כנס האקדמיה"החברה החרדית היא הילד שמפריע בכיתה של האקדמיה כבר 15 שנה"
כנס האקדמיה
"החברה החרדית היא הילד שמפריע בכיתה של האקדמיה כבר 15 שנה"
אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי לחקר מדיניות: "האקדמיה היא החסם העיקרי כיום לשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה"; דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אני קולטת אקדמאים ללא הכישורים הבסיסיים ביותר, בלי יכולת ניסוח בכתב ובעל פה"; דדי פרלמוטר: "בעולם הדיגיטלי ההשכלה צריכה להגיע אלייך. אני למדתי ב-40 שנה פי אלף יותר ממה שלמדתי באקדמיה"
האם האקדמיה היא כלי אפקטיבי לצמצום פערים וגיוון תעסוקתי? זו השאלה העיקרית שהנחתה את משתתפי הפאנל בנושא במסגרת כנס אקדמיה שעובדת של קרן אדמונד דה רוטשילד וכלכליסט.
בפאנל שהונחה על ידי כתב כלכליסט שלמה טייטלבאום, השתתפו פרופ' ברטולד (טולו) פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה ירושלים; דדי פרלמוטר, סגן נשיא בכיר באינטל העולמית לשעבר ויו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק; פרופ' יפעת ביטון, נשיאת מכללת אחווה; דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה; ואלי פלאי, יו"ר המכון החרדי לחקר מדיניות.
מדינת ישראל משקיעה המון בסבסוד לימודים ובעיקר בסבסוד של לימודים אקדמיים לשכבות חלשות. גולת הכותרת בהקשר זה היא כמובן מהפכת המכללות של שנות ה-90. האם במרחק של שלושים שנה, המכללות הצליחו להביא את הבשורה ולצמצם פערים?
פרופ' ברטולד (טולו) פרידלנדר: "התפקיד של המכללות הוא לצמצם פערים. השאלה היא לא אם, אלא איך. אנחנו, כמכללה שנמצאת במרכז ירושלים עם 50% סטודנטים לתואר ראשון להשכלה, המטרה שלנו היא לייצר בוגר שיכול להתמודד עם שוק העבודה בצורה שוויונית. הגישה שלנו לגבי הסטודנטים השתנתה כי הבנו שאנחנו צריכים לנגיש את ההשכלה הגדולה לתוך הסגמנטים של החברה הישראלית ולהבטיח שיצליחו להכניס אותם לשוק העבודה. אני חושב שהצלחנו בגדול - רוב הבוגרים שלנו עובדים או ממשיכים לתארים מתקדמים".
האם המערכת כעת בנויה באופן כזה שסטודנטים חלשים יקבלו יותר תמיכה וסבסוד מהמדינה?
פרופ' יפעת ביטון: "השאלה החשובה היא האם ההשכלה הגבוהה רואה את תפקידה כמי שאמונה לצמצם את הפערים ולחזק אוכלוסיות חלשות. זה לא תמיד היה ככה, ההשכלה הגבוהה השכילה בשנים האחרונות לקדם את התפיסה הזו.
"השאלה הנוספת היא האם יש את המערך המשפטי המתאים והאם הוא מבוסס והולך יד ביד עם השינוי התפיסתי. התשובה היא לא. אין התאמה בין ההגדרה של המטרה הזו לבין ההגדרה של מהי פריפריה, איך היא מתפקדת בתוך ההשכלה הגבוהה, התקצוב שלה והמנגנונים שהיא מפעילה. אין שום משנה סדורה לכך. אחווה היא מוסד משרת פריפריה המובהקת ביותר שניתן לדבר על הדעת. 80% אצלנו הם דור ראשון להשכלה גבוהה ועדיין בהגדרות הפריפריאליות מהן נגזר התקצוב, בירושלים מובילים. ההגדרות למה נחשב פריפריה מתבססות על אזורי עדיפות לאומית שהמדינה קבעה וככה נוצרים עיוותים. בגלל שהמכללה ממוקמת בתוך בשטח מועצה באר טוביה שהיא לא נחשבת פריפריה".
האם הבוגרים שהאקדמיה מייצרת מוכנים להתברג בתעשייה, לפחות המסורתית?
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "שלושים שנה בעבודה שלי אני מעסיקה רק אקדמאים. כשאני קולטת אקדמאים אין להם את הכישורים הבסיסיים ביותר, יכולת ניסוח בכתב ובעל פה, ניסוח נייר עמדה שיכול להעביר מסרים בצורה ממוקדת וככה אני מקבלת אותם מהאקדמיה. הם לא יודעים לערוך מצגות ולא לייצר גרפים. אני מכשירה אותם. האקדמיה צריכה לשים את זה כתנאי סף בסיסיים לקבלה לאקדמיה כי הם מקבלים בסופו של דבר מוצר שעבר 12 שנה. יש גבול לכמה האקדמיה יכולה לצמצם את הפער שב-12 שנות לימוד.
"בכל הנוגע למדדים אובייקטיביים, מדד PIAC של OECD שבוחן את מיומנויות הבסיס של עובדים שם את ישראל במצב מאוד לא מחמיא מול מדינות הארגון. אם אנחנו מסתכלים על מדדים אובייקטיבים שהמעסיקים בישראל מציגים, המחסור בעובדים מיומנים הוא המחסום מהמובילים כחסם לצמיחה".
האם האקדמיה היא מקום היחיד שממנו יוצאים אנשים איכותיים שיכולים להרוויח שכר גבוהה?
אלי פלאי: "החברה החרדית היא הילד שמפריע בכיתה של האקדמיה כבר 15 שנה. נעשים ניסיונות ומושקעים משאבים ענקיים מתוך הנחה שהדרך הטובה ביותר להוביל את האוכלוסייה החרדית לשוק העבודה היא האקדמיה, וזה לא רק שזה לא נכון, האקדמיה היא החסם העיקרי כיום לשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. זה שהפכנו את האקדמיה לצינור לשוק התעסוקה - הלכנו אחורה ולא קדימה".
האם בהייטק אפשר לוותר על האקדמיה?
דדי פרלמוטר: "המילה ויתור היא מסוכנת. האקדמיה חשובה. כל המודל הזה של הכשרת הון אנושי בכלל ובהייטק בפרט הוא נושא מורכב. המודלים הישנים: בית ספר, צבא, אוניברסיטה, עבודה כבר לא קיימים. בעולם הדיגיטלי ההשכלה צריכה להגיע אלייך. אני למדתי בינה מלאכותית. בטכניון ב-78 לא לימדו אותי את זה, אבל הכלים שלמדתי באלגברה ליניארית אפשרו לי ללכת לקורס אונליין וללמוד".
"סדר הפעולות הוא פחות חשוב. יחד עם זאת, זה לא תהליך של זבנג וגמרנו. זה לא שלמדתי קורס בפייתון של שבועיים והלכתי לעבוד בהייטק, ואם כבר מצאת עבודה זה לא אומר שתחזיק בה ואם אתה כבר מחזיק בה זה לא אומר שתצליח להתפתח כי התעשייה הזו כל הזמן משתנה. אני למדתי ב-40 שנה פי אלף יותר ממה שלמדתי באקדמיה".
