"חברות פרטיות ייפגעו במשבר כמו הציבוריות"
"חברות פרטיות ייפגעו במשבר כמו הציבוריות"
כך אמר גלעד הלוי , שותף ומנהל בקרן קדמה במהלך פאנל שנערך במסגרת מפגש Work After Work של כלכליסט ו־KPMG. בפאנל השתתפו גם ג'וליה זהר - מייסדת ומנהלת טחינת אל-ארז; יעקב גמליאל - שותף, ראש מערך אנטרפייז עסקים בצמיחה, KPMG ישראל וקרן חזון - יו"ר ובעלים, תורפז תעשיות
יזמים, משקיעים, מנכ”לים ובעלי חברות השתתפו בכנס Work After Work של כלכליסט ו־KPMG שנערך ביום רביעי בערב בתל אביב. מדובר במפגש ראשון בסדרת מפגשים עם המשקיעים המובילים במשק, שהוקדש הפעם לחברות בצמיחה. במהלך הערב, שכלל גם Happy Hour בשקיעה, נערך פאנל בהשתתפות ג'וליה זהר - מייסדת ומנהלת טחינת אל-ארז; יעקב גמליאל - שותף, ראש מערך אנטרפייז עסקים בצמיחה, KPMG ישראל; גלעד הלוי - שותף מנהל, קרן קדמה; קרן חזון - יו"ר ובעלים, תורפז תעשיות, ובהנחיית ירדן רוז'נסקי, עורך שוק ההון, כלכליסט.
הרבה מהסיפורים שאנחנו שומעים על חברות שצמחו והצליחו לבסס את עצמן כחברות משמעותיות לטווח הרחוק נקשרים בדרך כזו או אחרת לקרנות השקעה פרטיות. מה המקום שהן תופסות בשוק?
גמליאל: "המקום של הקרנות הפרטיות הוא מקום חיובי ביותר בהיבט המקרו ובהיבט המיקרו. החברות מושקעות בידיים נאמנות שנותנות תשואה לפנסיה שלנו, לתל"ג ולמיסים. גם בהיבט המיקרו יש ערך - הבעלים לא רק נפגש עם כסף בעסקה מסוימת, הוא גם נהנה מנקודת מבט אסטרטגית של צמיחה. יש כאן הרבה תרומה לקהילה מעבר לתשואה של פי 3 על הכסף”.
“יש מחיר של חשיפה”
בשביל מה אנחנו צריכים את החברות האלה במשק?
גמליאל: “יש המון אפשרויות לחברה לצמוח בכוחות עצמה באמצעות הנפקה של המניות. אבל להיות חברה ציבורית יש מחיר. של חשיפה, של חוסר בשלות ושל גודל. המקום הזה של קרנות ממלא חסר מסוים. יש קרנות שמתמקדות בתעשייה מקומית, בחו"ל, יש גם מגמה של חברות שהופכות להיות סקטורליות, לדוגמא בתחום המזון או הברזל. הכל נעשה בראייה מאוד אסטרטגית של חיבורים וצמיחה לעסקים הישראלים”.
3 צפייה בגלריה
משתתפי הפאנל מימין: המנחה ירדן רוז’נסקי, ג’וליה זהר מייסדת ומנהלת טחינת אל־ארז, קרן חזון יו”ר ובעלים תורפז תעשיות,יעקב גמליאל שותף, ראש מערך אנטרפייז עסקים בצמיחה, KPMG ישראל וגלעד הלוי שותף מנהל קרן קדמה
(צילום: אוראל כהן)
הנקודה שחברה נפגשת בקרן היא לא פשוטה, איך מתמודדים איתה?
הלוי: "יש יתרונות מאקרו ענקיים לקרנות פרטיות. לפי מחקרים שעשו, הקרנות האלה מגדילות את כמות העובדים, את הרווחיות והמדדים. אבל כשאתה מגיע לחברה מסוימת אתה לא צריך להסביר את היתרונות במאקרו, אלא את המיקרו. אתה מגיע לחברה שהיא חברה משפחתית שכנראה צמחה ברגע באמצעות יזמים מאוד מוכשרים, ואתה מכניס אליה מתודות גלובליות. אתה מכניס לשם חשיבה אסטרטגית, לא רק של 60 או 90 יום קדימה. כשאתה בא עם המסר הזה ונותן לחברות תחושה שאיתך הן יכולות לצמוח, זה המפתח להצלחה”.
האם כדי לפתח חברה גלובלית חייבים להגיע לשוק הציבורי?
חזון: “לא חייבים כלום. אני חושבת שצריך לראות מה מתאים לבעלים ולמצוא את הפרטנר הכי מתאים מבחינת מה שיביא האצה לצמיחה. יש קרנות פרטיות מאוד מוצלחות, אבל גם אפשר לבחור בנתיב הציבורי. זה תלוי בטיימינג, אופי הבעלים, בכמות הכסף הנדרש ובמה השאיפות שלך”.
איך את מתכננת מסלול צמיחה בסיטואציה שהשתנתה די משמעותית מאז שהגעתן לבורסה?
חזון: “אנחנו בחרנו בדרך מאוד נכונה לנו. בחרנו להיות חברה ציבורית כי אנחנו בונים את אחת החברות הגדולות בעולם בתעשיות טעם וריח. וכדי לעשות את הרכישות שאנחנו רוצים בעולם, זה דורש לא מעט כסף. שוק ההון מאפשר לך גמישות ויכולת לגייס. השלב של קרנות פרטיות יכול להיות מדרגה בדרך לשלב הבא. במקום ללכת בשתי מדרגות, בחרנו לקפוץ במדרגה אחת. אני שמחה שבחרנו בדרך שנכונה לנו ושהיא מביאה את הפירות למשקיעים שלנו ולבעלים”.
ג'וליה, איך הגעת לאיפה שאת היום?
"אני הגעתי למפעל בנסיבות לא טובות ולא משמחות, כשבעלי נפטר ב־2003. אבל חשבתי על המפעל, על הילדים שלי ועל איך אני יכולה לעזור להם. מאז ועד היום אני עובדת כל כך קשה כדי להגדיל את המפעל, לבסס אותו ולתת לו ערך מוסף. אולי תגידו שאני לא יודעת לעבוד מבחינת תקציב, אבל עובדה שזה עבד. אחר כך הילדים הצטרפו אלי ב־2014. לאורך כל הדרך גדלנו ובנינו מפעל חדש, ושילבנו בין המסורת ליצירת טחינה, עם הטכנולוגיה. הגעתי לנקודה שאני חייבת עוד יותר לגדול, וחייבת גוף גדול שיעמוד לצידי וניקח ביחד את המוצר הזה עד השמיים. מצאתי אנשים טובים שיכולים לעזור ולקחת את המפעל הזה ולשווק אותו עוד יותר, זה עדיין לא יצא לפועל, אבל יבוא יום ונעשה את העסקה".
בהתייחסות לסביבת המאקרו, האם חברות פרטיות הן סוג של מקלט בתקופה שכזו?
גמליאל: “זה לא מקלט בהגדרה, זה איזשהו שלב באבולוציה. קרה כאן איזשהו מהלך לא טבעי בעיני בשנתיים האחרונות, כשחברות שלא היו בשלות הגיעו לשווקים הציבוריים, והיו הנפקות של חברות שעדיין לא הייתה להם את המסה הקריטית ואת מנועי הצמיחה כדי לשרוד שם. הקרנות האלה מאפשרות לחברות לא לחשוב על הרבעון הבא, להסתכל רחוק יותר, ולהשיא ערך בצורה שמשחררת אותנו מהמחשבה על מה השוק יגיד. כדי להביא חברות לשלב הבא, הן צריכות להיות במקום הזה”.
הלוי: “יש חיסרון גם בלהיות פרטי. גוף פרטי לא נמדד לפי יום ורואה לנגד עיניו רק את מחיר המניה והוא לא משפיע על ההחלטות שלו. אבל גוף ציבורי הוא גם יותר מחודד, אתה חשוף לביקורת, אתה לא יכול שלא להגיב לאירועים ושהם יעברו לידך. תחת קרן פרטית אתה באמצע. אתה פועל ומגיב כאילו אתה בשוק הציבורי, אבל יש לך סבלנות. במשבר שיגיע, חברות פרטיות ייפגעו כמו ציבוריות, אבל בהיבט אחר”.
חזון: “כשיורד גשם, כולם נפגעים. אתה יכול לתפוס מחסה לתקופת זמן אבל לא תמיד. אנחנו עוברים תקופה מאוד מוזרה, האירועים הם גלובליים לחלוטין. המגפה, האינפלציה, כוח העבודה, מחירי הנפט, הלוגיסטיקה, הכל קשור בהכל והוא משפיע עליך לא משנה איפה אתה. במצב מהסוג הזה, גם אם אתה פרטי וגם אם אתה ציבורי, אתה צריך להיות מאוד חד ומפוקס. להתרכז בעסקים ולא במחיר המניה. אני עסוקה כל יום בלנהל את העסק שלי. אם העסק שלי יהיה טוב ונדברר את זה נכון, זה לא רלוונטי אם שוק ההון עלה או ירד. אם הוא יורד הוא יורד עם כולם, גם אם אתה עושה את התוצאות הכי טובות. אתה רק צריך לדאוג שהעסק שלך יהיה אפילו יותר מנוהל מקודם”.
איך אתה מייעץ לחברות ששואלות אותך: אנחנו בצומת, מה עושים?
גמליאל: “אני חושב שצריך להגיב לאירועים החיצוניים, אבל גם להסתכל פנימה. רוב העסקאות שהקרנות מבצעות הן של חברות שנמצאות במשק כבר 20 שנה, ועברו כבר כמה משברים. אין נוסחת קסם לכלל החברות, צריך לראות איפה המשבר הזה פוגש אותך, אבל לא לאבד את הדרך”.
מה היא צמיחה ברת קיימא מבחינתכם?
הלוי: “אצלנו בקדמה, כשאנחנו מוכרים חברה ורואים שהקונה עשה טוב יותר מאיתנו - לקח את מה שהתחלנו והרוויח הרבה יותר, זו צמיחה ברת קיימא. זה אומר שאנחנו זרענו זרעים שאחרי זה אנשים יכולים לקצור אותם”.
חזון: “צמיחה ברת קיימא זה כשאתה לא רק בונה את החברה, אלא גם את האנשים בתוך הארגון שלך, כך שגם אם אתה מתקדם קדימה, לארגון יש המשכיות. העונג הכי גדול זה לראות איך החברה ממשיכה להתקיים גם ביום שאחרי. לדעת לגדל את המנהלים שלך קדימה”.
“בולם זעזועים”
בתחילת הערב נשא דברים יניב ישרים, שותף, ראש מערך השיווק והצמיחה, KPMG ישראל. לדבריו, "כשחשבנו על ההשקה של האירוע דמיינו בדיוק מה שאנחנו רואים כאן - חיבורים באווירה חופשית בין משקיעים פוטנציאלים לבין חברות, מנכ"לים בעלים ויזמים. את הערב התחלנו עם חברות בצמיחה ויש כאן הרבה מרתוניסטים. אנחנו מזהים מגמה של חברות בצמיחה שרצות קדימה ומתכננות מהלכים ארוכי טווח, וזה הביא את האטרקטיביות מצד המשקיעים לשוק הזה והתופעה הזו הולכת וגוברת ומייצרת מצב של win win - הקרנות נהנות מהשקעות בלי הרבה סיכון ופוטנציאל צמיחה והחברות מקבלות מהן גם ראייה אסטרטגית. השילוב הזה מיצר בולם זעזועים לתקופה של תנודתיות, כזאת שאנחנו כנראה בפתחה, ויעזור להרבה חברות לצלוח את האתגר הזה”.
