כנס החלל"החלל קרוב מתמיד - וההזדמנויות העסקיות הן רבות"
כנס החלל
"החלל קרוב מתמיד - וההזדמנויות העסקיות הן רבות"
הדר ורניק־שלו, מנכ"לית רקיע, חברה לתועלת הציבור שמטרתה לקדם את תחום החלל בישראל, מספרת על חזון החברה לפיתוח תעשיית החלל במדינה, על שיתופי הפעולה הבינלאומיים במסגרת פורום החלל הישראלי ועל הפוטנציאל העסקי האדיר עבור חברות ישראליות
בשנת 2022 רשמה תעשיית החלל הישראלית רגע מכונן, לאחר שאיתן סטיבה המריא לתחנת החלל הבינלאומית כאסטרונאוט פרטי, במשימה שהיתה ראשונה מסוגה עבור ישראל. המשימה לא רק הרחיבה את גבולות המעורבות הישראלית בחלל, אלא גם הנגישה את תחום החלל לציבור הרחב, תוך התמקדות בקידום מדע, חינוך ואמנות. המשימה פתחה דלתות לחברות ישראליות להשתלב בתעשיית החלל הבינלאומית והביאה להתעניינות גוברת בתחום, תוך שהיא יוצרת הזדמנויות חדשות בשוק שעד כה היה נחלתן של סוכנויות ממשלתיות בלבד.
במסגרת משימת רקיע התבצעו כ־35 ניסויים והדגמות טכנולוגיות שהובילו לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות שעשויות לקדם את תעשיית החלל הישראלית. הניסויים שבוצעו חסכו משאבים ושנות מחקר רבות למאות חוקרים ומהנדסים מעשרות חברות, אוניברסיטאות ובתי חולים בישראל. לאחר חזרתו של סטיבה לכדור הארץ, הפכה רקיע לחברה לתועלת הציבור, שמטרתה לקדם את תחום החלל בישראל.
כמנכ"לית החברה מכהנת הדר ורניק־שלו (33), תפקיד אליו הגיעה מקרן רמון, שם נולד פרויקט משימת רקיע. חזון חברת רקיע כיום, אומרת ורניק־שלו, הוא לקדם את תחום החלל המאויש ולהנגיש את תחום החלל לכלל הציבור בישראל. זאת, לדבריה, תוך יצירת אקוסיסטם תעשייתי, מדעי, אקדמי וגם תרבותי־אמנותי בתחום החלל.
במסגרת המאמצים לקידום תחום החלל, הקימה רקיע, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית וגופים נוספים כמו מכון היצוא ורשות החדשנות, את פורום החלל הישראלי. "הפורום נועד לקדם שיתופי פעולה בין חברות ישראליות וגורמים בתעשיית החלל הבינלאומית, ובכך להצמיח תעשייה ישראלית מתקדמת בתחום", מסבירה ורניק־שלו.
הפורום הושק רשמית בפברואר השנה, והוא מציע פלטפורמה בה חברות, סטארט־אפים ויזמים יכולים להתממשק עם משקיעים, גופים ממשלתיים, אקדמיות ונציגים מתעשיית החלל המקומית והעולמית.
בשנים האחרונות, תחום החלל עובר מהפכה דרמטית עם כניסתן של חברות פרטיות, מה שהפך את התחום שהיה בעבר נחלתן הבלעדית של ממשלות וסוכנויות חלל לאומיות, לשוק פתוח וגלובלי. חברות כמו SpaceX, Blue Origin ואחרות הצליחו לפתח טכנולוגיות חדשניות ולהוזיל משמעותית את עלויות השיגור והפעילות בחלל, מה שמאפשר גישה רחבה יותר לחלל לא רק לממשלות, אלא גם לחברות פרטיות, יזמים ומדענים. שיתוף הפעולה בין השוק הפרטי לגורמים ממשלתיים, כמו נאס"א וסוכנויות חלל אחרות, יצר תשתית נרחבת למשימות שאפתניות, כולל משימות מאוישות לירח ולמאדים.
המעבר משנה את כללי המשחק גם עבור מדינות קטנות כמו ישראל, שמצליחות להשתלב בתעשייה העולמית בזכות יכולות טכנולוגיות ייחודיות. בישראל, חברות חלל פרטיות מתפתחות לצד המגזר הציבורי, תוך שהן תורמות לפיתוח טכנולוגיות לווייניות, חקר מדעי ורכיבים למשימות חלל מאוישות. המהפכה הזו פותחת הזדמנויות חדשות עבור חברות שלאו דווקא מתמחות בתחום "החלל הקלאסי" להשתלב בשוק הרחב של כלכלת החלל העולמית, ולעסוק בפיתוחים החל משיגור לוויינים ועד ניסויים בתחנות חלל פרטיות.
ורניק־שלו רואה בכך הזדמנות גם לחברות ישראליות להשתלב במשימות לירח ולמאדים, דרך פיתוח רכיבים טכנולוגיים או מחקר מדעי בשיתוף חברות עולמיות. "החלל קרוב מתמיד", היא מסכמת, "וההזדמנויות העסקיות רבות ומגוונות. אנחנו פה כדי להנגיש את ההזדמנויות הללו, ולא רק לחברות שעוסקות ישירות בחלל. הפורום שלנו פתוח לחברות מתחומים מגוונים שיכולות להשתלב בתעשיית החלל ולמנף את הפוטנציאל העסקי העצום של התחום הזה".
