השקעות גלובליות"ההידרדרות במעמד הבינלאומי של ישראל פוגעת בהשקעות"
השקעות גלובליות
"ההידרדרות במעמד הבינלאומי של ישראל פוגעת בהשקעות"
כך אמרה ד"ר ארנה ברי, דירקטורית ב-Google Cloud העולמית, בשבוע ההשקעות הגלובליות. עוד דיברה ברי על חשיבות לימודי הליבה: "אנשים שאין להם כישורים להיות רופאים, אחיות ושאר בעלי מקצוע לא יכולים לתרום למשק. זה מצב שאי אפשר להמשיך איתו"
"ההידרדרות במעמד הבינלאומי של ישראל פוגעת בהשקעות, בייצוא, בבניית תשתיות הידע העתידיות ובעתודה. ישנם אנשים שמתחילים לדלוף החוצה" – כך אמרה ד"ר ארנה ברי, דירקטורית ב-Google Cloud העולמית, בריאיון עם כותב שורות אלו במסגרת שבוע ההשקעות הגלובליות.
בפתח דבריה הבהירה ברי את החשיבות של השקעת המדינה בקידום לימודי ליבה לכלכלה הישראלית בכלל, ולאקוסיסטם הטכנולוגי בפרט. "מי שלא לומד לימודי ליבה, הסיכוי שהוא יוכל ללמוד בבית ספר טכנולוגי או בבית ספר עיוני ולמלא תפקיד של טכנאי, הנדסאי, מהנדס או מדען הוא מאוד מאוד נמוך", אמרה. "אנשים שאין להם כישורים להיות רופאים, אחיות ושאר בעלי מקצוע לא יכולים לתרום למשק לא מבחינת פריון ולא מבחינת שירותים. אנחנו עובדים בחוסר, וזה מצב שאי אפשר להמשיך איתו".
מה הפתרון?
"קודם כל אנחנו צריכים שוויון בחינוך. יש לנו כל כך הרבה מערכות חינוך שונות, עם ניהול שונה על פי קריטריונים שונים, תקציבים שונים, מורים שונים. זה מייצר סגמנטציה שלא לצורך, וזה פוגע בצמיחה של כלכלת ישראל. המענה לזה הוא קריטריונים להוראה. שנית, מתן נגישות ללימודי ליבה, שזה לא רק לימודים במדעים, זה גם לימודים בהיסטוריה וספרות ולימודים כלליים. צריך לדעת לדבר בשפה, צריך להיות מסוגלים לקרוא עיתון".
בואי נדבר על האקוסיסטם הטכנולוגי המקומי. יש ארבעה מגזרים מרכזיים שמאפשרים אותו: תעשייה, אקדמיה, צבא ומגזר ציבורי. איך הזרימה של אנשים בין המגזרים השונים משרתת את האקוסיסטם?
"ידע שנמצא בארץ ומשפיע על הכלכלה הישראלית מקורו באקדמיה, מערכת הביטחון ובתעשייה. ידע שפותח באקדמיה או נוצר בכלים במערכת הביטחון, בעת מעבר בין מגזרים צובר מיומנויות נוספות שמסייעות להתאמה למשק הגלובלי. זה מביא ליצירה של ערך מוסף גבוה, שנותן את התוצאות הכלכליות שמאפשרות את התשתיות ואת השירותים והכל. אז במעבר בין הסקטורים השונים, וכשאני מדברת על ביטחון מבחינתי זה גם כל המגזר הציבורי, יש ידע, וברגע שמשייפים את הידע ומשפרים אותו הוא מתייעל ויכול להניב הרבה יותר לחברה ולכלכלה".
לסיום אי אפשר שלא להזכיר את החשיבות של המעמד הבינלאומי של ישראל. אנחנו לא אי, יש חשיבות לקשרים עם מדינות אחרות בשביל לטפח ולחזק את האקוסיסטם המקומי.
"המעמד הבינלאומי של ישראל היום נחות. הוא נחות מאז מאז ההפיכה המשטרית, והוא ממשיך להתדרדר בתקופה הזאת בגין העובדה שמדיניות החוץ איננה נותנת הסברים משביעי רצון על המלחמה. אני לא יודעת להגיד שאנחנו נוכל לשקם את המעמד הבינלאומי שלנו, שהיה יוצא דופן. נצטרך לבנות הרבה מאוד דברים מחדש, והדברים האלה נבנו במאמץ גדול. אני נמצאת בתעשייה טכנולוגית מאז שנות ה-80, וחזרנו בערך 30 שנה אחורה.
"ההידרדרות הזו פוגעת בהשקעות, פוגעת בייצוא, פוגעת הרבה מאוד במוניטין ושיתופי פעולה אקדמיים, בבניית תשתיות הידע העתידיות של מדינת ישראל, וגם היא פוגעת בעתודה כי ישנם אנשים שמתחילים לדלוף החוצה. אנחנו נמצאים במצב לא טוב שבו יש רילוקיישן מאסיבי. ועם הרילוקיישן המאסיבי הזה, גם ידע וגם הכנסות עוברים למקומות אחרים.
"גרוע מזה: גם מי שעובד בארץ הוא בסיכון יותר גבוה, כי רוב ההשקעות, בוודאי במגזר הטכנולוגיה העילית, באות מחו"ל. והיום יש צמצום משמעותי בהשקעות וצמצום משמעותי של שיתופי פעולה, שבפני עצמם מאדירים את היכולת שלנו שהיא עתירת מחקר ופיתוח לפרוץ שווקים. חייבים להתחיל במדיניות שמתחשבת ומקדמת את כל מה שטוב כאן, שזה מתחיל באקדמיה, בחינוך, בבריאות ובתעשייה. הדברים האלה חייבים לעבור שינוי מהותי, והניהול של המדינה צריך לקבל הדגשים וסדרי עדיפויות במקומות הנכונים".
