"בישראל יש למעלה מ-700 סטארט-אפים שעוסקים בטכנולוגיות אקלים"
"בישראל יש למעלה מ-700 סטארט-אפים שעוסקים בטכנולוגיות אקלים"
כך לדברי יעל וייס זילברמן, ראש תחום האקלים טק, ב-Start-Up Nation Central. הרולד וינר מייסד ושותף מנהל של Terra Ventures אמר, כי "השינוי חיייב להגיע מהקהילה העסקית, אי אפשר לסמוך על הממשלות". מורן חביב, מנהלת חדשנות אסטרטגית במיקרוסופט ישראל, "זו הזדמנות מדהימה לאקו-סיסטם הישראלי"
"אנחנו באיחור ענק וכולם יודעים את זה. כשאתה באיחור ומתמודד עם בעיה רצינית כדאי ללכת לשורש - הפסקת שריפת דלק. כלומר, חייבים להפסיק לשרוף יותר דלק כי הפליטות האלו הורגות הרבה אנשים כבר יותר מדי שנים", כך אמר הרולד וינר מייסד ושותף מנהל של Terra Ventures בפאנל The Future Is In ClimateTech שנערך בשיתוף עם Start-Up Nation Central.
לדבריו, כדי שנוכל להתקדם לשלב הזה חייבים מקורות אנרגיה חלופיים - שמש, רוח, מים ובעתיד גם גרעינית. "האופציות האלו מוכנות לשימוש והן אפילו יותר זולות - בטח הרבה יותר בריאות - מהחלופה של היום. חייבים לעשות פריסה וישום מיידי ומאסיבי של אותן אנרגיות חלופיות. בסך הכול, מדובר בעניין של החלטה. כמובן שצריכים כסף כדי לממן את כל זה אבל מי שמבין בתחום יודע שאין כאן בעיה של כסף כי כסף לא חסר. מה שחסר זה היכולת לקבל החלטות ולקבל אחריות על עתידנו" .
עוד אמר וינר, "אם רוצים לעשות אימפקט אמיתי, צריכים לבנות מחדש את המגזר העסקי כי חייבים כאן עסקים ענקיים שישרתו מיליארדי לקוחות. כמו שאמר שומפטר, אחד הכלכלנים הגדולים בהיסטוריה: כאשר רוצים לבנות מחדש, חייבים להרוס את הישן. אין ברירה. לכן, פילנתרופיה לא תעזור כי מדובר במשימה גדולה מדי. לדבר על 2030 זה בורות. לדבר על 2050 - זו ברורות עוד יותר גדולה כי אין זמן וגם אין שום צורך להמתין את כל הזמן הזה. השינוי חיייב להגיע מהקהילה העסקית.
"אי אפשר לסמוך על הממשלות. יש להן ראייה של מקסימום 4 שנים, במקרה שלנו – זה שנה בלבד. הן כן יכולות לתמוך כלכלית כמו ממשלת ארה"ב הנוכחית ששמה 15 מיליארד דולר כדי לקדם את אותן טכנולוגיות אך זה קרה עכשיו כי גילו שוב שיש תלות בסין, שהיא מלכת האנרגיות החלופיות. סין עשתה לפני 15-20 שנה את הדברים כמו שצריך ובנתה את כל השרשרת של אנרגיות מתחלפות, סולרית ורוח, בדיוק כמו שצריך כי הסינים מסתכלים לטווחים מאוד ארוכים. דווקא מלחמת אוקראינה היא הזדמנות כי עכשיו כולם מתעוררים ומבינים את מחיר התלות בגז הרוסי. מדהים שרק עכשיו גילו שיש צינור, אבל זה מה שקורה כאשר אין "מחשבה תחילה".
גם דפנה ניסנבוים, מייסדת משותפת ומנכ"לית Tipa, הדגישה את דחיפות הסוגייה וציינה שיש יותר מדי כוחות שעוצרים את השינוי הנדרש. "יש מי שטוענים כי אנו כבר בנקודת אל חזור בתחומים מסויימים. כלומר, חלק מהנזקים הם כבר בלתי הפיכים. מעבר לפליטות, יש את סוגיית הפלסטיק. הפלסטיק נשאר לנצח. יש צריכה מטורפת שעולה משנה לשנה ואין טיפול ל'סוף חייו' של מוצר הפלסטיק. קרי, כל חתיכת פלסטיק שנוצרה היא עדיין "פה", גם אם אנו לא רואים אותה. הנזק הזה הולך וגובר ולא עושים מספיק.
"הסיבה לכך היא שיש חברות שעושות לובינג ודואגות ששום דבר כאן לא ישתנה. החברות האלו פועלות בכל העולם נגד כל המצאה שיוצאת כדי למנוע שינוי. אז הממשל החדש בארה"ב משנה קצת את הכיוון אבל עדיין זה לא בקצב הדרוש לשינוי אמיתי".
לדבריה, גם לחברות, לתאגידים ולממשלות יש תפקיד בשינוי "אך ההיסטוריה מראה כי מהפכות התרחשו כאשר הציבור, הצרכנים הסופיים, הובילו את המהפכה. ברגע שיש דרישה, ביקוש ואף זעקה של האזרחים שלא מוכנים לצרוך או לקנות משהו שאינו תואם את האג'נדה עוד. מי שחושב שב-2030 או ב-2050 יהיה בסדר טועה כי אין לנו 30 שנה נוספות. אז אנו מעט מדי, מאוחר מדי. לכן גם על החברות לנקוט בצעדים מידיים כי בסופו של דבר הן צריכות לאמץ את זה כי זה "הדבר הנכון" גם אם אף אחד לא מחייב אותן. הממשלות בדרך כלל הן תמיד האחרונות והן מגיעות כאשר כולם כבר הגיעו והכל כבר מוכן. אבל יש להן תפקיד חשוב: להגיד שחייבים לאמץ את אותן טכנולוגיות".
עם זאת, ניסנבאום מתריעה: "חדשנות עולה כסף והיא יקרה יותר. המוצרים שאנו מוכרים הם יותר יקרים מפלסטיק רגיל. אבל חברות שעובדות איתנו זוכות להוקרה וליותר לקוחות וזו הטענה שלנו: תשתמש במוצר שלנו ואתה תגדיל את נתח השוק שלך. המטרה היא שהגדלת השוק תביא לייצור מאסיבי שיביא להורדת העלויות".
מנגד, מורן חביב, מנהלת חדשנות אסטרטגית, במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, נשמעה הרבה יותר אופטימית. "אני אופטימית כי אני רואה יותר ויותר חברות מגדירות לעצמן יותר יעדים אקלימיים ואגרסיביים. אנו פוגשים יותר חברות שמחפשות חדשנות טכנולוגית בתחום האקלים שיעזרו להן לחולל את השינוי. אני פוגשת בארץ יזמים עם טכנולוגיות שפעם היו בוחרים לפנות למקומות המסורתיים יותר כמו סייבר ו-AI כעת מחפשים הם פונים לקליימטק".
לדבריה, כל השחקנים יחד חייבים לעשות ולהוציא את הכסף, לקבל החלטות שונות מהמקובל. "אני חושבת שזה נעשה. הלקוחות שלנו פונים אלינו ומחפשים את הפתרונות האלו. חברות גלובליות רוצות להוריד את כמות פליטות גזי החממה שלהן בצורה משמעותית. יש צורך כמובן בתוכנית פעולה שמגיעה מהרמות הבכירות ביותר בארגון. מיקרוסופט הכריזה לפני שנתיים על קרן לחדשנות באקלים, שהבאנו השנה לארץ, המטרה היא להשקיע בחברות המפתחות טכנולוגיות ולעזור להן להגיע לסקייל, כאשר המוצרים שלהן יוכלו לשמש חברות בכל העולם"
"אסור לשכוח כי אתגר האקלים הוא האתגר הגדול שעומד בפנינו אבל בד בבד זו גם הזדמנות גדולה. כל התעשיות יצטרכו להתאים את עצמם לאתגר, אבל גם נראה תעשיות חדשות שקמות בעקבות האתגר הזה. זה מזכיר את תעשיית הדיגיטל, כשלפני 20-30 שנה לא דמיינו שיהיו מודלים עסקיים שלמים המבוססים עליה. לכן המטרה היא לקחת את הסטארטאפים האלו ולהפוך אותם לחברות גדולות. לצורך כך אנו נצטרך להביא יותר כסף שהוא כבר קיים אבל נמצא במקומות אחרים. אנו רואים את הממשלות שכבר מבינות את זה ומתחילות להשקיע כסף בתעשייה הזו. גם המערכת מאוד למדה מטעויות העבר. זו הזדמנות מדהימה לאקו-סיסטם הישראלי והיזמים הישראלים שהם מאוד מהירים ומזהים את ההזדמנות הזו".
יעל וייס זילברמן, ראש תחום האקלים טק, ב-Start-Up Nation Central הדגישה את הפוטנציאל, ההזדמנויות והביצועים של ישראל בתחום וציינה כי המיצוי עוד רחוק. "לצד אותן חברות שלא רוצות את השינוי אנו עדים להתעוררות משמעותית של ביקושים לפתרונות אקלים. כבר שליש מהתאגידים הגדולים בעולם מחוייבים ליעדים של צמצום פליטות. אותם ביקושים מעוררים את היזמים לפתח יותר פתרונות הטכנולוגיים שיחד עם הרגולציה החדשה שנדרשת הם המפתח", אמרה.
"אנו ב-Start-Up Nation Central רואים שיש בישראל "האב" של חדשנות בעולמות האקלים שכבר מתחיל לקבל הוקרה בעולם. ישנן משלחות שהגיעו אלינו בשבוע שעבר כדי להיחשף לאותן טכנולוגיות. ולכן יש לאקו-סיסטם הישראלי הזדמנות גדולה. יש למעלה מ-700 סטארט-אפים בעולמות האקלים שמיפינו ב-SNC ועונים על הקריטריונים. אבל שוב: הצורך ליותר חדשנות עדיין קיים כי יש ביקושים שמגיעים מחברות מסורתיות לטכולוגיות אקלים (אנרגיה ומחזור) כמו גם מעולמות תוכנה שהתחייבו להפחית פליטות. התברכנו כאן באקו-סיסטם רווי בנוכחות של תאגידי ענק בינלאומיים שכבר רואה את ההזדמנויות".
וייס זילברמן מדגישה כי מדובר בשוק עולמי של 27 מיליארד דולר רק בחציון הראשון של 2022 מתוכן כ-1.13 מיליארד כבר מגיעים לישראל, "אז כנראה שיש כאן בישראל את "המשהו" הזה גם בתחום האקלים". יתרה מזו, לפני שכולם החלו לקרוא לתחום הזה קלימטק, ישראל כבר הוכיחה שיש לה יתרונות בכל הקשור לטכנולוגיות הקשורות למים. אסור לשכוח כי בחקלאות לדוגמא, מתרכזות כ-20% מסך הפליטות בעולם. אבל ישנם עוד תחומים וזה ברור כי יש כאן פוטנציאל. יש כאן הזדמנות נוספת להשקעות בשלבים מוקדמים פרה סיד שיקחו את השוק, ההזדמנויות העסקיות ואת היזמים קדימה", היא סיכמה.
