ועידת ניו יורקמנכ"לית לאומיטק: "עלות החוב עבור חברות שמגייסות הופכת לזניחה"
ועידת ניו יורק
מנכ"לית לאומיטק: "עלות החוב עבור חברות שמגייסות הופכת לזניחה"
תימור ארבל־סדרס, אמרה את הדברים במסגרת שולחן עגול בוועידת Mind the Tech NY 2021 של "כלכליסט" ובנק לאומי, בהשתפות אורי קאופמן־גפטר, מנהלת לאומיטק ארה"ב. שתיהן הדגישו ליזמים את השימושים החשובים באשראי לחברות
"חברות רבות משתמשות באשראי כדי לדחוף את סבב הגיוס הבא שלהן", אמרה מנכ"לית לאומיטק תימור ארבל־סדרס במסגרת שולחן עגול בוועידת Mind the Tech NY 2021 של "כלכליסט" ובנק לאומי.
"בשוק של היום ברור למה הן בוחרות לעשות זאת, הן יודעות שהזמן שהן קונות יביא להם הכנסות חוזרות גבוהות יותר. וכאשר כל דולר של הכנסה חוזרת פירושו פי עשרה, עשרים או שלושים בהערכת שווי, עבור אותו דילול תקבלו פי עשרה, עשרים או שלושים במזומן כך שעלות החוב הופכת לזניחה".
"אם בונים חברה לטווח ארוך...הערכות השווי הגבוהות שיש היום בשוק הופכות לרעשי רקע"
השולחן העגול התמקד בשאלות של צמיחה ומימון, כשברקע שוק ההנפקות והגיוסים של חברות הייטק בעולם בכלל וישראל בפרט רותח, מייצר חדי־קרן רבים ובמהירות.
"אם בונים חברה לטווח ארוך, וחושבים בהקפדה על האסטרטגיה ועל כל אבני היסוד של החברה, הערכות השווי הגבוהות שיש היום בשוק הופכות לרעשי רקע", אמרה אגליקה דוצ'בה, סמנכ"לית הכספים של ריסקיפייד.
"השוק כה מנופח היום וחלק מהמשקיעים מצפים מהחברות להשיג הערכות שווי גבוהות בסבבי ההשקעה, אני יכול להגיד שהדרך למטה היא לא נעימה", הזהיר לואיס פדרגוסה, סמנכ"ל כספים ב־Team8, "תמיד תעשו משהו שתרגישו בנוח איתו, אם תגייסו רק בהערכות גבוהות, אתם עלולים למצוא עצמכם בנקודה בזמן שאנשים לא ירצו לתת לכם עוד כסף בשוויים הללו".
1 צפייה בגלריה
שולחן עגול באירוח לאומיטק. מימין: מנכ"לית לאומיטק תימור ארבל-סדרס ו אורי קאופמן-גפטר, מנהלת לאומיטק ארה"ב. ועידת ניו יורק Mind The Tech NY
(צילום: אלעד גרשגורן)
"הצ'קים הולכים וגדלים", הוסיף מני שלום מחברת אדרבא, "הלחץ להפוך ליוניקורן גדל. זו אינה שיפוטיות, אלא פשוט המציאות. היום מתבוננים יותר על הצ'ק ופחות מי כותב אותו". אסף צבירן, מנכ"ל ומייסד משותף ב־C2i Genomics, הוסיף כי "בשלב מסוים, זה לא קשור לכסף, אלא ללכת לגיוס כדי להשיג שותפים אסטרטגיים שיוכלו לפתוח לנו דלתות בשווקים, או כדי להפגין אמינות, שיראו בנו שחקנים לטווח ארוך, שחקן משמעותי עם אורך נשימה".
"גיוס משקיעים זה שותפות", אמר ירון גלאי, מנכ"ל משותף של אאוטבריין, "קרנות אמריקאיות נוטות יותר לציית באופן מסורתי למודל בו היו שתיים־שלוש חברות מנצחות בפורטפוליו של עשר חברות, והיתר הן זומבי שיש להרוג ללא סנטימנטים. בעוד שלשותפים הישראלים לעיתים יש יותר מחויבות. אבל גם זה בסופו של דבר קשור למערכת יחסים שמפתחים עם המשקיע".
"אנחנו דילגנו על השלב המימוני מישראל בכוונה", אמר סער יוסקוביץ', מייסד משותף ומנכ"ל Augury, "בישראל החברות עובדות בשביל המשקיעים ובארה"ב המשקיעים עובדים בשביל החברות. לא משכנו משכורת שנתיים כדי לדלג על השוק המקומי". מארק גזית, מנכ”ל ThetaRay, הוסיף כי "כשהתחלתי לבנות חברות לא חשבתי שאני בוחר משקיעים, היום אני מבין שכל מי שמשקיע בחברה צריך לעשות טוב לחברה. לקח לי זמן לא להיות ביישן בנוגע לזה. יש משקיעים טובים לטווח קצר, ויש משקיעים טובים לטווח ארוך".
"למלא את הדירקטוריון ביועצים משמעותיים"
"יש קונפליקט ומאמץ מתמשך לאזן בין צמיחה ומימון", הסביר לירן טנקמן, מנכ”ל ומייסד רזיליון. "צריך להיזהר שלא שורפים יותר מדי מהר. מצאתי את עצמי חושב הרבה איך לאזן בין המימון ושריפת המזומנים. איך שריפת המזומנים משפיעה על הכנסות".
"קרנות ההון־סיכון המנוסות יכולות לספק הנחיות וקול היגיון לחברות מה עלינו לעשות", אמר סטיבן שניידר, מנכ"ל ומייסד שותף של Worthy. "זה מאוד מסוכן להיות מרוכז רק בדולרים ולא במי השותף שלך. לא רק הייעוץ, אלא השותפות האסטרטגית. צריך ממש לחשוב איך למלא את הדירקטוריון ביועצים משמעותיים".
"ראינו כמה חשוב ליישם שיקולים אסטרטגיים להחלטות מימון. בחירת השותפים הנכונים והשגת האיזון הרצוי בין מקבלי החלטות ובעלי עניין אינן טריוויאליות", סיכמה אורי קאופמן־גפטר, מנהלת לאומיטק ארה"ב. "זה דורש איזון בין צרכי מזומנים לטווח קצר לבין גישה לטווח ארוך יותר, תוך התחשבות תמיד בכוכב ובחזון הצפוני של החברה".
