FoodTech 2023תעשיית הפודטק הישראלית - בצמרת העולמית של ההשקעות בתחליפי חלבון
FoodTech 2023
תעשיית הפודטק הישראלית - בצמרת העולמית של ההשקעות בתחליפי חלבון
40% מההשקעות העולמיות בתחום הפודטק הופנו לחברות ישראליות, וישראל מדורגת שנייה בהשקעות בתחום תחליפי החלבון בעולם אחרי ארה"ב. לקראת גמר תחרות "2023 FoodTech" של כלכליסט ו-Tnuva Ventures שוחחנו על המגמות בענף עם ענת גרוס שון, מנכ"לית חטיבת החלב בתנובה. לדבריה "כדי להבטיח צמיחה אמיתית חברות פודטק ותאגידים מבוססים יהיו חייבים לפתח מודלים של שותפות הדוקה"
בשנים האחרונות גורמים כמו משבר האקלים ועימותים בין מדינות משפיעים על ייצור ואספקה שוטפים של מזון ברחבי העולם ומובילים לחוסר ביטחון תזונתי. כל זה מגביר את הרלוונטיות והחשיבות של תעשיית הפודטק שתרומתה לביטחון התזונתי גבוה.
על פי התחזיות בעוד כעשור יעמוד נתח השוק העולמי של תחליפי החלב, העוף והבשר על כ-140 מיליארד דולר ותחליפי הבשר צפויים להוות כמחצית מהשוק הזה. בישראל צפוי לעמוד שוק תחליפי החלבון מן החי על כ-15% משוק הבשר והעוף באותה תקופה. עד שנת 2050 צפויה אוכלוסיית ישראל לגדול באופן משמעותי, מגמה שמחייבת אותנו לפעול כבר היום כדי למצוא פתרונות ברי קיימא, ולנקוט צעדים שיעניקו לנו ביטחון תזונתי גם בעתיד.
זו השנה השישית ש"כלכליסט" בשיתוף TNUVA VENTURES, זרוע ההשקעות של תנובה בתחום הפודטק, מחפשים את המהלך החדשני הבא בתעשיית המזון ועורכים את תחרות ה-FoodTech השנתית בה מתמודדים סטארט-אפים וגופים בעלי חדשנות טכנולוגית שסבורים שיכולים לשנות את כללי המשחק ולהשפיע באופן יצירתי וייחודי על שוק המזון.
"משבר הקורונה, המלחמה בין רוסיה ואוקראינה והשלכות משבר האקלים, חידדו את ההבנה והצורך של מדינות להגן על ביטחון המזון של תושביהן, תוך שמירה על הייצור והחקלאות המקומיים", אומרת ענת גרוס שון, מנכ"לית חטיבת החלב בתנובה, בראיון לכלכליסט, בהתייחס להיערכות תעשיית המזון להציע פתרונות לחיזוק הביטחון התזונתי. "כל מדינה נדרשת כיום להגדיר אסטרטגיה ברורה ומדיניות בתחום ביטחון המזון, שתבטיח את המשך קיום צרכיהם הבסיסיים של התושבים בכלל ובוודאי על רקע אירועי קיצון".
"האסטרטגיה שלנו בקבוצת תנובה, משלבת השקעות משמעותיות בייעול יכולות הייצור, פיתוח המו"פ ושרשרת האספקה המתבססת על חקלאות מסורתית, לצד השקעות בטכנולוגיות וברכיבים מתקדמים ושיטות ייצור מתקדמות, מתוך מטרה לייצר פתרונות לאתגרי בטחון המזון, ללא תלות במקורות אחרים. לתעשיית הפודטק והאגרוטק יש תפקיד מהותי בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרים אלה בשיתוף עם תעשיית המזון המסורתית. חידושים טכנולוגיים הנוגעים לפיתוח חלבון מן הצומח, יבולים עמידים ויעילות לוגיסטית מונעת בינה מלאכותית, יוכלו לעשות הבדל משמעותי בהבטחת ביטחון המזון באקלים משתנה ובמקרי קיצון עתידיים".
"תחום תחליפי החלבון מהווה את הפתרון המוביל כיום בשוק להגברת יציבות מערכות מזון גלובליות. חלבונים ממקורות קיימים כמו שעועית, סויה, חומוס ואפונה הולכים ותופסים מקום בתעשיית המזון, לצד שיטות ייצור חדשניות לרכיבים מתורבתים מן החי, המבוססות על טכנולוגיות ביו-טק, כמו שימוש בפטריות, שמרים או בחלבונים פונקציונליים".
גרוס שון מציינת כי "בעשור האחרון תנובה השקיעה כ-250 מיליון שקל בפיתוח והקמת קווי יצור בתחום החלבון החלופי ומשקיעה עשרות מיליוני שקלים בשנה בשותפויות אסטרטגיות עם סטארט-אפים חדשניים, ומשלבת לצד פיתוח וייצור מוצרים מהחי, גם פיתוח ויצור מגוון רחב של תחליפי חלב ולאחרונה גם בשר מהצומח, לצד רכיבי בשר וחלב מתורבתים. מוצרים בעלי ערך לצרכן, טעימים, מזינים, נגישים וברי קיימא מבחינה סביבתית".
הריאיון נערך לקראת גמר תחרות "2023 FoodTech" של כלכליסט ו-Tnuva Ventures אשר מחפשת את הסטארט-אפים שיכולים לשנות את כללי המשחק בתעשיית המזון. התחרות השנה התמקדה בנושא הביטחון במזון ושיאה יתקיים באירוע הגמר שיערך ב-2 בנובמבר במרכז פרס לשלום ויפתח את שבוע הפודטק הישראלי. לפרטים נוספים על התחרות והאירוע לחצו כאן
בשנים האחרונות ראינו כמה חברות פודטק שמנסות לקדם מעבר לתזונה דלת בשר באמצעות תחליפים מבוססי חלבון מן הצומח, למשל Impossible foods ו-Meat Beyond - אבל המכירות התמתנו והן לא בתנופה משמעותית כיום. איזה בשורות אנחנו צפויים לראות מהדור הבא של חברות פודטק בתחום זה?
"לחברות ביונד ואימפוסבל היה תפקיד חלוצי בפריצת תקרת הזכוכית של חברות פודטק גם בהיקפי גיוס המשאבים, וגם ביצירת מודעות צרכנית לחלופות המבוססות חלבון מהצומח. הן עשו מהפכה בפיתוח המוצרים אשר עשו קפיצה משמעותית בהיבטי הטעם ובמרקם. יחד עם זאת הפתרונות מבוססי החלבון החלופי לא יחליפו את תעשיית הבשר והחלב המסורתית או את החקלאות המקומית במלואה , אלא ירחיבו אותן לכיוונים נוספים, ויאפשרו המשך קיום והזנת אוכלוסיית העולם גם בעתיד. המרחב האפשרי לשינויים, חידושים ופיתוחים הוא כמעט אין סופי. החל מבשר, דגים ואפילו חלב מתורבת שנעשים במעבדות, תוך חיסכון אדיר במשאבים יקרים כמו קרקע, מים ואנרגיה.
הצרכן מצפה כיום למוצרים מזינים יותר, נגישים יותר, ובעלי תכונות סנסוריות טובות מבעבר, לכן הצמיחה, של חלק מהחברות בתחום, האטה בצורה משמעותית. התפקיד של כלל תעשיית המזון וחברות הפודטק הוא להמשיך ולפתח כל הזמן פתרונות טובים יותר בהיבטי טעם ומרקם, רכיבים מזינים ומחיר.
בגזרת המחיר נדרש לשבור את חסם עלויות הייצור הגבוהות ולייצר שלושה סוגים של מוצרים אלטרנטיביים: תחליפי בשר ועוף המחקים את התכונות של מוצר המקור, חלבון מן החי המהווה חלופה צרכנית טעימה, מזינה ונגישה ומוצרים היברידיים שמשלבים חלבון מן החי וחלבון מן הצומח, שעשויים לצמצם את התלות בחלבון מן החי ובהשפעות הסביבתיות, וזאת ללא התפשרות על הטעם והערכים התזונתיים".
גרוס שון מספרת כי לפני חודש הושקו נתחוני עוף ובקר מהצומח על בסיס סויה ונדרשו קרוב לשנתיים על מנת לדמות את הטעם והמרקם של עוף ובקר. "הדור הבא של הפודטק ייתן מענה לאתגרי תעשיית הבשר המתורבת שמתמודדת כיום עם שני אתגרים משמעותיים: ייצור בסקיילים משמעותיים והפחתת עלויות, לצד אתגר הרגולציה. אנו עומלים גם על פיתוח בשר מתורבת באמצעות 'Ever After Foods', שהיא שותפות של תנובה וחברת הביוטק 'PLURI', לייצור רכיבי בשר מתורבת, בה השקענו לפני כשנה וחצי 7.5 מיליון דולר. בנוסף, תנובה השקיעה בחברת רימילק, (REMILK) המפתחת רכיבי חלב בפרמנטציה מדייקת, לפי שווי חברה של 30 מיליון דולר, כאשר בינואר 2022 גייסה רימילק 120 מיליון דולר לפי שווי של 325 מיליון דולר לפני ההשקעה.
לרגולציה תפקיד משמעותי בהמשך ההתקדמות של תעשיית הפודטק. הפודטק הישראלי הוא מהמתקדמים בעולם אבל לא ניתן לייצר באופן מסחרי לפני שיש אישור רגולטורי ומכיוון שכך ליכולות הרגולציה להדביק את קצב התפתחות הטכנולוגיה והרכיבים יש כאמור תפקיד קריטי בקידום תעשיית הפודטק. נדרשים לכך משאבים ופוקוס ברמה הלאומית אבל אני מאמינה שתעשיית הפודטק הנה נכס שיש לטפח".
ישראל כבר שיחקה בעבר תפקיד משמעותי בקידום ביטחון במזון עם פיתוחים לייעול פעילות חקלאית דוגמת טפטפות. מהן המגמות הכי משמעותיות בהקשר של פודטק וביטחון במזון שאפשר לראות כיום אצלם חברות ישראליות?
"טכנולוגיות פורצות דרך בתחום הבשר המתורבת בפרט והחקלאות התאית בכלל העמידו את תעשיית הפודטק הישראלית בעמדת מובילות. בשנים האחרונות 40% מההשקעות העולמיות בתחום הופנו לחברות ישראליות, וישראל מדורגת שנייה בהשקעות בתחום תחליפי החלבון בעולם אחרי ארה"ב. תעשיית הביוטק המפותחת בישראל תוביל לעוד פריצות דרך טכנולוגיות גם בתחומים כגון פרמנטציה מדייקת ובפיתוח חלבונים משמעותיים נוספים הנדרשים לתעשיית המזון.
אנחנו רואים כיצד ההובלה של תנובה את מאגד הבשר המתורבת, אשר מורכב מ-14 חברות ומ-10 מעבדות אקדמיות, בין היתר, חברות במאגד אלף פארמס, סופר מיט, סיבקס, קול הייטק, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, מסייעת ליצירת פריצות דרך בתחום. שיתוף הפעולה בין חברות מובילות בפיתוח בשר מתורבת, לבין יצרניות מזון מובילות שמביאות את הידע והיכולת להסב טכנולוגיות ייצור לקנה מידה תעשייתי, לצד עבודה עם גופי מחקר וחוקרים באקדמיה, הוא חיוני ליצירת פריצת דרך בתחום ולהנגשת המוצרים לציבור הרחב".
בשנים האחרונות עולה הביקוש למזון פונקציונלי, שנותן מענה לצרכים פיזיים שונים. האם תעשיית הפוד טק פועלת לפיתוח מוצרי מזון פונקציונליים שמיועדים לחיזוק המערכת החיסונית או אלו שתומכים במניעת מחלות?
"לתעשיית המזון יש אחריות כבדה כלפי מה שהצרכן אוכל, ומוצרים פונקציונליים, הם חלק מהפתרונות שאמורים לשפר ולסייע בתזונה מיטיבה יותר שמאפשרת לחיות טוב יותר. מזון פונקציונאלי משלב בתוכו רכיבים בריאים והעשרות, מקדם גם תזונה מותאמת אישית, צריכת תוספי תזונה המבוססים על המבנה הגנטי הייחודי של הצרכן, חילוף החומרים שלו ואורח החיים שלו. לפי ההערכות, שוק התזונה המותאמת אישית העולמי יגיע ליותר מ-35 מיליארד דולר עד 2030, וזאת בשל הגברת המודעות ליתרונות של תזונה מותאמת אישית כמו ניהול משקל, הפחתת הסיכון לפתח מחלות כרוניות, שיפור ביצועים אתלטיים, הפחתת דלקות ועוד.
בשנים האחרונות אנו רואים מוצרים רבים מועשרים בוויטמינים ובחלבון, שמאפשרים לצרכן לקבל חלק גדול ממרכיבי התזונה היומיומית שלו דרך המזונות. בשנים האחרונות אנחנו עדים להרחבה משמעותית של המזון המועשר, לרבות רכיבים צמחיים בוטניקאלס כמו כורכומין, ג'ינסנג, גינג'ר ועוד. אני מאמינה שהדרך הטבעית לצריכת העשרות היא דרך המזון.
תנובה מציעה כבר היום מוצרים מותאמים אישית למגוון אוכלוסיות: מפחיתני מזון מהחי וטבעונים שצורכים מוצרי 'אלטרנטיב', מתאמנים שצורכים מוצרי החלבון של GO ועוד. השנה השקנו מוצרי יוגורט "גולד" המיועדים לגיל השלישי אשר פותחו בשיתוף מומחים לתזונת הגיל השלישי, הכולל תזונאים, פיסיולוג מאמץ, דיאטן ספורט ורופאים והיא מכילה בין היתר רכיבים תזונתיים, המסייעים בשימור מסת שריר ועצם, המוצרים מכילים חלבון ברמה גבוהה, סידן, מגנזיום, ויטמין D, וסיבים תזונתיים, התורמים לספיגת הסידן.
אנו גם משקיעים באמצעות חממת FRESH START בקרית שמונה, בסטארט-אפים שמציעים פתרונות של תוספים והעשרות ואוכלוסיות שונות. בעתיד נוכל לפתח ארוחות מותאמות אישית והצעות ייעוץ תזונתי כדי לסייע לצרכנים להשיג את מטרותיהם התזונתיות".
כיצד תראה תעשיית המזון ומה יהיה מקומו של הפודטק בעוד עשור?
"בעוד עשור תעשיית המזון תתבסס על התקדמות טכנולוגית ושינוי העדפות צרכנים. חידושי מזון טכנולוגיים יגדירו מחדש את מערכת היחסים שלנו עם מזון. תעשיית המזון העתידית תשלב ככל הנראה קיימות, התאמה אישית ויעילות גבוהה, וטכנולוגיית המזון (הפודטק) תהיה החולייה המקשרת את האלמנטים הללו.
ישנם שלושה טרנדים מרכזיים בתחום הפודטק שנכון להתמקד ולהשקיע בהם בעשור הקרוב: תחום תחליפי החלבון. הקפיצה המשמעותית שעשו יצרניות מוצרי התחליפים קרתה כתוצאה משילוב של טכנולוגיות ייצור מתקדמות ושימוש ברכיבים חדשניים שתרמו למעבר של צרכנים (שאינם טבעונים) לצריכת הקטגוריה; מזון פונקציונלי ו'תזונה מותאמת אישית', שזו מגמה שהולכת וגדלה בעולם, כאשר בינה מלאכותית ולמידת מכונה יסייעו להתאים את תוכניות התזונה לצרכי הבריאות האישיים. ניתן יהיה לסרוק קוד QR על אריזת מזון, כדי לדעת כיצד התוכן התזונתי שלה מתיישב עם יעדי הבריאות האישיים של הצרכן. השקיפות תוגבר, מה שיקל על הצרכנים לבחור מוצרים ברי קיימא. טרנד שלישי הוא תעשיית מזון ברת קיימא. אנו בוחנים בחברה באופן שוטף טכנולוגיות המייעלות את הייצור ומפחיתות פסולת, כמו חקלאות מדויקת, ניתוח נתונים, וכן אריזה חכמה המאפשרת חיי מדף ארוכים יותר, שימור טוב יותר ובטיחות משופרת של מוצרי מזון.
אני מאמינה שקיימות תהיה בעתיד עקרון מרכזי, שינחה את שיטות הייצור ואת הדרך שבה תעשיית המזון פועלת. הדגש יהיה פחות על מזון מעובד ויותר על חקלאות, רק שהמושג חקלאות יעבור טרנספורמציה ויעמדו לרשותו אינספור חברות סטארט-אפים בתחום האגרוטק, שיהפכו אותה ליעילה יותר וברת קיימא. אוטומציה ודיגיטציה יגדירו מחדש את שרשרת האספקה, ויהפכו אותה ליעילה וגמישה יותר. באמצעות ניתוח נתונים, טכנולוגיית המזון תדע לחזות התנהגויות צרכנים, תשואות יבול ומגמות שוק, ותאפשר קבלת החלטות טובות יותר לעסקים ולקובעי מדיניות.
טכנולוגיית המזון תשנה את האופן שבו אנו מגדלים, מפיצים, רוכשים וצורכים מזון, ותסייע לשמור על בטחון המזון של הציבור ועל החקלאות והייצור המקומי. זה יהפוך את התעשייה ליעילה יותר ומותאמת אישית, וישפיע על כל השרשרת, מהחקלאי, דרך היצרן ועד הצרכן".
כיצד תנובה נערכת לשלב פיתוחים של תעשיית הפוד טק במוצריה בקטגוריות השונות?
"חברות פודטק ותאגידים מבוססים יהיו חייבים לפתח מודלים של שותפות הדוקה, כדי שיוכלו יחד להבטיח צמיחה אמיתית והנגשה צרכנית. למדנו שבתווך הזה של שיתוף הפעולה בין תאגידים כמו תנובה לבין חברות שממש קרובות לסקייל, שם קורה הקסם - שם אנחנו נותנים מכפיל כוח לשני הצדדים. החוכמה היא להיפגש במקום הנכון ולמצוא את המודל העסקי הנכון. אנחנו נמצאים בחיפוש מתמיד אחר חברות פודטק צומחות, כדי להביא את הפוטנציאל הזה לקצה בארץ ובעולם.
תנובה היא חלוצת החלבון החלופי מזה כ-20 שנה (מוצרי אלטרנטיב). לרשותנו עומדת פלטפורמת פודטק שמשלבת ידע, ניסיון ומומחי תוכן בכל תחום, שרשרת אספקה מהמובילות בעולם, ומרכז מו"פ ייחודי. אנו עובדים עם סטארט-אפים שמאפשרים לנו להכיר מקרוב את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום, והם מקבלים בטא סייט נרחב ושיתוף פעולה עם מרכז המו"פ שלנו, שהוא אחד המתקדמים בתחומו גם בעולם.
כחברת המזון הגדולה בישראל, תנובה מנהלת מדיניות אחריות תאגידית (ESG) לשיפור איכות הסביבה, לצמצום בזבוז מזון ומיחזור, לטיהור שפכים ויצירת כלכלה מעגלית. מדי יום אנו משווקים כ-4 מיליון מוצרים מדי יום, ולכן פועלים לאיתור פתרונות לשמירה על איכות הסביבה, חיסכון באנרגיה ומיחזור אריזות המזון, תוך צמצום הפלסטיק באריזות ושימוש בחומרים ממוחזרים.
לתנובה עשרות אתרי ייצור ולוגיסטיקה ברחבי הארץ, כאשר תחום הסביבה והקיימות בהם מייצר לא מעט אתגרים תשתיתיים וטכנולוגיים. אנחנו מיישמים צעדים מעשיים למזעור טביעת הרגל הפחמנית שלנו, מזעור השימוש במשאבי טבע ובמדדי השפעה סביבתיים נוספים. הצבנו יעד של אפס פליטות בשנת 2050 ומדובר בעשרות אתרים, שמצריכים התאמה לפי גודל וסוג האתר. אנחנו פועלים גם בתחום האנרגיות המתחדשות בשיתוף סטארט-אפים, וכבר לפני עשור הצבנו פאנלים סולאריים בעשר מנקודות הייצור שלנו ובוחנים הרחבת מקורות האנרגיה המתחדשת עבור אתרים נוספים בקבוצה.
לאחרונה יצאנו במהלך קיימות בתחום האריזה להסרת מכסי הפלסטיק הקשיחים של מרבית אריזות הגבינות הצהובות 'עמק' וגבינת 'טל העמק', שתחסוך כ-186 טון פלסטיק בשנה. את המכסים הקשיחים מחליפים מכסי למינט ידידותיים לסביבה, שמאפשרים פתיחה וסגירה חוזרת קלה ונוחה.
יש לנו את הכלים לנווט את האתגרים הללו באמצעות חידושי מזון טכנולוגיים כגון חלבונים חלופיים, תחליפים על בסיס צמחי, בשר מתורבת, רכיבים פונקציונאליים ,שיטות יעילות באנרגיה ועוד. על ידי אימוץ הפתרונות הללו, אנו יכולים לצפות לאספקת מזון גלובלית בטוחה ובר קיימא יותר, גם בעתיד".
