כנס האקדמיה"היום האקדמיה ערוכה יותר למקסם חוויה חיובית ולזהות חסמים אצל מיעוטים"
כנס האקדמיה
"היום האקדמיה ערוכה יותר למקסם חוויה חיובית ולזהות חסמים אצל מיעוטים"
כך אמרה פרופ' סארה אבו כף, ראש המחלקה ללימודים רב תחומיים באוניברסיטת בן גוריון בכנס "אקדמיה שעובדת" של קרן אדמונד דה רוטשילד וכלכליסט. אבו כף הוסיפה כי בילדותה בנגב האקדמיה נראתה כמו חלום רחוק
"לאקדמיה יש תפקיד גדול בפריצת גבולות, והתנהלות איתם בצורה מעולה. לאקדמיה יש המון מה לעשות בהגדלת תחושת הקוהרנטיות ובחיזוקה". כך אמרה פרופ' סארה אבו כף ראש המחלקה ללימודים רב תחומיים באוניברסיטת בן גוריון בשיחה עם נטע לי בינשטוק בכנס "אקדמיה שעובדת" של קרן אדמונד דה רוטשילד וכלכליסט.
אבו כף אמא ל-6 ילדים, סיפרה את סיפורה האישי: "בחטיבת הביניים נאלצתי ללכת לבתי ספר בסביבה, כי לא היה בי"ס בכפר שלי. בהמשך, למדתי בתל שבע, ובתיכון הסתכלתי על האקדמיה כמגדל שן מרוחק שאפשר רק לחלום עליו. בכל ביה"ס לא היו בוגרים שהתקבלו לאקדמיה והיא הייתה חלום רחוק. המפתח הראשון שסייע לי לא נגע למוטיבציה. ראיתי הרבה צעירים וצעירות מרימים ידיים כי האקדמיה לא נגישה. חרשתי ועבדתי קשה בבגרויות ובפסיכומטרי, רציתי לדעת שעשיתי את המקסימום שאני יכולה. חלומות הילדות שלי נדדו בין תפקידים שראיתי כמו רופאה, אבל ידעתי שאני לא בנויה לכך".
"בגיל 19 כאמא צעירה, למדתי מדעי התנהגות עם דגש על פסיכולוגיה, ולא היה לי מושג מה יהיה בסוף התואר. עבור אוכלוסיות מיעוט האקדמיה היא היחידה בה הן יכולות להתערות עם האוכלוסיה הכללית. כשמדברים על כישורים ותרבות בדגש של מיעוט ערבי בדואי זה מתחיל באקדמיה בכך שאין עד אליה זירות שצעירים יכולים ללמוד את השפה. הסטודנטים הערבים עושים מהלך ממקום שלא מכירים את השפה, ועד לכך שהם מתקשרים בעברית".
"מטרת האקדמיה היא להנגיש השכלה גבוהה לכמה שיותר מועמדים מהמיעוט הערבי בכדי שאלה יוכלו להיכנס לאקדמיה. מהר הבנתי כי הכניסה למוסד היא לא המטרה היחידה, כי היו אחוזי נשירה גבוהים. האקדמיה היום יותר ערוכה למקסם חוויה חיובית ולזהות את החסמים בתוך התהליך, יש היום למוסדות, ולמכללות שירותי דיקאן ויועצים לאוכלוסיות השונות- זה בהחלטת עונה על הצרכים. היום בוגר שממצה את הפוטנציאל זה לא רק מי שמצליח וממשיך לתארים מתקדמים אלא זה שיכול להשתלב בשוק העבודה בתעסוקה איכותית. האקדמיה עובדת עם בוגרים ומועמדים ממיעוטים על יכולתם להיות יותר מוכנים לעולם התעסוקה".
"מוטיב של השכלה גבוהה חיוני להשתלבות איכותית בתעסוקה. אצל נשים ערביות בדואיות לא משכילות אחוז השתתפות בשיעור העבודה מגיע ל-30%. לגבי מי שרכשה השכלה גבוהה שיעור ההשתתפות 70%-90% בשוק העבודה. אצל החרדיות יש שיפור של 10% של מי שיש לה השכלה אקדמאית".
"במחקר שערכנו על נשים ממיעוטים שעסק בחסמים שמונעים מהם להשתלב בצורה טובה יותר בשוק העבודה בדקנו גישה שמאמינה בחוסן כוחות ומשאבים. כלומר אלה שמצליחות מה הן יכולות לספר על מה שסייע להן. בסיפוק ושביעות רצון לשכר יש לו תרומה אבל המעסיק. המשאב הכי יקר ניהול מכליל- פרקטיקות ניהוליות שבהן יש הבנה לרקע של האנשים ומה הצרכים שיש להם בתהליך ההשתלבות".
