כנס ביטחון המזון"המדינה השכילה להפוך את תעשיית הפודטק לנכס אסטרטגי"
כנס ביטחון המזון
"המדינה השכילה להפוך את תעשיית הפודטק לנכס אסטרטגי"
שי כהן, CINO בתנובה, אמר בפאנל במסגרת כנס ביטחון המזון של כלכליסט ותנובה כי "התובנה שלנו היא להשקיע דווקא בשגרה". נגה סלע שלו, מנכ"לית חממת הפודטק Fresh Start, אמרה: "אחרי שהתושבים ישובו בבטחה לצפון, נצטרך להבטיח שגם לבעלי מקצועות טכנולוגיים יהיה אינטרס להגיע"
"תנובה היא עוגן משמעותי בתעשייה ובחקלאות המקומית והיא מחויבת לביטחון המזון של ישראל" - כך אמר שי כהן, CINO בתנובה, בפאנל במסגרת כנס ביטחון המזון של כלכליסט ותנובה. את הפאנל הנחה כתב כלכליסט עומר כביר, והשתתפו בו גם נגה סלע שלו, מנכ"לית חממת הפודטק Fresh Start; ליאת סברדלוב, שותפה בקרן OurCrowd; ונטע גרנות, מנכ"לית ומייסדת משותפת EXOSOMM.
"כחברת המזון הגדולה בישראל עמידה במשמעויות המלחמה היא אתגר מתמשך", הוסיף כהן. "אני חושב שהתובנה המרכזית שלנו בקבוצה היא שמה שלא עובד בשגרה לא יעבוד בחירום. תנובה מספקת 75% מהמוצרים המפוקחים בישראל, ובנוסף אנו כל הזמן משקיעים בתזונת המחר - יש לנו השקעות מסיביות במחקר ופיתוח, אמצעי ייצור והשקעה בחדשנות. ולכן התובנה שלנו היא להשקיע דווקא בשגרה, מבחינתנו הגבול עובר איפה שהרפת הראשונה נמצאת, מפעל המזון, מכון המחקר והסטארט-אפ הראשונים ממוקמים. אם לא נפנים שכל השרשרת צריכה המשכיות עסקית, לא רק מפעל מזון אלא גם סטארט-אפים - לא נדע לספק ביטחון מזון אמיתי. חוסן נובע מהמשכיות של תפקוד שרשראות האספקה, הייצור והאקדמיה".
בגלל המצב בצפון ספקי פודטק לא יכולים לפעול. כיצד מייצרים המשכיות במקרה כזה ומה נעשה אחרי מצב החירום?
כהן: "כדי לאפשר לחברות סטארט-אפ להמשיך לתפקד, אנחנו כמשקיעים מבצעים השקעות עודפות ותומכים בחברות הפודטק"
נגה סלע שלו: "יש שותפות של המגזר העסקי, והמטרה היא לאפשר חדשנות פורצת דרך, לקחת פיתוחים חדשניים ומדעיים ולתת להם הזדמנות לפרוח בתנאים מאתגרים. לכן החממה שלנו נמצאת בקריית שמונה - זה מניע את כלכלת הגליל, ומכאן נולדה האג'נדה. גם הרעיון של לייצר הייטק בפריפריה הוא אתגר, על אחת כמה וכמה במלחמה. בעת הזו, במצב חירום, תמיכת שותפינו ורשות החדשנות חשובים, הם גורם מאוד משמעותי בתמיכה. לשאלת החזרה לצפון יש להתייחס במונחים של סגירת פערים כתוצאה מהמלחמה. אנשים צריכים לשוב הביתה בביטחון ולאחר מכן להסתכל על היבטי תשתיות, יכולת להבטיח שלבעלי מקצועות טכנולוגיים יהיה אינטרס להתמקם בצפון".
איך הופכים רעיון למוצר?
נטע גרנות: "חלק מהאתגרים שמיועדים לייצור ביטחון מזון נוגעים לחקלאות, החלפות של חומרי גלם, יצירת מגוון מקורות, ייצור בשגרה של משהו שיתאפשר גם בחירום, למשל מזון לתינוקות. יש לאפשר כמה שיותר מקורות חלופיים - ואת זה הסטארט-אפים מבינים. הכנסת טכנולוגיות חדשות, שימוש מרבי במשאבים - את זה סטארט-אפים ויזמים מביאים. סטארט-אפים צריכים תמיכת משקיעים, הם צריכים שיתופי פעולה עם תעשיינים גדולים".
איך אפשר לעודד פיתוחים ישראליים בתחום הפודטק?
ליאת סברדלוב: "יזמים באים לתחומי האקלים והפודטק, זה תחום מאוד מעניין וזה מאוד מרגש. תחומים אלה הם תחומים עם טכנולוגיות עמוקות, לוקח זמן להראות שניתן לעשות SCALE UP, ויש משמעות חשובה למעורבות של ממשלות וגופים אסטרטגיים. זה פיננסי, זה עסקי. בשלבים יותר מאוחרים אנו נתקלים בגופים אסטרטגיים שמשקיעים בתחומים מעניינים, למשל חברת תבל שמפתחת רחפנים".
שי כהן: "המדינה השכילה להפוך את תעשיית הפודטק לנכס אסטרטגי. רשות החדשנות העניקה מסלולים ייעודיים לתחום. כיום רמת שיתוף הפעולה בין הסקטור הפרטי לציבורי חייבת לעלות רמה. חוסננו תלוי בהיקף ההשקעות שנקבל ממשקיעים זרים; כל תחום ההייטק, עולמות ההון סיכון, קמים ונופלים על השקעות".
