוצאה מכך, סכומי הגיוסים קטנים יותר לרוב. מצד שני, הסטארט-אפים האלה גם לא זקוקים למשאבים הגדולים להן זקוקות החברות הישראליות שחייבות למכור בשוק האמריקאי כמעט מיד עם הקמתן. הסטארט-אפים המקומיים נינוחים הרבה יותר, משום שהשוק האירופי נגיש להם וקרוב לביתם.
כך בין הדוכנים של חברות ההייטק בולט גם מתחם מכובד של חברת הדואר הצרפתית לה פוסט. הדואר בצרפת, שהוא עדיין בבעלות ממשלתית (בעוד בישראל הוא נמצא בתהליך של השלמת ההפרטה) שם דגש על נושא החדשנות והטכנולוגיה, ומשקיעה בסטארט-אפים. לדואר יש גם חממה להשקעה בסטארט-אפים, ובדוכן שלו בתערוכה הוא אף הקים עמדה לגיוס עובדים בתחום הטכנולוגיה.
בדואר הציגו כמה מהפיתוחים האחרונים שלהם. כך למשל יש לדואר הצרפתי מתקני איסוף חבילות דיגיטליים שעובדים באמצעות אנרגיה סולרית. היתרון הוא שניתן לפזרם ללא צורך בתשתית חשמלית לתפעול המתקן. יש כיום 300 מתקנים כאלה המהווים 15% ממתקני איסוף החבילות, כאשר היעד הוא ש-50% מהמתקנים יעבדו על אנרגיה סולארית עד לשנת 2026.
באחרונה התחילו בדואר הצרפתי ליישם פיתוח נוסף בתחום איסוף החבילות והוא של תאי איסוף המשולבים עם תאי מדידה. תאים אלה ישמשו לאיסוף משלוח של קניות באונליין (בעיקר בתחום האופנה), ומיד עם האיסוף ניתן יהיה למדוד את הבגדים, ואם הוא אינם במידה המתאימה אז להחזיר אותם ישר לתא המשלוח, ומשם הם יגיעו אל המוכר. כאמור פיתוח זה עדיין בשלב הפריסה הראשוני ויש כיום שישה מתקנים פעילים, אולם התוכנית היא להגיע ל-300 תחנות שכאלה עד לסוף השנה הבאה.
בדוכן של BNP מקבוצות הבנקאות הגדולות באירופה ובפרט בצרפת, הציגו גם כן את ההשקעות שהם מבצעים בתחום ההייטק, ואמרו בגאווה שהשקעותיהם נעשות בעיקר בארה"ב, אירופה ובישראל. הכללת ישראל ברשימה המצומצמת הזו מראה שעדיין יש יוקרה להייטק הישראלי, הישג נאה בכלל ובפרט בתקופה זו כשמעמדה המדיני של ישראל הולך ומתידרדר. עם זאת, היעדרו של מתחם ישראלי רשמי בתערוכת ההייטק בולט לעין, בעיקר כאשר מדינות כמו איחוד האמירויות, חוף השנהב וארמניה מציגות בו נוכחות.
