ועידת ישראל-יוון"חברות מיוון צריכות להגיע לישראל לרוד שואו"
ועידת ישראל-יוון
"חברות מיוון צריכות להגיע לישראל לרוד שואו"
קובי ביטון, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-יוון, אמר בוועידת ישראל-יוון של כלכליסט בשיתוף אראונדטאון ומלונות בראון: "אני קורא לחברות מיוון לבוא ולהכיר את הקרנות והמוסדות בישראל. זו אפשרות עבורכם להיפתח לשוק"; פרופ' האריס למבורפולוס, נשיא הבנק ההלני לפיתוח והשקעות: "הבירוקרטיה ביוון צומצמה ב-90%, יש היום הרבה פחות ניירת"
שתי קריאות עיקריות עלו בשיחת "שולחן עגול" שקיים קובי ביטון, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-יוון עם פרופ' האריס למבורפולוס, נשיא הבנק ההלני לפיתוח והשקעות – HDBI, זרוע של ממשלת יוון. זאת במסגרת אירוע אינטימי עם משקיעים בוועידת ישראל-יוון של כלכליסט בשיתוף אראונדטאון ומלונות בראון. במפגש נכחו לצד משקיעים ישראלים מתחומים שונים, בין השאר מדעי החיים, נדל"ן, אנרגיה ועוד, כמה ממנהלי קרנות ההון סיכון הגדולות ביוון.
הקריאה הראשונה הייתה של ביטון והופנתה אל פרופ' אריס עצמו, הוא ביקש ממנו להעביר מסר לממשלת יוון להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות. "חשוב שתהיה הצהרה מהממשלה ביוון שתועבר לשוק בישראל על הגברת שיתוף הפעולה. זה ייתן דחיפה להשקעות ויכשיר את הקרקע ליזמים שיבינו שיש כאן גיבוי של המדינה. בנוסף, צריך להגיע למצב שחברות מיוון יגיעו לרוד שואו בישראל, דבר שעדיין לא קורה. אני קורא להן לבוא ולהכיר את הקרנות והמוסדות בישראל. זו אפשרות עבורכם להיפתח לשוק. צריך לקדם יותר תנועה מהצד היווני לישראלי כדי שזה יקדם השקעה מהצד הישראלי לצד היווני. אנו רוצים השקעות בילטראליות", אמר ביטון.
הקריאה השנייה היתה של פרופ' למבורפולוס, שסיפר כיצד יוון הפכה את ההשקעה במדינה לפשוטה, קלה ומהירה יותר מבעבר. "יוון פתוחה לעשות עסקים. ביוון יש כיום הרבה פחות ביורוקרטיה, פחות ניירת. זה לא שהביורוקרטיה נעלמה אך היא צומצמה ב-90%, מה שנותן רוח גבית להשקעות. בנוסף, הממשלה מאוד התקדמה במתן מימון ליזמים, במיוחד בתקופת הקורונה. הבנקים פתוחים היום הרבה יותר לתת הלוואות. אתה לא חייב שותף מקומי כדי לקבל מימון מבנק ביוון. והאקלים היום ביוון הוא הרבה יותר טוב למשקיעים", אמר למבורפולוס.
במהלך השיחה סיפר הבנקאי היווני הבכיר על חיזוק הקשר עם מדינות המפרץ בתקופה האחרונה, בין השאר עם איחוד האמירויות וסעודיה. הוא הזכיר חתימה על מזכר הבנות להשקעה משותפת ביחד עם מובדאללה, חברת ההשקעות של איחוד האמירויות, בסכום של יותר מ-4 מיליארד דולר ועל הסכם גם עם קרן נוספת בהיקף של כמיליארד דולר. בתשובה לשאלתו של ביטון האם הסכם דומה יכול להיחתם בעתיד גם עם קרנות ישראליות ענה למבורפולוס: "בוודאי שכן. צריך לדון בזה ברמה הפוליטית. יכולות להיות הזדמנויות טובות בפינטק, סייבר, חקלאות, פודטק - סקטורים ששתי המדינות יכולות להרוויח בהם".
ביטון ענה לו: "זו חדשה מצוינת. נשמח להיות שותפים בתעשייה ובפרויקטים ברמה הלאומית, זה משהו שאנו רוצים שיקרה ובוודאות גם יניע וימשוך שחקנים גדולים בשוק ההון הישראלי שיראו ביוון יעד להשקעה".
לדברי למבורפולוס, הוא ביקר בשנים האחרונות לפחות 12 פעמים בישראל ו"קיבלתי תמונה טובה מאוד של הקהילה הישראלית. בעיני זו דוגמה מדהימה למדינה שמקדמת חדשנות. היינו רוצים לראות יזמים ישראלים משקיעים ביוון בתחומים נוספים, ולא רק בנדל"ן ומלונאות. יוון היא לא רק תיירות, שמש, ים ונדל"ן. יש כאן אוכלוסייה צעירה וטכנולוגית ואני אומר ליזמים הישראלים: יש לכם כאן שותף מצוין ביוון שמכיר את השוק, ובאמצעות השקעות משותפות לא תבזבזו זמן מיותר ותוכלו להשקיע באופן מוצלח ומהיר יותר. כשאתה נכנס להשקעה במדינה, מעבר ליצירת אווירה ויחסים טובים, חשוב גם לא להסתבך בהשקעה, לכן כדאי להשקיע עם שותפים מקומיים מקצועיים. יש פה סיטואציה של win-win, אנחנו יכולים לקחת את זה ביחד למקום שיטיב עם שתי המדינות. אנו מקדמים בברכה משקיעים ביוון והממשלה היום עם אוזניים פתוחות לשמוע הצעות השקעה".
ביטון המשיך את דבריו של למבורפולוס ואמר כי "ההשקעות הקיימות כרגע של ישראלים ביוון הן בעיקר בתחומים של תיירות ונדל"ן – וזה לא ייפסק. אבל אני רוצה להביא ליוון השקעות גם מתחומים אחרים, כמו ביוטק, אגרוטק, פודטק, פרופטק, טרוולטק ועוד. במקום שחברות ישראליות שמעוניינות להתרחב בחו"ל ילכו למדינות כמו פולין, קרואטיה, בולגריה ואחרות, אני רוצה שהן ישקלו קודם כל להשקיע ביוון, מרחק של שעתיים טיסה בלבד. האווירה ביוון משתנה כעת, זו מדינה יותר משמעותית בשוק מאשר בעבר. בעוד חמש שנים יוון תהיה במקום אחר ממה שאתם מדמיינים, וזה יהיה לחיוב".
