הוועידה הכלכלית לאומיתהכלכלן הראשי של בנק לאומי: "החוב בישראל יקר - צריך לחשוב פעמיים לפני שמעלים גירעון"
הוועידה הכלכלית לאומית
הכלכלן הראשי של בנק לאומי: "החוב בישראל יקר - צריך לחשוב פעמיים לפני שמעלים גירעון"
כך אמר גיל בפמן בוועידה הכלכלית לאומית של כלכליסט. לדבריו, "קיים חשש שעליית החוב של ישראל תביא לעומס תקציבי רב, תייקר את עלות המימון של הממשלה, ותגרום גם להשלכות רוחב על הריבית בשוק"
"גובה החוב של מדינת ישראל חזר להיות במוקד בשנה החולפת, והוא מלווה במידה מסוימת של חשש. קיים חשש שעליית החוב, תביא לעומס תקציבי רב, תייקר את עלות המימון של הממשלה, ותגרום גם להשלכות רוחב על הריבית בשוק", כך אמר ד"ר גיל בפמן הכלכלן הראשי של בנק לאומי בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט.
את דבריו הקדיש בפמן לסוגיית החוב של ישראל, שבדומה למדינות אחרות הלך ותפח בתקופת משבר הקורונה. לדבריו היעד הקלאסי ליחס שכזה עומד על 60%, "זהו יעד שנקבע באופן שרירותי, לפני הקמת גוש האירו, ואומץ כקריטריון, וזה עדיין היחס הרלוונטי לטווח הארוך לישראל, על אף שבעקבות הקורונה הוא כבר טיפס לאזור ה-70%", אמר בפמן.
בפמן ציין כי לא רק שהיחס חוב תוצר בישראל גבוה, אלא שגם החוב יקר יחסית לכך שרמת הריבית בעולם היא אפסית. "הגורם המקומי המייקר את ההוצאה למימון החוב הוא רכיב איגרות החוב המיועדות, הנושאת ריבית צמודת מדד של כמעט 5% (אג"ח שמשמשות את קרנות הפנסיה בישראל, ושהאוצר רוצה לבטלן במסגרת חוק ההסדרים הקרוב- ע.א). מעבר לגיוס המקומי, שחלקו יקר, במהלך 2020 היה גיוס מסיבי של ממשלת ישראל באמצעות חוב בחו"ל, לטווחים ארוכים ובריביות מט"חיות לא נמוכות, הנעות בין 2.55% לבין 4.5%.
"צריך להיזהר בגיוס כסף יקר, שמגייסים אותו כדי להגיד שאנחנו על המפה", אמר בפמן וציין כי הריביות על החוב הממשלתי בישראל גבוהות לעומת ריבית אפסית בארה"ב, וריבית שלילית בגרמניה למשל. לדברי בפמן כתוצאה מכך בפרמטר של עלויות המימון כאחוז מהתוצר, הנתון מישראל כפול לעומת מדינות מפותחות, למרות שיחס החוב טוב יותר, "לכן צריך לחשוב פעמיים לפני שמגדילים את הגירעון", אמר בפמן.
1 צפייה בגלריה
ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי בבנק לאומי, הוועידה הכלכלית הלאומית
(צילום: אוראל כהן)
בפמן ציין שיש עוד כמה אינדיקטורים שמעידים על כך שבישראל עלולה להתפתח בעיה בתחום החוב. "כלל הזהב אומר שכאשר שיעור הריבית על החוב גבוה משיעור הצמיחה, גובר הסיכון להגעה לתוואי עולה של יחס חוב/תוצר ואיתו גם עלייה בנטל החוב. במקרה של ישראל אנו רואים שעוד לפני תקופת הקורונה היו שנים שבהן הצמיחה הייתה נמוכה משיעור הריבית. זהו תמרור אזהרה נוסף שיש לשים לב אליו", אמר בפמן.
פרמטר נוסף שצריך להדליק נורת אזהרה הוא לדברי בפמן הגירעון הראשוני - כלומר הגירעון או העודף בניכוי הוצאות מימון החוב של הממשלה. "כאשר יש גירעון ראשוני, זה דומה במובן מסוים לחברה שבאופן עקבי ה-EBITDA שלה (רווח תפעולי בנטרול הוצאות מימון-ע.א) שלילי. אני מניח שהייתם חושבים היטב על מתן אשראי לחברה שכזו", אמר בפמן.
"במקרה של ישראל עוד לפני הקורונה היה כאן גירעון ראשוני, זוהי עמדת פתיחה מאתגרת בדרך הארוכה להפחתת יחס החוב/תוצר, אם מוסיפים על זה את עלות המימון הגבוהה יחסית, התמונה של נטל החוב העתידי הופכת למורכבת עוד יותר ומחייבת זהירות יתרה, אמר בפמן".
בכדי להפחית את יחס החוב תוצר, הציע בפמן מספר הצעות. "צריך לפעול להגדלת הכנסות המדינה באופן שלא מכביד על הצמיחה. כלומר יצירת התנאים להרחבת פעילות שהינה עתירת מיסים וגם עונה על מצוקות. לדוגמא, באמצעות הקלה על חסמי היצע בתחום הדיור, שהוא תחום עתיר מיסים, כמו קידום מהיר של הסבה של משרדים, בדגש על נכסים ישנים שבאזורי ביקוש, לדירות חדשות, ובמקביל לבחון הרכב מיסוי הנדל"ן.
בצד ההוצאות, יש להגדיל את משקל הפרויקטים המבוצעים באופן חוץ תקציבי – תוך כדי העברת האחריות לביצוע, תחזוקה ובעיקר מימון, לסקטור הפרטי. ככה מורידים נטל מבחינת תקציב ומימון, ומייצרים תנאים שיביאו לירידה של יחס חוב תוצר".
