הוועידה הכלכלית"לישראל בסיס טכנולוגי מוצק בתחומי הליבה - והוא זה שירים אותה בעשור הקרוב"
הוועידה הכלכלית
"לישראל בסיס טכנולוגי מוצק בתחומי הליבה - והוא זה שירים אותה בעשור הקרוב"
כך אמר נדב צפריר, מייסד Team8, במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ולאומי. עוד השתתפו בפאנל: מנכ"ל SimilarWeb אור עופר, מייסדת ושותפה ב-S Capital איה פטרבורג, תום ליבנה מנכ"ל ומייסד Verbit ומנכ"ל Bright Data אור לנצ'נר. פטרבורג אמרה כי "בהחלט נראה יותר פיטורי עובדים" בתעשיית ההייטק
בכירי תעשיית ההייטק הישראלי התיישבו לשיחה עם כתב כלכליסט מאיר אורבך, במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ולאומי, בכדי לענות לשאלה האם קטר ההייטק של ישראל בדרך לעצירה? השתתפו בפאנל: מייסד ושותף מנהל ב-Team8 נדב צפריר, מנכ"ל Bright Data אור לנצ'נר, מנכ"ל SimilarWeb אור עופר, מייסדת ושותפה ב-S Capital איה פטרבורג ותום ליבנה, מנכ"ל ומייסד Verbit.
איה, האם לדעתך נראה בתקופה הקרובה יותר גיוסי הון או פיטורי עובדים?
"בהחלט נראה יותר פיטורי עובדים. אנחנו רואים שיש הרבה פיטורים בחצי שנה האחרונה. בחודשיים האחרונים פוטרו כ-600 עובדים. המעגל הראשון של העובדים, שהם בליבת העסק ומתעסקים עם הטכנולוגיה של החברה: כמו מתכנתים, הם ימצאו עבודה בקלות. המעגל השני והשלישי שלא עוסקים בטכנולוגיה של החברה הם אלו שיפוטרו בעתיד ולהם יהיה קשה למצוא עבודה".
תום, עברתם זעזוע לא קטן בימים האחרונים תוכל לפרט קצת?
"לא הייתי אומר זעזוע, ההייטק בישראל התבגר. לפני חמש שנים בכלל לא חשבתי על רווחיות ובכמה חודשים האחרונים דיברתי עם אנליסטים בוול סטריט והם סיפרו לי איך הם חושבים על חברות ומה מעניין אותם. הם אמרו לי שאם החברות לא יכולות לייצר תזרים מזומנים מהפעילות שלהן אז במודל שלנו אנחנו לא יודעים לתמחר את זה. שמעתי את זה ומאז זה כל הזמן מהדהד. תוך 18 חודשים הגדלנו את כוח האדם שלנו פי חמש. אין תיאוריה כזו שאתה גדל כל כך מהר בלי לעשות בדרך טעות. חלק מההתפתחות וההתבגרות היא להבין שלא עשינו בקרת איכות ביצועים. חלק מההבנה היא שבשביל שחברה תהיה חברה ציבורית מוצלחת היא צריכה לייצר גם רווחיות ולא רק לצמוח. כחלק מהתהליך שלחנו גם עובדים הביתה".
אור עופר, החברה שלך הנפיקה בהצלחה ב-2021 בשווי של 1.8 מיליארד דולר, המריאה לשמיים ונחתה לקרקע עם מציאות קשה ב-2022 עם שובי של 700 מיליון דולר. האם אתה צופה זעזועים בכוח האדם של החברה ובחברה בכלל בתקופה הקרובה?
"אני חושב שכל החברות שמכוונות לצמיחה עושות אדפטציה בכדי להביא את עצמן לרווחיות מהר יותר. כשיצאנו להנפקה היינו בגדילה של 40% והסנטימנט הכללי היה "תראו צמיחה". המגמה הייתה: "בואו נשתלט על השוק", המודל היה רווחי שבו אתה מגדיל את הצמיחה. בהתאם לשינויים בשוק והמצב הנוכחי אתה מבין שזה לא משתלם ולא כדאי, כי למרות שזה אפשרי להמשיך בצמיחה אתה לא מתוגמל בהתאם על ידי שוק ההון. כל המשאבים שהיינו משקיעים היו מורידים לנו את ההערכות שווי. זה הכריח אותנו לשנות את האסטרטגיות מחדש. זה משפיע גם על כוח באדם ומשנה את האסטרטגיה לשנה הקרובה. עכשיו צריכים לגייס לשנה הבאה וזה נראה אחרת לגמרי – אנחנו לא נגדל באותה צורה, זה יהיה מאוד שונה ממה שראינו עד עכשיו".
נדב, האם תעשיית ההייטק תוריד את המדינה למטה או שתיקח אותה למעלה?
"ההייטק הישראלי נמצא לקראת השנים הקרובות במצב כי טוב אי פעם והוא ייקח את השוק כלפי מעלה. בראייה היסטורית ה-20 שנים אחרונות הן שנות גלובליזציה וצמיחה גדולה שגרמה לכך שחלקנו, גם יזמים וגם משקיעים התבלבלו. הבעיה היא בחברות שנמצאות באמצע. כלומר, אנשים שהתבלבלו מהמוזיקה שהגיעה לפול ווליום בשנתיים האחרונות וגייסו לפי הערכות שווי מטורפות במספרים תלת ספרתיים מעל ההכנסות שלהם. הם התמכרו לכך שהדבר היחיד שמעניין אותם זה השורה העליונה ושכחו שיש ספרי כלכלה של 2019, הם נמצאים בבעיה. אם אנחנו בקצה של 20 שנה של גלובליזציה ואנחנו במצב של דה-גלובליזציה ואולי למיתון, החברות האלו מאותגרות כי בשנתיים שלוש האחרונות הם יצטרכו להצדיק את ההערכות המוקדמות, וזה יגרום להן בין היתר לוותר על עובדים. ברמה הערכית, יזמים התחילו להתעשר עוד לפני שהם יצאו לדרך כשצריך לזכור שהכסף שמגיע מקרנות הון סיכון הוא כסף של אנשים שחסכו לפנסיה".
"ברמת המאקרו, ישראל נמצאת בנקודת הפיתול הטובה ביותר אי פעם. אם מסתכלים 10-5 שנים הקרובות אנחנו נהפוך ל"טרנספורמיישן ניישן". אנחנו בפתחה של תקופה של טרנספורמציה שבה תחומי חיים מתחילים להתלכד והם מושפעים מביג דאטה, מבינה מלאכותית וסייבר, ולכל הדברים האלה יש בסיס מוצק במדינת ישראל. כל הדברים האלה יכולים לקחת את מדינת ישראל למעלה".
אור לנצ'נר, הדוברים הקודמים דיברו על פנטזיה של להרוויח ואתם חברת הייטק שמרוויחה. עד כמה חברות הייטק יכולות להיות גם רווחיות?
"מרגע הקמת החברה ב-2014 אנחנו רווחיים. הצלחנו לצמוח כאילו אנחנו לא רווחיים – עברנו את 100 מיליון דולר בהכנסות שנתיות וכל שנה אנחנו מייצרים כמה עשרות מיליוני דולרים של רווח. זה מאוד קשה. זה עניין של מיינד-סט שעושים בהתחלה ואחר כך קשה מאוד לשנות. זה אומר למשל שאנחנו מחוץ לתל אביב מהיום הראשון ויש לנו רק 400 עובדים למרות שיכלו להיות לנו 1000 עובדים. זה מאפשר לי לגדול בכל המחלקות. יש נתוני מאקרו שאנחנו לא שולטים בהם אבל זה בעיקר החלטה שככה מתחילים גם על חשבון של צמיחה גדולה בהתחלה".
