כנס ביטחון המזון"החקלאות הישראלית הרגילה את עצמה להתבכיין, וזה צריך להשתנות"
כנס ביטחון המזון
"החקלאות הישראלית הרגילה את עצמה להתבכיין, וזה צריך להשתנות"
כך לדברי און ריפמן, מייסד וראש תחום החינוך בארגון השומר החדש, בפאנל שנערך במסגרת כנס ביטחון המזון של כלכליסט ותנובה. שייקה שקד, חקלאי מנתיב העשרה אמר בפאנל: "לאורך 20 שנה היו פה שרי חקלאות שלא נגעו במעדר, זאת היתה עבורם חלטורה". שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות: "אם לא רוצים שעוד 5 שנים תהיה כאן ועדת חקירה - צריך להיערך היום לביטחון המזון"
"חלק גדול מהמנהיגות של החקלאים בישראל היא בכיינית. זה בסדר לבכות ולפרוק, אבל לא להתבכיין. חלק גדול מהבעיות של החקלאות הישראלית זה שהיא הרגילה את עצמה להתבכיין", כך אמר הבוקר (ד') און ריפמן, מייסד וראש תחום החינוך בארגון השומר החדש, בפאנל שהנחה כתב כלכליסט יובל שדה ונערך במסגרת כנס ביטחון המזון של כלכליסט ותנובה. בפאנל השתתפו גם רענן אמויאל, מנהל אגף בכיר לתכנון קרקע חקלאית במשרד החקלאות; שייקה שקד, חקלאי מנתיב העשרה; ושמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות.
שייקה שקד, מלחמת ה-7 באוקטובר יצרה משבר חדש בענף החקלאות. מה כולל המשבר הזה?
שקד: "המצב של החקלאות והחקלאים הוא בכי רע. למי שחושב שהמזון הוא ברור מאליו יש טעות גדולה. הסיבה לכך פשוטה: אם לפני 30 שנה היו 30 אלף חקלאים ממטולה ועד אילת, היום אנחנו עם כ-8,000 חקלאים. האוכלוסייה הכפילה את עצמה, ואנחנו הלכנו והצטמצמנו. זה אומר שישנה בעיה. למה ברחו כולם? הבעיה היא פרנסה. אם העסק לא רווחי, הילדים שלי לא ייכנסו אליו. היום חתך הגילאים של חקלאים הוא 65. זה תחום של חטיארים. אני בן 72".
לדברי שקד, שורש הבעיה נובע מ"חוסר תמיכה מסודרת לאורך 20 השנים האחרונות, וזה מתחיל במי שהיו שרי החקלאות. אנשים שלא נגעו במעדר ובטוריה. הם לא יודעים מה זאת חקלאות, זאת היתה עבורם חלטורה".
און ריפמן, איך תשפיע המלחמה על החקלאות?
ריפמן: "מיד לאחר תחילת המלחמה, כוח האדם בחקלאות ובכל אזור העוטף נחתך ברבע. לא מעט חקלאים היו בגבול, רבים אחרים גויסו למילואים, ועובדים רבים בחקלאות נפגעו במלחמה. המשבר התחיל סביב הנושא של ידיים עובדות, וזה היה הצעד הראשון של התגייסות עבורנו, והבנו שאת המשבר הזה צריך להפוך להזדמנות".
שמוליק תורג'מן, האם המלחמה חשפה את העוצמה של החקלאות הישראלית או את זה שאי אפשר לסמוך על ביטחון המזון כאן?
תורג'מן: "אם לא רוצים שעוד 5 שנים תהיה כאן ועדת חקירה - צריך להיערך היום לנושא ביטחון המזון. חייבים לחזק את התשתיות שיאפשרו לחקלאים לייצר יותר ממה שהם מייצרים היום. גם בתחום של מים וקרקע וגם בתחום של פיתוח. בסופו של דבר, החקלאי חי בעולם של חוסר ודאות, וחייבים לסייע לו".
רענן אמויאל, המשרד שלך מצליח לתת מענה למציאות המורכבת במהלך המלחמה?
אמויאל: "השלב הראשון היה מאוד מאתגר. המון עובדים זרים יצאו מהארץ ולקח זמן להתארגן, אבל כבר היום יש עובדים זרים בהיקפים גדולים יותר ממה שהיה בפרוץ המלחמה, והשאיפה היא להגדיל את ההיקפים האלה כדי שהחקלאים יוכלו לעשות חקלאות ככל הניתן".
שייקה, אתה נחשב היום חקלאי צעיר בישראל.
"כן, אני צעיר בן 72. אני 42 שנים חקלאי בנתיב העשרה, ומעולם לא היתה לי כמות העובדים שהייתי צריך. במקסימום היה לי סדר גודל של 60% או 70% מכוח האדם הנחוץ. כל הזמן הייתי בחסר, ואז פתאום צץ לו גוף חדש, השומר החדש, והוא 'משתלט' על החקלאות בארץ ועושה הכל בהתנדבות.
"אתה אומר לעצמך – למה זה צריך להיות כך? למה כל מיני נדבנים צריכים לעשות זאת ולא מדינת ישראל? ואני משיב לעצמי - כי לא אכפת להם. זה לא הסדר יום שלהם, יש לך היום 40 שודדים בממשלת ישראל והם שודדים את הקופה הציבורית. אף אחד לא אומר עצור. יש מלחמה, יש חקלאות, אנשים שקשה להם".
לדברי שקד, הוא נפגע קשות ב-7 באוקטובר, בין היתר מ"ארבע-חמש רקטות שפגעו לי בחממות. אתה מצפה שהמדינה תתגייס לטובתך וייתנו לך גב כלכלי, ואם אומר שב-1 בינואר שמאי ומס רכוש היו אצלי במשק ועד לרגע זה לא קיבלתי אגורה שחוקה – יחשבו שאני הזוי. באוקטובר קיבלתי 15 אלף שקל, ומאז שום דבר. אבל אף אחד בממשלת ישראל לא בא לשאול אם צריך משהו. זה לא מעניין אותם".
און, איפה החסמים שמונעים מצעירים להיכנס לחקלאות?
און ריפמן: "חסם אחד מרכזי הוא הממשלה. בחוויה שלי הממשלה משותקת כמעט בכל הרבדים. מה שעשינו בשומר החדש הוא שהבאנו חזרה לקיבוץ ולמושב את כל החברה האזרחית. חסם נוסף זה שהרבה מהמנהיגות של החקלאים היא בכיינית. זה בסדר לבכות ולפרוק, אבל לא להתבכיין. חלק מהבעיות של החקלאות הישראלית זה שהיא הרגילה את עצמה להתבכיין. דבר שני זה תחום הצעירים. אנחנו חייבים לעזור למאות צעירים להיכנס לתוך המרחב החקלאי. יש גם חסמים של ידע ומו"פ".
שמוליק, מה ישראל יכולה לעשות כדי להפוך את החקלאות ליותר אטרקטיבית?
שמוליק תורג'מן: "אם התחום לא יהיה רווחי, לא ייכנסו אליו. בסוף צריך להבין שכדי שהחקלאות תספק את מרבית התצרוכת המקומית, היא חייבת להתחזק. צריך לעודד את החקלאים לייצר יותר מהיום. חייבים לתת להם את הכלים לגדל יותר כי זה בסופו של דבר מה שיפתור את בעיית ביטחון המזון".
רענן, אתה שומע את הביקורת כלפי משרד החקלאות. בתור איש המערכת, מה אתה חושב שצריך להשתנות?
רענן אמויאל: "דיברו פה קודם על תמ"א לחקלאות. היום קרקע חקלאית נחשבת כעתודה לפיתוח עירוני ותשתיות אנרגיה, והנושא חייב להשתנות. חייבים להגדיר את הקרקע לחקלאות. אנחנו צריכים לחשוב על כל הנושאים האלה, ותמ"א היא צו השעה וזו הנקודה שצריך להרים עליה דגל כרגע ולקיים דיון ציבורי. אנחנו חייבים להבטיח שתהיה לנו קרקע, אחרת לא נוכל להבטיח ייצור מקומי".
שייקה שקד: "המדיניות של ממשלת ישראל היא להוציא את הקרקע מהחקלאים ולהפוך אותה לבנייה".
מה לדעתכם אפשר לעשות כך שעוד 10-20 שנה תהיה פה חקלאות שאפשר לסמוך עליה?
רענן אמויאל: "התחלנו בפעולה אינטנסיבית לאתר קרקעות חקלאיות בעיקר בפריפריה שחשוב לחבר לקליטת חקלאים צעירים שיילכו למקומות האלה ויתרמו לביטחון המזון".
און ריפמן: "צריך לגייס חבר'ה צעירים ולפתח קרקע חדשה. יש מיליון דונם חדשים שאפשר להכשיר. יש שטח חדש. בשביל זה צריך לכנס את כל החקלאים יחד ולבנות תוכנית רצינית".
שייקה שקד: "פעם ילדים הלכו מכות כדי לרשת את המשק החקלאי. היום אף אחד לא רוצה. כולם בהייטק. אם לא תהיה התגייסות של ממשלת ישראל זה לא יקרה".
שמוליק תורג'מן: "החקלאות חייבת ודאות, כל שאר הדברים יבואו אחר כך – הטכנולוגיות וכל השאר. החקלאות תתאושש ותייצר את מרבית המזון שצריך להיות לכולנו".
