ועידת לונדון"גיוון עובדים נתפס כמותרות, אבל דווקא במצב הנוכחי חשוב להשקיע בזה"
ועידת לונדון
"גיוון עובדים נתפס כמותרות, אבל דווקא במצב הנוכחי חשוב להשקיע בזה"
את הדברים אמר איזי וידרה, שותף מנהל ב-Remagine Ventures, בפאנל בנושא גיוון בתעשיית ההייטק שהתקיים במסגרת ועידת Mind The Tech של כלכליסט ובנק לאומי שנערכת השבוע בלונדון. איציק קרומבי, יזם הייטק חברתי ומנהל תכנית BizLabs, אמר: "יש הרבה חסמים בפני הצטרפות של חרדים להייטק"
"הקורונה והמשבר הכלכלי החזירו אותנו לאחור בצורה הרסנית בנוגע לגיוון עובדים בחברות טכנולוגיה" – כך אמר איזי וידרה, שותף מנהל ב-Remagine Ventures, במסגרת ועידת Mind The Tech של כלכליסט ובנק לאומי שנערכת השבוע בלונדון.
וידרה דיבר באירוע שולחן עגול בהנחיית שחר פלד, מומחית מדיה ויוצרת תוכן בגוגל, שעסק בגיוון בתעשיית ההייטק. גוגל היא אחת מנותנות החסות של הוועידה. "בצורה רוחבית חברות נמצאות במשבר קיומי", הוא הוסיף. "גיוון, שהיה חשוב בעבר, הפך למותרות. אבל למרות שהמצב חמור כל כך, עכשיו חשוב מתמיד להשקיע בגיוון, שמספק החזר השקעה ארוך טווח. גיוון במקום העבודה מייצר החלטות טובות יותר, ומאפשר ליצור מוצרים לקהל מגוון יותר. זה אתגר אמיתי באקוסיסטים הטכנולוגי. אבל הוא משפיע לטובה על השורה התחתונה ומאפשר לייצר את הטוב מכל העולמות".
איציק קרומבי, יזם הייטק חברתי ומנהל תכנית BizLabs, דיבר על החשיבות של שילוב אוכלוסייה חרדית בתעשיית ההייטק: "הקהילה החרדית צומחת מהר מאוד. בעוד 20 שנה הם יהיו מ-20% מהאוכלוסיה בגיל העבודה. אבל כיום רק 53% מהגברים החרדים הם חלק מכוח העבודה, והשכר שלהם הוא 55% מהשכר הממוצע. יש הרבה חסמים בפני הצטרפות להייטק. מערכת החינוך החרדית לא מלמדת בכלל מתמטיקה ואנגלית. לקחת מישהו בגיל 22, ולרובם כבר יש ילדים, ולסגור פערים - זה מאוד קשה לעשות. כיום, רק 1% מהעובדים בהייטק הם גברים חרדים, שיעור זהה ל-2012. הרבה תוכניות ומשאבים הושקעו, אבל עדיין לא היה שינוי".
גלי שחר אפרת, מנכ"לית בית הספר להייטק של גוגל ואוניברסיטת רייכמן, הסבירה איך הוא מהווה פתרון אחד לבעיית הגיוון. "בית הספר נוצר כדי לפתור בעיות", אמרה. "טכנולגיה היא כבר לא תעשייה, היא בכל מקום ונוגעת בכל היבט בחיינו. לכן היא צריכה להיות אינקלוסיבית. בעבר, משרות בתחום היו פתוחות בפני מועדון מאוד אקסלוסיבי. צריך לפתוח עוד יותר את המועדון בפני קבוצות נוספות. אבל לקבוצות האלו יש חסמים. אנחנו יוצרים בית ספר שיכשיר קבוצות שונות שסובלות מתת-ייצוג, קבוצות הפריפריה הכלכלית והגיאוגרפית, ויסייע להם למצוא משרות איכותיות. אנחנו מבססים את כל הפעילות שלנו על תיאוריה אקדמית ושיתופי פעולה עם התעשייה".
חנית מרינוב, מנהלת השיווק של גוגל ישראל, הוסיפה: "גוגל ישראל התמקדה בעשור האחרון באומת הסטארט-אפ ובצמיחה. כל מה שאנחנו עושים בישראל הוא לאפשר ליזמים להגשים חלומות ולגדול. כדי לעשות את זה, הם צריכים מאגר כישרון נכון. כאן אנחנו נכנסים לתמונה. אנחנו רוצים שחברות טכנולוגיה יוכלו לבנות את החברות שלהם בישראל ולהישאר בישראל. אנחנו מביטים 5 שנים קדימה, זו תוכנית לטווח ארוך. יש לנו תוכנית למתבגרים שמכשירה אותם בתחומי המדע וההנדסה, ברייכמן אנחנו מאתרים מועמדים אפשריים לתעשייה כדי למצוא להם משרות ראשונות בתעשייה. אנחנו רוצים ליצור חברות בנות-קיימא, וכתוצאה כלכלה וחברה בנות-קיימא יותר".
בהמשך, בשיחה עם ליאור נוי, מנהל תחום סטרטאפים ושותפויות אסטרטגיות בגוגל ישראל, דיבר רוב פייר, מנכ"ל חברת הפרסום בדיגיטל JellyFish, על המגמות העדכניות בתעשייה. "נעשה קשה יותר ויותר לשמור על תשומת לב של אנשים. אנשים צורכים מידע בצורה מאוד מבוזרת. האתגר הוא להעביר מסר בסגמנטים קטנים של זמן. זה מחייב הרבה תשתית והרבה כישורים ויכולות מגוונים, טכנולוגיות ופלטפורמות שונות, כדי לנהל קמפיין עולמי. זה נעשה יותר מסובך, יותר תובעני ומצריך יותר תמיכה. אנחנו מסייעים למותגים להבין איפה הקהל שלהם נמצא, איזה מידע יש לפלטפורמות לגורמים אחרים שאפשר למנף, ואיך להעביר את המסר הנכון לאנשים הנכונים".
