כנס נגישות בעבודה"השיח על העסקת אנשים עם מוגבלות צריך להיות כלכלי, לא של רחמים וסעד"
כנס נגישות בעבודה
"השיח על העסקת אנשים עם מוגבלות צריך להיות כלכלי, לא של רחמים וסעד"
מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, ד"ר מיקי וינקלר, הבהיר כי העסקת אנשים עם מוגבלות אינה פילנתרופיה, אלא צורך של המשק בידיים עובדות. דן רשל בירך על ההתקדמות בשיח
אילו צעדים נוקטות הרשויות כדי להבטיח שילוב תעסוקתי של עובד עם מוגבלות? על שאלה זו נסוב פאנל שנערך במסגרת הכנס המקוון "נגישות בטוחה" של "כלכליסט" בשיתוף המוסד לבטיחות וגיהות. את הפאנל הנחה הכתב אדריאן פילוט.
הנושא הזה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות כי הוא חשוב למשק.
ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות וגיהות: "אנחנו עושים המון כדי לסייע למעסיקים לשלב כמה שיותר עובדים עם מוגבלויות בצורה בטיחותית במעגל העבודה. לא כי זה מחויב כפילנתרופיה אלא כי נדרשים עובדים למשק".
דן רשל, נציב שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות, משרד המשפטים: "עצם זה שהשיח כלכלי ולא שיח מתוך רחמים וסעד זה כבר אומר שעשינו צעד גדול מאוד. לפני 10 שנים היה דו"ח של מבקר המדינה שדיבר על הפסד של כ־5 מיליארד שקל למשק בשל היעדר העסקה מספקת של אנשים עם מוגבלות".
אריאל לוי, מנכ"ל המשקם: "למשקם מגיעים תעשיינים עם כוונות טובות ורוצים לעזור, אבל אני לא צריך שיתרמו או יצבעו את המפעל, אני צריך לתת לעובדים שלי הזדמנות, לא רחמים".
לישי משעלי קין, מנהלת המטה לשילוב עובדים עם מוגבלות, זרוע העבודה במשרד הכלכלה: "מדינת ישראל קיבלה החלטה ששיעור תעסוקה של אנשים עם מוגבלות ב־2030 צריך להגיע ל51%. לצד מדיניות יש פה צורך אמיתי של המשק בידיים עובדות. שיעור ההשמה של אנשים עם מוגבלויות היום נמוך ויש למעסיקים הזדמנות כי שכשיש עובדים עם מוגבלויות הם מכוונים את הלקוחות שלהם לרכוש את השירותים שלהם שמותאמים לאנשים עם מוגבלות. יש פה win win לאדם עם מוגבלות ולשורת הרווח של המעסיק".
סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקי"ם, התייחסה למודל הכלכלי: "באקי"ם הפוקוס הוא על מוגבלות שכלית שהיא יותר מורכבת. מעסיקים אומרים 'נשלם להם סכום מסוים בחודש ונוכל לעזור ' ואנחנו דורשים שיעשו זה כלכלי, לא מבקשים שיפסידו. יש את חוק שכר המינימום מותאם שמאפשר להם לבחון את תפוקתו של אדם עם מוגבלות בהשוואה לאדם ללא מוגבלות ולשלם לו בהתאם. מעבר לתחושת הדימוי העצמי והשייכות של העובד, רואים שיפור אפילו בבריאות הנפש. החברה זוכה לגיוון תעסוקתי, יצירתיות, סביבת עבודה ותרבות ארגונים עם סובלנות".
יש פה אתגרים עצומים?
רשל: "קודם כל בחינוך והשכלה. צריך חינוך למצוינות ולא לבינוניות. כמו שכל אדם שואף להגיע למקומות גבוהים כשהוא עובד, כך גם אנשים עם מוגבלות".
משעלי קין: "יש ללוות את הפרט ולהתאים אותו. הכוונה להשכלה גבוהה, או צבא למי שזה רלוונטי. השכלה מנבאת פערים בשכר ואנשים עם מוגבלות נעדרים תעודת השכלה גבוהה פי שניים מהאוכלוסייה. חשובה רגולציה של הכשרות, להגיע להנהלות בכירות ודרגי ביניים של מעסיקים, לעבוד עם עסקים קטנים, לעבוד בשטח ברמה האזורית עם גופים עסקיים גם בחברה העברית והחרדית. אנחנו כזרוע העבודה מממנים התאמות למעסיקים, גם על ציוד וגם על ליווי והדרכה".
לוי: "מעבר להנגשה הפיזית נדרשת התאמה תעסוקתית. צריך לתת למעסיקים זמן לקלוט את העובד וללוות אותו. ברגע שיש למעסיק את הפניות ואת יכולת ההכלה הוא מרוויח עובד יותר איכותי ומסור לאורך שנים".
פרץ יהלומי: "בשנה האחרונה עשינו ליווי ל־250 אנשים ו־75% נשארו יותר משנה בעבודה, וזה בזכות פתיחות של מעסיקים, אורך רוח לעקומת למידה ותהליך של התאמות"
יש לאפשר סביבה בטוחה.
וינקלר: "הרבה מקומות עבודה עושים בלבול בין נגישות לבטיחות. נגישות זה יצירת שוויון ותנאים מתאימים לכל העובדים ובטיחות עוסקת באיתור וזיהוי הצרכים והסכנות במקום העבודה, וההתאמות הנדרשות לעובדים ולעובדים עם מוגבלויות כדי שישתלבו בצורה בטוחה. כדי לסייע למעסיקים להבדיל בין הדברים פיתחנו מדריכים למעסיקים, לומדות וסדנאות לעובדים ומעסיקים, לומדות לעובדים עם מוגבלות שכלית, אבחון במקום העבודה".
ההתאמות צריכות להיות קלות יותר בעולם מוכוון טכנולוגיה.
רשל: "טכנולוגיה יכולה להיות הקטר המוביל בכל הקשור להתאמות. חלק גדול מההתאמות מתאפשר בזכות טכנולוגיה, גם ברמה הפיזית וגם ברמה של העבודה עצמה".
משעלי קין: "יש היום 230 סוגי טכנולוגיה מסייעת, בעיקר בקהילה, מרביתם לא מתאימים לשוק העבודה. יש ניצנים לתוכנות לשוק העבודה וצריך לפתח ולקחת את העולם הטכנולוגי. ישראל היא סטארט־אפ ניישן ואחוז האנשים עם מוגבלות בהייטק הוא 2% בלבד. בתוכנית הדגל שלנו 'תעסוקה שווה' העובדים שלנו בהייטק מקבלים 12 אלף שקל בחודש בממוצע, שזה פי שניים משאר המשתתפים".חברת המשקם מפעילה 26 מפעלים מוגנים עם קרוב ל-3000 עובדים ולוי מספר שהדאגה העיקרית היא שעובדים יחזרו הביתה בשלום. "יש לנו פתרון הוליסטי שהוא סוג של הייטק. משרדי ממשלה שולחים מחשבים תקולים אלינו ועובדים עם מוגבלויות משדרגים אותם, מוסיפים מקלדת וויי פיי ושולחים אותם לרווחה בערים שונות. זה פיתרון הוליסטי שמאפשר גם עבודה יותר מעניינת, גם מצמצם את הפער הדיגיטלי בקהילה וגם ירוק".
איך אתם מסבירים את ההרמוניה בין המגזרים וסוד ההצלחה שלכם?
"הפאנל מוכיח את זה", אומר וינקלר. "אנחנו יושבים פה ויכולים לעשות שילובי כוחות במגוון דרכים שבסוף יסייעו למעסיק, לעובד, לחברה, ויקדמו את כולם".
"כולנו עבור אותה מטרה. אין פה אינטרסים מנוגדים", אומר רשל. " משרד המשפטים עוסק בזכויות אנשים עם מוגבלויות, זה הביזנס שלנו וחלק חשוב באירוע הזה שהוא שגם המעסיקים וגם האנשים עצמם יהיו מודעים לזכויות. ברגע שכולם מודעים זה הופך ליותר אפשרי ומעשי. אנחנו הגוף שאמון על הפיתוח ולא עושים הנחות למשרדי הממשלה וגופים ציבורים מקפידים שיעמדו בחובה הזו כמו גוף אחר וזה לא קל. בעולם נדרשת פחות אכיפה בנושאים האלה כי יש יותר מודעות. אפשר להגיד שזה חלק מהתרבות שאולי קצת חסר אצלנו ולכן איפה שאין את זה באופן טבעי, זה צריך לבוא דרך חקיקה ואכיפה ובהינתן שזה המצב צריך לעסוק באכיפה אבל קודם כל חינוך".
