פורום היוניקורנסאורי לוין: "הבנקים מנהלים סיכונים והסטארט-אפים מנהלים סיכויים. למדנו לצמוח ביחד"
פורום היוניקורנס
אורי לוין: "הבנקים מנהלים סיכונים והסטארט-אפים מנהלים סיכויים. למדנו לצמוח ביחד"
מנכ"ל בנק דיסקונט אמר את הדברים בפתיחת פורום היוניקורנס של כלכליסט ודיסקונט טק. לוין: "קשה היה לעולמות הללו להתחבר – אבל המצב הזה לא יכול להימשך. בגלל המימון שזרם להייטק, הענף טעה לחשוב שהוא יכול להסתדר ללא הבנק - אבל כדאי להבין: חלוקת מניות היא תשלום גבוה עבור צמיחה, ושימוש בבנק יוריד את העלויות"
"ההייטק הישראלי היה תמיד מקור לגאווה, אז למה לקח לבנקאות הישראלית כל כך הרבה זמן להיכנס לענף 'על מלא'?" כך תהה מנכ"ל בנק דיסקונט, אורי לוין, בפתח פורום היוניקורנס של כלכליסט ודיסקונט טק. "הבנקאות בשנים האחרונות פחות או יותר התעלמה מההייטק, כך שהיום 25% בלבד מהאשראי של החברות בתחום נלקח מהבנקים הישראלים, כאשר השאר, 75%, מקורו בבנקים בינלאומיים", אמר.
לוין הסביר כי תעשיית הבנקאות ותעשיית ההייטק, במהות שלהן, הן עולמות מנוגדים. "שני קטבי המגנט, אם תרצו. הבנקאות היא עולם שמנהל סיכונים, אנחנו מנהלים את ה-down side של כל עסקה שמגיעה לשולחן. הפרופורציה של מה שהבנק יכול להפסיד בעסקה למה שהבנק יכול להרוויח היא לעין ארוך גדולה יותר". כלומר, בעוד שיזם ההייטק מתמקד במה הוא עשוי להרוויח, הבנקאי הישראלי מתמקד במה הוא עלול להפסיד. "ה-up side ממיזם הייטק הוא לא פרופורציונאלי ביחס להשקעה עבור הבנק, בטח במספרים שאנו רואים כיום בתעשייה", הודה לוין. לוין סבור כי הפער העמוק הזה בין שתי התעשיות הביא לנתק, או לחיבור רופף בלבד בין העולמות. "קשה היה לעולמות הללו להתחבר – אבל המצב הזה לא יכול להימשך. גם קהילת ההייטק חייבת להסתדר עם עולם הבנקאות. בגלל המימון שזרם להייטק, הענף טעה לחשוב שהוא יכול להסתדר ללא הבנק. אבל כדאי להבין: חלוקת מניות היא תשלום גבוה עבור צמיחה. שימוש בבנק יוריד את עלות הצמיחה".
כך או כך, תעשיית הבנקאות אינה מסוגלת יותר להתעלם מההשפעה האדירה שיש לתעשיית ההייטק על הכלכלה הישראלית, והיא תצטרך להשתנות. 10% מהמועסקים בישראל הם עובדי הייטק, 43% מהייצוא של ישראל מיוחס לחברות הייטק; 25% ממס ההכנסה שמשולם בישראל, מקורו בהייטקיסטים. גם בשוק ההון, הענף מעמיק את שיטתו; 40% משווי החברות במדד ת"א-35 משויך לחברות הייטק. שווי חברות ההייטק הישראליות, שמתקרב לחצי טריליון דולר, גבוה מהיקף התל"ג של מדינת ישראל כולה שעומד על כ-400 טריליון דולר.
לפי לוין, "תופעת היוניקורן בישראל מדמה את השינוי המהותי שעבר על ענף ההייטק המקומי. הענף עובר מכזה שמורכב מחברות סטארט-אפ, לחברות ענק. חלק דרמטי מהיכולת שלנו להתמודד עם משבר הקורונה הגיע מההייטק. היצוא של חברות הטכנולוגיות בתקופת משבר הקורונה הזרים הון שפיצה על החולשה העסקית הכללית. אבל - יש גם אבל. הטוב הזה לא מתחלק באופן שווה בכל המדינה. למעשה, בישראל כמו בשאר העולם, הצלחת ההייטק מעמיקה את הפער החברתי. זו אחריות של כולנו, מובילי המשק והגורמים שנמצאים בתעשיות הצומחות, לדעת לשתף את ההצלחה עם שאר עם ישראל. כיום יש בעיית משאבים שכוללת בעיקר את הקושי של החברות למצוא עובדים טובים. זו הזדמנות להייטק למצוא כוח אדם איכותי בפריפריה".
לסיכום הסביר לוין כי עם ההתבגרות וההשתנות של תעשיית ההייטק, יותר ויותר חברות מוצאות את שיווי המשקל בין לקיחת חוב תמורת מניות בחברה. "שיווי המשקל מעיד על כך שיש מקום גם לVCs וגם לבנקים במענה למימון החברות. תעשיית ההייטק מהווה הזדמנות אדירה עבורנו. אנו מבינים שכדי לשחק במגרש הזה עלינו להמשיך ולהתאים את עצמנו - ואנחנו שם All-in", קבע לוין.
