כנס האקדמיה"בניגוד לשמועות, האוניברסיטאות קשובות לשינויים בשוק העבודה ומשתנות כל הזמן"
כנס האקדמיה
"בניגוד לשמועות, האוניברסיטאות קשובות לשינויים בשוק העבודה ומשתנות כל הזמן"
נשיא האוניברסיטה העברית אשר כהן: "אנו מחנכים את הסטודנטים להיות יזמים ופרו-אקטיבים"; פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב: "יש לנו MBA שכולו דיגיטלי"; פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, סגנית נשיא אוניברסיטת בן גוריון: "אשה מסכנין שהצליחה לסיים לימודים טכנולוגיים עדיין תתקשה למצוא עבודה בהייטק ולנסוע לעבודה בתל אביב"
השאלה איך מתאימים את האקדמיה לשוק העבודה הנוכחי עמדה בבסיס פאנל בכנס "אקדמיה שעובדת" של קרן אדמונד דה רוטשילד וכלכליסט, שבו השתתפו כמה מראשי המוסדות האקדמיים בארץ, בהנחיית סופי שולמן מכלכליסט.
פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות אמר כי "השאלה היא מה ההכשרה האמיתית הנדרשת לשוק העבודה. מה שמשותף לכל המקצועות זה הצורך בשני דברים נוספים – האחד, פיתוח חשיבה ביקורתית. השני, בגלל שהעולם משתנה במהירות עצומה ונתונים חדשים מגיעים במהירות לכל תחום, כל אדם בשוק העבודה צריך לדעת איך לנתח נתונים ולשלב אותם בתוך מה שקורה.
"האוניברסיטאות אמורות מעבר לכישורים הספציפיים בכל מקצוע לתת גם את הכישורים האלה. האוניברסיטאות קשובות לשינויים שקורים בשוק העבודה ולכן הן משתנות כל הזמן - בניגוד לשמועות. כך למשל, במרכז היזמות אצלנו, שבו אנו מחנכים את הסטודנטים להיות יזמים ופרו-אקטיבים ואנו בנוסף גם משלבים התמחויות בלימודים כדי להקל על המעבר לשוק העבודה. אבל בסוף צריך להבין שגם מקום העבודה צריך להשקיע בהשתלמות של העובד שמגיע אליו".
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, אמר כי "אנו לא יודעים איך ייראה שוק העבודה העתידי וצריך להתאים את הלימודים: אחד, לתת חינוך רב-תחומי. אנו למשל מפתחים את תחום הדאטה סיינס והבינה המלאכותית ותלמידים בכל החוגים יכולים ללמוד אותם. זה כלי שהופך להיות מנוע של כל הידע. הרב-תחומיות הולכת גם לכיוון שני ואצלנו תלמידי מדעים לוקחים שלושה קורסים של מדעי הרוח, מתפיסה שדרך חשיבה הומניסטית תורמת בכל תחומי החיים.
"נדבך שני הוא בינלאומיות – לחשוף סטודנטים למרצים בעולם ולסטודנטים מחו"ל, ואנו עומדים להקים קמפוס של האוניברסיטה בפירנצה. הנדבך השלישי הוא קשרי יזמות עם התעשייה. יש לנו מרכז יזמות שיש לו שלוחות בכל הפקולטות ואנו גם עובדים על פארק טכנולוגי סמוך לאוניברסיטה. מעבר לשלושת אלה, המטרה היא להכין את הסטודנטים ללמידה לאורך החיים. הצענו תוכניות של 'שליש מאסטר' מתוך הבנה שלא כל אחד יכול להרחיב את השכלתו במאסטר מלא, וכמו כן הרחבנו את הלמידה הדיגיטלית והחדשנית. יש לנו היום MBA שכולו דיגיטלי".
פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א, אמר: "אנו מכללה להנדסה שמשימתה להכשיר מהנדסים לתעשייה ללא כחל ושרק, ומי שצריך לענות על השאלה מה רלוונטי לשוק זו התעשייה עצמה. לכן יצאנו לפני ארבע שנים לסקר גדול מאוד בקרב מאות חברות הייטק, ומאז אנו מרעננים אותו כל שנה - והתוצאה שקיבלנו הראתה שהצורך של התעשייה הוא דגש רב על מיומנויות, בחשיבה ביקורתית, למידה עצמית ויכולת תקשורת אפקטיבית, וזאת בדומה לעולם. אסופת המיומנויות האלה הן לא כישורים רכים אלא כישורים חיוניים ואפילו שרידותיים כדי להצליח ולהיות מצוין. ואז הגדרנו כיצד דמות הבוגר שלנו צריכה להיות, וזה היום מצפן מוסכם שכל הפעילות בארגון מכוונת לאותו יעד, ושינינו את כל תוכנית הלימודים והקורסים בהתאם".
פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, סגנית נשיא אוניברסיטת בן גוריון התייחסה לכך שהנגשת האקדמיה לחברה הערבית לא מתורגמת לשוק העבודה: "עבור מיעוטים ובפרט החברה הערבית, להגיע לאקדמיה זה חלום שמתגשם, כאשר בחברה הערבית מחפשים מקצוע פרקטי, פרופסיונאלי. אולם, הבוגר הערבי עדיין יוצא מהאקדמיה עם מחסור בהתחככות עם החברה הישראלית ורבים שיוצאים לשוק העבודה לא מצליחים לשרוד, ולמרות ההנגשה של האקדמיה לחברה הערבית בשנים האחרונות השאלה אם זה מתרגם לשוק העבודה? הבעיה היא שאשה מסכנין שהצליחה לסיים לימודים טכנולוגיים עדיין תתקשה למצוא עבודה בהייטק ולנסוע משם לעבודה בתל אביב בגלל היעדר תשתיות". לדבריה, הבעיה מתחילה עוד קודם בתיכון: "בעיר הבדואית הכי גדולה רהט רק בתיכון אחד מבין שמונה יש מגמת פיזיקה 5 יחידות. זו בעיה ופספוס אדיר של הון אנושי. אנו חייבים לשים את כובד המשקל על האוכלוסיות השקופות ביותר שהן בתת-ייצוג".
פרופ' פורת, אמר בהקשר זה כי "יש לנו תוכנית לתלמידים מצטיינים בפריפריה שמתקבלים לפי ההצלחה היחסית במקום שממנו הם באו. ההצלחה היחסית מנבאת הצלחה וגם נותנת אופק לתלמידי הפריפריה".
