ועידת ישראל-יפן"יפן הציבה בעדיפות עליונה קידום אקוסיסטם של סטארט־אפים"
ועידת ישראל-יפן
"יפן הציבה בעדיפות עליונה קידום אקוסיסטם של סטארט־אפים"
יומיקו מורקאמי, שותפה בקרן ההון סיכון היפנית MPower Partners, מספרת כי אחרי עשורים של התבצרות תרבותית וסגירת גבולות, היפנים "מחפשים להזרים דם חדש ממדינות אחרות", ויש להם מה ללמוד מישראל על מנועי צמיחה כלכלית
"אני חושבת שאנחנו כל כך שונים במונחים של היסטוריה, תרבות, הלך רוח והכל, שזה דווקא יוצר הזדמנויות ללמוד זה מזה", אמרה יומיקו מורקאמי, שותפה ב־MPower Partners, קרן ההון סיכון בהשקעה אחראית (ESG VC fund) הראשונה מסוגה ביפן. מורקאמי התראיינה ל"כלכליסט" לקראת ועידת ישראל־יפן הראשונה של "כלכליסט" ובנק דיסקונט שתתקיים במאי. היזמים והמשקיעים הישראלים מתכוננים לחצות לכבוד האירוע את אסיה ולפגוש את מקביליהם היפנים, ומורקאמי התייחסה לחלק מהאתגרים שעומדים בפני כל אחת מהמדינות וכיצד שיתוף פעולה נמרץ יותר עשוי לסייע לשתי המדינות. כיום מנהלת הקרן נכסים בשווי 150 מיליון דולר, והפורטפוליו שלה כולל עשר חברות, שמונה מהן ביפן ושתיים בעמק הסיליקון.
"אנחנו משקיעים כלל־עולמיים, אנחנו יכולים להשקיע בכל מדינה בכל אזור", הסבירה. "הסתכלנו גם על כמה חברות מאוד מעניינות מישראל, אבל עדיין לא ביצענו שום השקעה. אנחנו ממשיכים לראות הזדמנויות מעניינות מקהילת הסטארט־אפים הישראלית".
ישראל ויפן נתפסות לרוב כשתי מדינות כמעט בלי מכנה משותף: למדינה אחת יש מדיניות הגירה גמישה ופתוחה לכל היהודים מרחבי העולם, והשנייה נתפסת כהומוגנית וסגורה למהגרים חדשים. מדינה אחת היא "אומת הסטארט־אפ", שמייצרת מאות חברות חדשות, ואילו המדינה השנייה מטפחת ארגונים גדולים בני יותר ממאה שנים. באחת מהן יש שיעור ילודה גבוה ואוכלוסייה מתרחבת, ואילו בשנייה יש ירידה קבועה בילודה כבר עשורים. המדינות נראות שונות זו מזו כמעט בכל תחום.
"יפן השיקה קמפיין נרחב לקידום קהילת הסטארט־אפים", המשיכה מורקאמי. "בממשלה הבינו שסטארט־אפים יכולים וצריכים להיות המנוע של הצמיחה הכלכלית. לכם כבר יש אקוסיסטם חזק למדי בכל הקשור לסטארט־אפים, ויש לצד שלנו הרבה מה ללמוד מבחינת מה שאתם הצלחתם לעשות. אני חושבת שהממשלה מחפשת להזרים דם חדש ממדינות אחרות".
מורקאמי היא המנהלת לשעבר של השלוחה בטוקיו של ה־OECD, ולפני כן עבדה במשך 20 שנה בתעשיית הפיננסים העולמית כמנהלת בגולדמן זאקס בניו יורק, לונדון וטוקיו. היום היא מכהנת במועצה המייעצת לממשלה ועוזרת לנהל את MPower Partners – קבוצה המורכבת בעיקר ממשקיעות שעוזרות להחיות את תעשיית היזמות היפנית תוך שימת דגש על גלובליזציה, גיוון וחדשנות.
"יש לנו יתרון כי יוצא לנו לראות יותר סיטואציות מעניינות בהובלת נשים או מייסדים ממוצא מגוון, ואנחנו חושבות שאלו הן הסיטואציות המעניינות ביותר שכן נשים ומייסדים שהם מיעוטים נוטים לראות את הדברים בצורה שונה", אמרה. "הם רואים דברים באור שונה לעומת 99% מהמייסדים האחרים". כיום 40% מהחברות בפורטפוליו של MPower Partners נוסדו על ידי נשים.
הקשרים בין ישראל ליפן נותרו חזקים על אף צניחה של כ־50% בהשקעות ב־2022 בשל גורמים חיצוניים כמו המלחמה באוקראינה וסיום המגפה. ההשקעות של יפן בישראל הסתכמו בכ־1.5 מיליארד דולר, המייצגים 12.8% מכלל ההשקעות הזרות ו־10% מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי. יפן מגדירה את אומת הסטארט־אפ כמרכז חדשנות שיכול לעזור לה לצמצם פערים ולזהות השקעות שיחזקו את הכלכלה המתמודדת עם אוכלוסייה מזדקנת והגבלות בחוקי ההגירה שלה.
"מבחינת הבעיה הדמוגרפית, השתהינו יותר מדי זמן", הסבירה מורקאמי. "היו על כך דיווחים רבים, אבל שום דבר לא באמת עבד מספיק טוב כדי שנראה שיפור בשיעור הילודה". אוכלוסיית יפן מונה כ־125 מיליון אנשים, אך היא מתכווצת בעשורים האחרונים וממוצע הילודה ירד לשפל של 1.3 ילדים לאישה, נמוך משמעותית מ־2.1 ילדים לאישה הנחוץ כדי לשמור על אוכלוסייה יציבה בהיעדר הגירה חיובית. האוכלוסייה היפנית נחשבת לאחת המבוגרות בעולם בשל תוחלת החיים הגבוהה. ישראל לעומת זאת מתמודדת עם אתגרים הפוכים. הממוצע הארצי קרוב ל־3 וגבוה בהרבה מהשיעור הנחוץ כדי לשמור על צמיחה.
לפי מורקאמי, השילוב בין שיעור ילודה נמוך לאוכלוסייה מזדקנת פוגע במיוחד בסקטור הבנייה של יפן, שכן יש פחות צעירים שיתאימו לעבודות הפיזיות הללו. ב־MPower Partners מתייחסים לבעיות הללו בצורה ישירה ועקיפה על ידי השקעה בחברות שיכולות לפתור את האתגרים, בין השאר על ידי הכשרה מחדש של נשים צעירות ומיעוטים או על ידי השקעה בחברות העוסקות בשרשרת האספקה. כך למשל אחת החברות בפורטפוליו היא Sukedachi, המספקת פלטפורמות תואמות לחברות בנייה ולעובדים. החברה הזו היא דוגמה לכך שהנושאים הללו יכולים ליצור גם הזדמנויות עסקיות.
"בנייה היא אחד הסקטורים שבו אנחנו רואים את המחסור החמור ביותר בעובדים כי אין לנו את האנשים, במיוחד לא אנשים צעירים, ואין לנו מדיניות פתוחה מבחינת הגירה", המשיכה. "מה שקורה כשיש התכווצות באוכלוסייה, זה שמנקודת המבט של החברות פשוט אין לנו מספיק אנשים צעירים שיעבדו או שאפשר יהיה לגייס. פחות או יותר בכל הסקטורים יש מחסור חמור ביותר, אך בייחוד בבנייה שהיא אחד הסקטורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר".
ב־2018 ראש ממשלת יפן דאז שינזו אבה אישר הצעת חוק להכנסת יותר עובדים זרים למדינה כדי לעזור לפתור חלק מהאתגרים. היוזמה הזו נפגעה כמובן מהתפרצות המגפה, כך שחמש שנים לאחר מכן נאלץ ראש הממשלה פומיו קישידה להודות שהמדינה נמצאת "על הקצה" בשל הירידה המתמשכת בשיעור הילודה. אחת הדרכים שבאמצעותן מקווים ביפן לבלום את הירידה היא הפיכתה לאטרקטיבית יותר לעובדים זרים.
"אני חושבת שיצא להם מוניטין גרוע של מדינה בעייתית, ואני חושבת שזה נכון", אמרה בנוגע לחוקי ההגירה והוויזה ביפן. "אבל אני חושבת שזה אחד הדברים שהם עובדים עליו, הם יזמו תוכניות לפשט הרבה מהצעדים האדמינסטרטיביים הללו שמהגרים צריכים לעבור".
בחודש הבא ייפגשו קרנות הון סיכון כמו MPower Partners עם יזמים ישראלים שיבקרו בטוקיו לראשונה וילמדו עוד על האתגרים והפתרונות הפוטנציאליים של המדינה. "התזמון מעולה כי יפן הגיעה לשלב שבו קידום האקוסיסטם של חברות הסטארט־אפ עומד בראש סדר העדיפויות לצמיחה כלכלית", הוסיפה. "זו הזדמנות לחלוק באמת את ההתנהלות הטובה ביותר עם האקוסיסטם שהוא ככל הנראה הטוב בעולם מבחינת מה שנוכל ללמוד לגבי הזדמנויות פוטנציאליות ומבחינת עבודה משותפת".
הגיוון באוכלוסייה הישראלית והעובדה שמספיק סבא או סבתא יהודיים כדי להגר למדינה יצרו אוכלוסייה שאבותיה והתרבות שלה מגיעים מאירופה, ארה"ב ומדינות רבות נוספות. לעומת זאת יפן נותרה הומוגנית יותר בשל חוקי ההגירה הנוקשים והבידוד שכפתה על עצמה. המאמצים להפוך אותה לגלובלית יותר ולשקול שווקים מחוץ לגבולות שלה פירושם שהיא מאמצת את הלך הרוח מאחורי הצמיחה הישראלית שמשמעותו הקמת חברות במטרה להתרחב בשווקים הבינלאומיים כבר בשלבים הראשוניים.
"כשמסתכלים על האתגר הדמוגרפי שעומד לפנינו, הוא באמת רב־פנים. המחסור בכוח עבודה הוא אחד מהם, וזו בעיה עצומה, וכך גם ההצטמקות הכלכלית בגלל העובדה שסגמנטים מסוימים בשוק מתכווצים", אמרה.
ההומוגניות של יפן ונטייתה להישאר בתוך הגבולות שלה נחשבו בעבר לברכה – הן עזרו למדינה להגיע לסטנדרט גבוה במוצרים ובשירותים ולניהול איכותי עקבי. "המאפיין המעניין" הזה הביא עמו הצלחה בייצור מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות ולאחרונה גם במוצרים יפניים כמו וויסקי. עם זאת, נראה שהגיע הזמן שהמדינה תאמץ הלך רוח המותאם יותר לחדשנות, עידוד פתיחת גבולות ומגוון של מחשבות ודעות שיובילו לשינוי גדול יותר.
התרבות, ההתנהלות העסקית והמגמות הדמוגרפיות בישראל וביפן הובילו כל אחת מהמדינות למסלול שונה לגמרי – וסיפקו לכל אחת תגמולים ואתגרים נפרדים. אולם המדינות הללו ממשיכות לטפח קשרים כלכליים וחברתיים, כך שהבעיות ההפוכות שלהן יכולות להתאחד וליצור פתרונות מתאימים. כל זאת ועוד יעלה לדיון בכנס, שבו יסקרו חלק מהגישות השונות הללו.
"אתם מביאים איתכם נקודות מבט שונות ודרך חדשה להסתכל על דברים לעומת מה שאנחנו מחפשים מנקודת המבט היפנית, אז מהבחינה הזו התזמון מושלם", סיכמה מורקאמי.
