הוועידה הכלכלית"בשום אוניברסיטה לא יכולים ללמד את המרכיב הסודי שיש להייטקיסטים - האופטימיות"
הוועידה הכלכלית
"בשום אוניברסיטה לא יכולים ללמד את המרכיב הסודי שיש להייטקיסטים - האופטימיות"
כך אמרה פרופ' דפנה קריב מאוניברסיטת רייכמן בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. לדבריה, "אני מצדיעה לסטארטאפיסטים שלנו, בוערת בהם אש של עשייה ורצון לעזור לאחד לשני. זה החוסן של ההייטק הישראלי"
"על רקע האירועים הקשים של 7 באוקטובר חשבנו שאצל ההייטיקיסטים תהיה צניחה בפרמטרים של חיוניות וחוסן, אבל לא זה מה שגילינו", כך אמרה פרופ' דפנה קריב מבית הספר אדלסון ליזמות, אוניברסיטת רייכמן בעקבות מחקר שערכה על תגובות של הייטקיסטים בישראל למצבי משבר.
"המחקר שלנו החל בקורונה כשחשבנו שזה יהיה המשבר העולמי האולטימטיבי", ספרה קריב. "פנינו ל-4,000 יזמים ישראלים בתחומי הטכנולוגיה וביקשנו מהם לקחת חלק בשאלון. בדקנו היבטים של חיוניות של היזם, כלומר עד כמה אתה תחרותי, לוקח סיכונים. גילינו שבקורונה הם גילו חיוניות מאוד גבוהה. מצאנו רמות גבוהות מאוד של מה שנקרא הון פסיכולוגי, כלומר חוסן. וזה לא רק חוסן. זו תקווה, זו אופטימיות. ראינו פרמטרים הקשורים לקהילתיות גדולה. למעשה, יכולנו לסיים את המחקר אחרי הקורונה, אבל מאז 7 באוקטובר נקשרנו לסטארטאפיסטים וחרדנו לגורלם. שמענו שהם רוצים לספר סיפור ואז החלטנו לבדוק מה קרה מאז, היכן הסטארטאפיסטים כיום".
מה גיליתם אחרי 7 באוקטובר?
"על רקע הסיפורים הקשים הנחנו שתהיה צניחה של פרמטרים, של חיוניות, של קהילתיות, של הון פסיכולוגי, אך זה לא מה שגילינו. החלטנו שהפעם נלך על משהו אחר, לא נציק ליזמים אלא פשוט נראיין אותם אחד על אחד. העברנו את הראיונות האלה דרך אנליזות של בינה מלאכותית. ה-AI זה מאפשר לא רק לשמוע את התוכן וההקשר, אלא גם את האופן בו הדברים נאמרו. מהם הסנטימנטים, מהן אמוציות. זה קשור לטון, להדגשה. גילינו הרבה דברים מעניינים. כשהיזמים מדברים על משברים ומספרים את הסיפור שלהם, כשהם מסיימים את הראיון הם תמיד אומרים יהיה בסדר. הסיפורים איומים אבל תמיד מסיימים בזה שיהיה בסדר".
זה ייחודי לישראלים?
"בשום אוניברסיטה לא יכולים ללמד את המרכיב הסודי הזה - האופטימיות. ה-AI בדק את הסנטימנטים כשאנשים מדברים על המשבר, על המילואים, על הכאוס. מצאנו שיש התרגשות, יש ציפייה, יש חתירה קדימה. ברמה העולמית, כשדברים כאלה קורים יש דיכאון, אבל לא כאן. אצלנו התחושה היא שאנחנו על זה. יש תחרותיות שאינה מופנית כלפי הקהילה הישראלית אלא תחרותיות שמיועדת להראות פטריוטיות. רוב הסיפורים ששמענו היו על כך שהשקעות מחו"ל הושהו או נלקחו. יש אנטישמיות, יש סנטימנט שלילי ואנו גם אזור בסיכון".
התעשיה הזו היא במהותה מאניה דיפרסיבית, סוג של רכבת הרים. האם נקודות השפל הן בעצם גם הנקודות בהן היזם הישראלי מבין שמהן צריך לטפס ולעלות?
"חד משמעית כן. מכיוון שיש סנטימנט חיובי למשברים אז ליזם הישראלי יש תחושה של 'זה המשבר - נתגבר'. אנו התייחסנו רק לאלה שבתוך הטכנולוגיה שרואים לנגד עיניהם הזדמנויות לעזור - בהיבטי סייבר, בהיבטי שיקום אזורים, למען הקהילה. הירידות והעליות האלה הן משהו שמתניע אנשים. זה חוסן, זו אש שבוערת באנשים, הם לא יכולים להיות במצב של אי עשייה. אני מצדיעה לסטארטאפיסטים שלנו שיש להם רצון לעשות ולעזור והם מסייעים אחד לשני".
