ועידת החוסן״חייבים להבטיח שהחקלאות והתעשייה ייהנו מחוסן ומיציבות כדי שיעמדו בכל משבר״
ועידת החוסן
״חייבים להבטיח שהחקלאות והתעשייה ייהנו מחוסן ומיציבות כדי שיעמדו בכל משבר״
גדי קוניא, מנכ"ל קבוצת תנובה, אמר בפאנל בנושא ביטחון במזון בוועידת החוסן הישראלי: ״תנובה משקיעה מאות מיליוני שקלים כל שנה בתשתיות, כדי להמשיך ולשמור על בטחון המזון של הציבור; לגבי טורקיה - מבדיקה שעשיתי לא מדובר במוצרי מזון או תוצרת חקלאית״
"ה-7 באוקטובר תפס את תנובה בהפתעה כמו את כל המדינה. קמים בבוקר, פותחים טלוויזיה, רואים התקפת טילים ובצהריים זה לבש צורת מלחמה. ואז מתחילים להתקשר לעובדים ומבינים שיש לנו מחסור של עובדים רבים שגויסו או שלא יכולים להגיע לעבודה". כך תאר גדי קוניא, מנכ"ל קבוצת תנובה, את ההערכות של החברה ביום הראשון למלחמה, בפאנל בנושא ביטחון במזון בוועידת החוסן הישראלי של "כלכליסט". את הפאנל הנחתה נטע לי בינשטוק והשתתפו בו גם תא"ל מיל'. יורם לרדו, ראש רשות החירום הלאומית במשרד הבטחון ואורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות.
קוניא המשיך ותיאר את ההערכות בלי שניתנו הנחיות ברורות מהמדינה לעסקים במשק: "יש לנו מפעלים ומרל"וגים קרובים לעוטף. לקראת ערב אנחנו שואלים עובדים מי גויס ומי יכול להגיע לעבודה וכל אנשי משאבי האנוש בחברה מתחילים לתחום ארוע ולראות מי יכול להגיע לעבודה בלילה. המרל"וג והמפעלים מתחילים להניע עם צאת השבת ואז אנחנו מבינים שבעיתות מצוקה וחירום אנשים רוצים לרדת למכולת הקרובה ולראות מוצרים הכי בסיסיים ויומיומיים שלהם כמו קרטון חלב, קוטג' וגבינת עמק, רוצים לראות שזה על המדף ואנחנו צריכים לראות מי יכול להגיע ומתחילים להניע את העבודה. יש לנו 550 משאיות הפצה וגויסו לנו מאות עובדים. לקראת ערב אנחנו מתחילים לספור כמה עובדים יש לנו כי גייסו לנו הרבה עובדים ומפיצים והאוכלוסייה הבאה שספרנו הם כמה אנשים שלנו גרים בעוטף. יש לנו הרבה עובדים מאשקלון שהייתה מאד מטווחת, בודקים איך מקבלים הזמנות ליום שלמחרת.
1 צפייה בגלריה
משתתפי הפאנל. מימין: מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא, מנכ"ל תנובה גדי קוניא, ראש רח"ל יורם לרדו ונטע לי בינשטוק מ"כלכליסט"
(צילום: יריב כץ)
"נכון שיש לתנובה רפתות בעוטף שהיא מתבססת עליהן אבל זה לא מעניין אותנו בשבת בערב, אלא רק ביום ראשון למחרת. בני מיעוטים גם חששו להגיע לעבודה ומתוך 6,000 עובדים שיש לנו בכל הארץ 1,000 לא יכלו להגיע ועדיין אנחנו פותחים את כל המרל"וגים וביום ראשון בבוקר מבינים שיש חוסרים גדולים של עובדים ואנחנו מתחילים להתקשר לבני משפחה, פנסיונרים, ילדים בפנימיות שנסגרו, ומביאים הרבה אנשים כדי להמשיך לספק מוצרים לחנויות. לא החסרנו יום אחד של עבודה ולא היו חוסרים של מוצרי בסיס כי גם תעדפנו מוצרים ועד היום המדפים מלאים בכל נקודת זמן עם הרבה אלתור ומוכנות".
היום בבוקר טורקיה הודיעה שהיא עוצרת ייצוא לישראל, שמייבאים משם מוצרים כמו מלט וחומרי בנייה אבל גם פירות וירקות טריים. זה גורם לנו להבין את חשיבות הבטחון במזון. איך ממשיכים וכמה זה ישפיע עלינו?
לרדו: "חברה יכולה להגיד שהיא לא מספקת חומרי גלם ולכן מנכ"ל משרד החקלאות בסוף נדרש לטפל בעניין הזה".
לביא: "המלחמה נפתחה לפני חצי שנה ואנחנו עבדנו גם עם רח"ל וגם עם תנובה כל תקופת המלחמה באופן שוטף. החקלאים יצאו לעבוד גם בזמן שהיו טילים ושלא היו לנו נהגים ותנובה התמודדה עם חוסרים בסופרמרקטים כי משאיות לא הצליחו להגיע לסופרים. המשאיות שלה היו בכל מקום כדי לספק תוצרת חקלאית. משרד החקלאות בהיפוך מגמה. אנחנו דוחפים לחיזוק הייצור הישראלי והפחתת התלות בייבוא. לגבי טורקיה גם אני שמעתי את הבשורה הזו ומבדיקה שעשיתי לא מדובר במוצרי מזון או תוצרת חקלאית אבל אנחנו לא זקוקים לתזכורות האלו ומבינים שאנחנו צריכים להוביל מגמה הפוכה ממה שהיתה פה עד היום. פחות תלות מיבוא ויותר חיזוק היצור המקומי. אי אפשר לוותר על נשק ומזון, בהם חייבים לחזק יצור מקומי".
הממשלה שאתה עובד בה חושבת ההפך ממך. משרד הכלכלה השיק רפורמת דגל מה שטוב לאירופה טוב לישראל, ובסוף זה לא המצב ויש פה חקלאות מוכה, יש ענפים שמתו כמו ענף הפרחים, הזית, הדגים. לא קצת מאוחר מדי?
לביא: "הבנתי שצריך לשנות חשיבה ושהחקלאים הם נכס ולא נטל והחקלאי רוצה ביטחון וודאות מהמדינה ושניתן לו את זה הוא ירחיב שטחי גידול ותהיה יותר תוצרת מקומית ואז המחירים גם ירדו כי שיש כמות המחיר יורד. נכון שמשרד הכלכלה והאוצר חושבים אחרת ויש התנגשות באג'נדות שלנו אבל זה לא מדויק שהממשלה חושבת אחרת. גם המל"ל עשה עבודה יחד איתנו והוביל תהליך של ביטחון המזון ותוכנית ביטחון מזון ארוכת טווח לפחות ל- 25 שנה קדימה ונוביל את זה. לפני חודשיים הייתי בפגישה עם ראש הממשלה, שהטיל עלינו להוביל את הנושא של ביטחון המזון ואנחנו נגיש תוכנית לממשלה ונראה שינוי לטובת הדורות הבאים. סין, יפן וגם איחוד האמירויות מתכננות את ביטחון המזון שלהן שנים קדימה. איחוד האמירויות הקימה משרד ביטחון המזון, אמנם היא לא יכולה לגדל באיחוד אבל היא מגדלת במקומות אחרים ומפחיתה את התלות בייבוא. קורה שינוי במדינת ישראל, נכון שהוא קורה בתקופתנו ואנחנו מובילים אותו ויש גורמים שחושבים אחרת אבל יש גורמים שחושבים כמונו" .
חוק העורף שמקדמת רשות החירום הלאומית ותקוע משנת 2016 מדבר על חוסן לאומי ויכולת עמידה אזרחית שמתחיל בתפקוד המשקית ואספקת מוצרים ושירותים חיוניים. תרחיש הייחוס הוא המצפן הלאומי לבניין הכוח ולהערכות לחירום של כל משרד ממשלתי ורשות ייעודית. חוק העורף תקוע משנת 2016 כיוון שקיים פער לאומי בהנחייה נורמטיבית להערכות של גופים ציבוריים לחירום. למרות הפערים שנוצרו בכוח אדם במלחמה, הלחימה בדרום לא איתגרה את שרשרת הייצור והאספקה של המוצרים והשירותים החיוניים. לדברי יורם לרדו, לא כך הזירה הצפונית ועלינו לנצל את הזמן להגביר היערכות.
יורם, רח"ל פועלת תחת חוסר ודאות, מה הצעדים הכי דחופים שצריך לעשות כדי שהמדינה תהיה ערוכה לכל תרחיש?
לרדו: "בשום שלב הירי של חמאס לא איתגר ולא יאתגר את שרשראות האספקה של המדינה. 126 אלף תושבים פונו ועוד 80 אלף התפנו עצמאית ופלסטינאים לא נכנסנו לישראל ועדיין שרשראות אספקה ויצור פעלו כסדרן. האתגר הצפוני אחר וזה הזמן לנצל את הזמן ולהיערך לו".
יש תחומים שאנחנו יותר ערוכים או פחות ערוכים בהם?
לרדו: "התרחיש מצביע על שיבושים בחשמל וזה תרחיש כבר משנת 2021 ולא שינינו אותו, רק עדכנו אותו והגדלנו את המלאים האסטרטגים שלנו. ספקי החשמל צריכים לוודא שהם ערוכים לספק חשמל בזמן משבר".
גדי, האתגרים שלנו הרבה יותר נרחבים. ראינו שבקורונה, מלחמת רוסיה אוקראינה, ועכשיו החות'ים, כולם משבשים את שרשרת האספקה אבל אחד האתגרים הגדולים הוא משבר האקלים שגורם לכך שיש פחות גידולים שיכולים לעמוד בחום קיצוני. איך תנובה נערכת בנושא הזה?
קוניא: "ביטחון המזון מדבר קודם כל על אקלים, על מידבור, על פחות שטחי מרעה, על חום שפוגע בתפוקת החלב, ורק אחר כך על קורונה ומלחמת רוסיה אוקראינה. בתנובה אנחנו מתמודדים עם תוכניות לאו דוקא לעיתות חירום. במלחמה המפעל הצפוני שלנו של מאמא עוף בקריית שמונה, המשיך לעבוד למרות שהעובדים שלנו שגרים בקרית שמונה פונו לתל אביב וירושלים והתקשו להגיע למפעל. אספנו אותם חזרה, פינינו אותם למלונות בטבריה וסידרנו להם הסעות כל יום למפעל בצפון וככה הוא עבד בלי יום אחד הפסקה עד היום, למרות שקרית שמונה מפונה כולה. לכן זה צריך להיות מותאם לכל אזור ומפעל ולאו דווקא לעיתות מלחמה".
