שבוע הסטארט-אפים"כרגע אין סיבה למעורבות ממשלתית בתעשיית ההייטק"
שבוע הסטארט-אפים
"כרגע אין סיבה למעורבות ממשלתית בתעשיית ההייטק"
כך לדברי ספיר איפרגן, רכזת מו"פ השכלה גבוהה ותקשורת באגף התקציבים באוצר במסגרת שבוע הסטארט-אפים של Google וכלכליסט. לדברי עדי גזוס, שותפה ב-Entree Capital, "כיום השוק התאזן יותר, כי קודם לא היה איזון"
"תעשיית ההייק עברה שינויים רבים בשנים האחרונות ושנת 2021 אכן היתה שנת שיא. מנקודת מבט של האוצר אנו מסתכלים לטווח הבינוני והארוך. שנת 2022 הביאה שינויים ואין ספק שהם משפיעים על התעשייה אך בשלב זה איננו מאמינים שיש סיבה למעורבות ממשלתית אגרסיבית נוספת", כך לדברי ספיר איפרגן, רכזת מו"פ השכל"ג ותקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר במסגרת שבוע הסטארט-אפים של Google וכלכליסט.
בפאנל השתתפו גם רונית בלייר, VP Learning בפלייטיקה; חנית מרינוב, סמנכ"לית שיווק בגוגל; עדי גוזס, שותפה Entree Capital
"אנו חושבים שיש כאן סוג של תיקון, במיוחד אחרי 2021 ואני מדגישה שמבחינתנו זה לא משנה את תכניותינו ארוכות הטווח" המשיכה איפרגן, "בהקשר זה נזכיר את ועדת פרלמוטר אשר נועדה לתת מענה בהסרת חסמים כדי להגדיל את כמות ההון האנושי האיכותי שאנו מזרימים לתעשייה. גם כאן אנו בטוחים שבגלל כל המגמות הדיגיטליות שלא משתנות ולא ישתנו – מה שצריך לעשות הוא להסיר חסמים, להכשיר כוח אדם איכותי. אנו לא מאמינים שכעת יש סיבה לדאגה מיוחדת".
אינכם מודאגים שב-2022 תהיה ירידה בהכנסות ממגזר ההייטק?
ספיר איפרגן: "בכלכלה יש גאות ויש תיקון, זה מחזור עסקים טבעי ולא נדרש כאן שינוי של המדיניות הממשלתית".
2022 היא שנה של כיוון חדש, במיוחד בנושא גיוס טאלנט. כיצד אתם רואים את השינוי?
עדי גוזס: "שנת 2021 היתה שנה קיצונית. ההון שזרם לסטארט-אפים בשנת 2021 הוא פי שניים וחצי ממה שזרם בשנת 2020 – כלומר היה המון כסף שהושקע בסטארט-אפים בכל השלבים, וזה הוביל לסיטואציה שיזמים יכלו ממש לבחור את השותף שהם רצו לעבוד איתו, טאלנטים יכלו לבחור את החברות שהם הלכו אליהן. אבל כיום השוק התאזן יותר, כי קודם לא היה איזון. אנשים טובים – יש בהם צורך. אנו רואים עובדים שכעת מוצאים עצמם אחרי פיטורים – והלינקדאין שלהם מוצף בהצעות".
יש חשש שבתקופות קשות נושא הגיוון יהפוך למשני, חברות יעסקו בהישרדות, האם נושא הגיוון יפגע?
עדי גוזס: "אני לא רואה בזה סתירה, גיוון לא בא על חשבון הישרדות. אני חושבת שעניין הגיוון הוא שורשי ומתחיל בסוגיות של חינוך, זה משהו שמתחיל בשלבים מאוד מוקדמים, אנו פוגשים את נושא הגיוון בשלב מאוחר ואנשים טובים מוצאים אז המגדר שלהם כלל לא משנה, וזה לא משהו שצריך להיפגע בתקופה שהיא יותר מורכבת מבחינה כלכלית".
גוגל יותר מודעת לגיוון, וגם חברות בינלאומיות אחרות יותר מודעות לגיוון בגלל שמדובר במדיניות אשר מוכתבת מהארגון למעלה. כיצד פועלים בנושא זה?
חנית מרינוב: "גיוון הוא נושא משמעותי לבריאות של החברה. זה משהו שהוכח, גם ביכולת להבין שוק, ביכולת לייצר פתרונות. ומעבר לכך גיוון גם חשוב לכלכלה. גוגל מחויבת להמשך צמיחת הסטארט-אפ ניישן. רק בפברואר האחרון גוגל הכריזה על מענק של 25 מיליון דולר שכל מטרתו היא הגדלת שוק ההייטק באמצעות שימת דגש על גיוון. הדרך שבה אנו הולכים לעשות זאת היא באמצעות שלוש נקודות מרכזיות – מהרגע בו התלמיד בוחר ללמוד מדעים, בהמשך בשלב שמדובר בג'וניורים, מי שיוצאים מהאוניברסיטה לתוך תעשיות והיכלות שלהם להשתלב בתוך תעשיית הטק - ונקודה שלישית נוגעת להכשרת עובדים בפתרונות שהם שונים ממה שבאוניברסיטה. הפתרונות האלה מיועדים לגעת באוכלוסיה מגוונת ולתת לאוכלוסיה המגוונת להיכנס דרך השערים האלה לתוך תעשיית הטק".
גיוון מבוסס על שלושה מגזרים ואוכלוסיות: ערבים, חרדים ונשים. אין שם שינוי משמעותי, האם יש דרך לעשות יותר?
חנית מרינוב: "אנו מאמינים בעבודה עם עמותות, בשלושת המגזרים האלה זה נדרש ולכל אחד מהמגזרים יש פערים שצריך לגשר עליהם כדי לגלות את הטאלנט שיש במגזרים – הממשלה שעמה אנו עובדים היתה מאוד ברורה בנושא זה. השילוב בין המגזר הציבורי ועמותות עשוי לשנות. אנו מקווים שנוכל לנסות מודלים שלממשלה יהיה קל לאמץ ולבצע בקנה מידה נרחב".
כיצד אתם מתמודדים עם נושא הגיוון?
רונית בלייר: "דווקא השנתיים שקדמו לשנת 2022 היו שנתיים של פריחה, הזדמנות לארגונים לייצר אסטרטגיה נכונה לגיוס ולשימור. זה מה שפלייטיקה עושה זה שנתיים – בניית כלי גיוס עובדים משוק רחב, כיום יש לנו אקדמיות ואנו מגייסים ג'וניורים. פיתחנו כלים שמיועדים רק לזיהוי של פוטנציאל. אנו מעבירים את העובדים הכשרות של שישה שבועות, הם לומדים את המקצועות, לומדים את הארגון ולאחר מכן הם הולכים ל-ON THE JOB TRAINING של כמה חודשים ומתנסים בתפקיד – ורק אז משובצים בתפקיד. הנושא של השינויים בשוק הוא טאקטי. כארגון בריא שמסתכל לטווח ארוך יש לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח לשימור עובדים. ההתפטרות הגדולה לה היינו עדים נבעה מכך שעובדים לא הרגישו שמפתחים אותם, הם לא מרגישים בעלי משמעות ולא מרגישים שייכות, על זה פלייטיקה עובדת. אנו מכשירים כיום עובדים למשל באמצעות קמפוסים לרכישת כישורים שאין להם כיום".
האם כל זה עובד גם בשעת מיתון ומשבר? התחושות הרי שונות
רונית בלייר: "בסופו של דבר אם לא מסתכלים לטווח ארוך התנודות בשוק קורות כל הזמן. המצב יכול להתהפך. ואם חברה כל הזמן תנהל אסטרטגיה באופן תנודתי, זה לא יוסיף ליציבותה. באופן כללי יש לשמור על אסטרטגיה נכונה גם להכשרה של עובדים, גם לגיוון בקהל וגם בהשקעת העובדים בהתפתחות".
