ועידת טוקיושגריר ישראל ביפן מסביר: מדוע שיתוף הפעולה בינה לבין ישראל אידאלי?
ועידת טוקיו
שגריר ישראל ביפן מסביר: מדוע שיתוף הפעולה בינה לבין ישראל אידאלי?
היפנים יסודיים, מקפידים על דיוק, מקבלים החלטות בקונצנזוס ומוצריהם מהטובים בעולם. הישראלים לעומת זאת נוטים להסתכן, להמציא, לטעות ולהיכשל לפעמים - לכן אנחנו אומת החדשנות והסטארט-אפים. הסינרגיה בין היוזמה הישראלית ליכולות היפניות הופכת את השילוב בין השתיים לאידאלי
״מדוע החלטת להשקיע בישראל ולפתוח בארץ משרד מו״פ גדול, המעסיק ישראלים ויפנים?״ שאלתי בארוחת ערב לפני כשנה את אחד מראשי החברות הגדולות במשק היפני.
״תחושת הדחיפות״, ענה. כשהקשיתי לגבי התשובה המעניינת הסביר: ״יכולתי לפתוח מעבדות חדשנות או משרדי מחקר ופיתוח בכמה מדינות; הציעו לי יעדים באירופה, באסיה, בפסיפיק ובצפון אמריקה, אבל אז הגעתי לביקור בתל אביב, והוקסמתי מהמהירות בה אתם מקבלים החלטות. הקמתם מדינה אחרי 2,000 שנות גלות, לא היססתם. הייתם הראשונים לחסן האוכלוסייה שלכם נגד קורונה בשני חיסונים, הראשונים לחסן ילדים ואין לכם זמן לבזבז ולהתלבט. זה מתאים לי כיפני ומשלים את מה שאני צריך״.
ועידת טוקיו של כלכליסט תתקיים מחר ומחרתיים. לפרטים לחצו כאן
הסבר זה, על קצה המזלג, עונה על הייחודיות הטמונה בעשיית עסקים עם יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. היפנים פועלים בצורה יסודית ומושכלת, מקפידים על דיוק ושלמות המוצר, מקבלים החלטות בקונצנזוס ומוצריהם מהטובים בעולם. הישראלים נוטים ליטול סיכונים, להעז, להמציא, לטעות ולהיכשל לפעמים. זה מה שעשה אותנו לאומת החדשנות והסטארט-אפ, כך נוצרת סינרגיה נהדרת בין היזמה הישראלית ליכולת הייצור והפיתוח המדהימה של יפן.
כנס כלכליסט ובנק דיסקונט בטוקיו, הינו פלטפורמה מצוינת לחבר בין שתי הכלכלות וליצור הזדמנויות עסקיות נרחבות.
בשנה האחרונה התרחשה ״קפיצת מדרגה״ כלכלית בין שתי המדינות; נפתחו שיחות הכנה לקראת משא ומתן היסטורי על הקמת איזור סחר חופשי בין המדינות, נחתמו הסכמי חופשה-עבודה שיאפשרו לסטארט-אפיסטים ולצעירים יוצאי צבא להגיע ליפן לטייל ולעבוד וכך גם ליפנים - בישראל, נחתם הסכם תקשורת חשוב ואל על פתחה קו ישיר של טיסות בין בן גוריון לשדה התעופה נריטה שבטוקיו.
לטיסות אלה חשיבות אסטרטגית לחיבור המדינות, להבאת יותר השקעות לארץ, אנשי עסקים, יצירת מקומות עבודה והכנסת מט״ח גם באמצעות תיירות נכנסת.
כ-90 חברות יפניות פתחו עד כה משרדי חדשנות ופיתוח בארץ, סך השקעות היפנים בישראל הגיעה לשיא של כל הזמנים (מעל 14 מיליארד דולר מ-2014), ונתח ההשקעות הישירות של יפן בארץ מהווה 13% מסך ההשקעות הזרות.
האתגרים הביטחוניים שיפן ניצבת בפניהם, לקחי המלחמה באוקראינה ועיצוב תפיסת ביטחון מעודכנת, כמו גם הכפלת תקציב הביטחון שלה בחמש השנים הקרובות, מאפשרים גם שתופי פעולה בתחום זה.
הן יפן והן ישראל חולקות ערכים משותפים של חירות, דמוקרטיה, זכויות האדם ושלטון החוק. מסד משותף זה ליחסים מאפשר שיתופי פעולה בתחומים שונים וחדשים.
הסכמי אברהם טומנים בחובם אפשרויות נוספות לשיתופי פעולה עם מדינות המפרץ ומדינות ערביות נוספות. הדבר עונה על האנטרסים של יפן, המייבאת מעל 90% מהאנרגיה שלה מהמפרץ הפרסי ועל האניטרסים הישראלים האסטרטגים של הרחבת המסגרת ההסכמית ושמירה על היציבות במזרח התיכון.
התנופה המורגשת ביחסי המדינות זו רק ההתחלה. ישנו עוד פוטנציאל גדול מאוד להעמקת שיתופי הפעולה בין ישראל ויפן, ובמיוחד בתחומי הכלכלה והעסקים שמהווים מנוע צמיחה של יחסי המדינות.
