ועידת הנדל"ןמנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר: "אם לא נטפל בתשתיות ערים יקרסו עד שנת 2040"
ועידת הנדל"ן
מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר: "אם לא נטפל בתשתיות ערים יקרסו עד שנת 2040"
לדברי זילבר בוועידת הנדל"ן של כלכליסט ובנק הפועלים בשיחה עם עו"ד שלומי הייזלר, יו"ר מטה התכנון במשרד הפנים: "בלי שנאיץ ביצוע תשתיות כגון חשמל, ביוב, ניקוז נהיה בקריסה. נהפוך להיות הודו". לדבריה: "אנחנו בדרמה ענקית מבחינה תחבורתית. המטרו הוא חובה, אי אפשר לחיות בלעדיו יש תוכניות לרכבות קלות, ועדיין צריך גם צי אוטובוסים גדול ונגיש. זה מכלול שלם שהמדינה חייבת להסתער עליו"
"בלי שנאיץ את ביצוע התשתיות נהיה בקריסה. נהפוך להיות הודו", אמרה היום דלית זילבר מנכ"לית מנהל התכנון בכנס בכירי הנדל"ן של כלכליסט ובנק הפועלים לדבריה "יש ערים שעד שנת 2040 עלולות לקרוס בגלל בעיית תשתיות כגון חשמל, ביוב, ניקוז. עיכוב בביצוע התשתיות הוא בעיה אמיתית. אין ספק שיש היום בעיה בביצוע של התשתיות. בעיה דרמטית". בדבריה התייחסה לפער בין קצב אישור תוכנית הבנייה למגורים לבין קצב הקמת התשתיות.
זילבר התייחסה בדבריה גם לפרויקט התשתית הגדול והיקר שמבוצע כעת – הקמת מערך המטרו. לדבריה "אנחנו בדרמה ענקית מבחינה תחבורתית. המטרו הוא חובה אי אפשר לחיות בלעדיו. לצד זה יש תוכניות לרכבות קלות שאישרנו ועוד נאשר בירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע. ועדיין צריך גם צי אוטובוסים גדול ונגיש. זה מכלול שלם שהמדינה חייבת להסתער עליו.
לשאלה האם הדור הנוכחי יזכה לראות את המטרו ענתה זילבר "כשהגעתי למחוז ירושלים, בנו את הרכבת הקלה ושאלו אם נזכה לנסוע בה. והנה היא קיימת עם 150 אלף נסיעות ביום. אין לנו עתיד בלי זה.
1 צפייה בגלריה
דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון ועו"ד שלומי הייזלר, יו"ר מטה התכנון הלאומי בשיחה עם כתב כלכליסט עמיר קורץ
(צילום: אוראל כהן)
בפאנל שאותו הנחה כתב כלכליסט עמיר קורץ השתתף גם עו"ד שלומי הייזלר, יו"ר מטה התכנון במשרד הפנים. לשאלה האם התכנון לא היה דורסני, ללא שיתוף ציבור וראשי הרשויות, עובדה שהביאה להתנגדויות רבות שעלולות לעכב את אישור התוכנית, ענה הייזלר: "תוכניות המטרו נדונו במוסדות התכנון. כיו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות אני משתדל להגיע לכמה שיותר הסכמות. בסופו של דבר, אין אחד שלא אמר לי אני רוצה עוד תחנה בעיר שלי אבל את הדיפו (מוסך לרכבת ומתחם לחניית הקרונות, א"ג) אני רוצה רחוק ממני. כנראה שבסופו של דבר נצטרך לקבל החלטות קשות כי אחרת לא יהיה מטרו".
זילבר הוסיפה "המדינה הולכת ונהיית צפופה, תכנון לוקח זמן ויש מתנגדים. התפקיד שלנו הוא להסתכל על האינטרס הציבורי. אף אחד לא רוצה לידו תשתיות ומגורים. כולם רוצים שהכל יסתדר אבל לא לידם. מה אתה מציע שלא נעשה".
היעד: היתר בנייה תוך מספר חודשים
האם יש פתרון לפקק בוועדות המקומיות שבגינו בממוצע לוקח שנתיים וחצי לקבל היתר בניה?
הייזלר: "רישוי זו אחת הבעיות הגדולות. מדברים על שנים של הוצאת היתר בנייה. זה אחד הדברים החשובים שאנחנו הולכים לטפל בו. הקמנו צוות שתפקידו למצוא פתרונות לנושא הרישוי. הפתרון יהיה בכמה מישורים: ראשית ביטול האפשרות לקבל הקלות לאחר שתוכנית בנייה אושרה כך תהיה וודאות תכנונית. בנוסף נפעל לכך שתיק המידע שנמסר ליזמים ובו רשימת הדרישות לקבלת היתר בנייה יהיה ברור. לצד זה אנחנו מתכוונים ליצור מספר מסלולים מקבילים להוצאת היתר בנייה. המסלול הרגיל בוועדה המקומית יישאר. בו הכנסנו חידוש לפיו אישור של תוכנית התחדשות יהווה גם היתר בנייה, כך נחסוך הרבה בירוקרטיה. בנוסף נפעל יחד עם השלטון המקומי להקמת מכוני רישוי פרטיים. במקרה הזה הליך הוצאת היתר בנייה ימומן על ידי היזם. ויש גם את מסלול הרישוי עצמי שאושר בחוק ההסדרים. הרעיון הוא שיזמים יוכלו לבחור איזה מסלול מתאים להם.
המטרה היא שבתוך מספר שנים פרק הזמן להוצאת היתר בנייה יהיה מספר חודשים ולא כמה שנים המצב היום.
זילבר: "ברור שהסיפור של ההקלות הוא דרמה, היום יש 19 ועדות ערר שעוסקות כל היום בערעורים על הקלות. ביטול ההקלות יעניק וודאות וישפר את איכות התכנון והביצוע. זו דרמה ענקית. לא תהיה המסחרה שיש היום, כאשר ברגע שאושרה תוכנית מתחיל דו שיח על תוספת הזכויות שינתנו בסופו של דבר".
על ביטול תמ"א 38 התוכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והחוק החדש שיחליף אותה בשם "חלופת שקד", אמרה זילבר: "תמ"א 38 היא הרעה החולה של ישראל. אנחנו צריכים לפעול להכפלת מדינת ישראל רק בהתחדשות עירונית. היעדים קשים. חייבים לצופף את הערים שלנו. אבל תמ"א 38 לא נותנת מענה פרוגרמתי לצרכים של שכונה או מתחם כי זו תוכנית נקודתית על בניין בודד. החלופה שאושרה בקריאה ראשונה נותנת מענה מתחמי".
לשאלה האם החוק החדש מעניק תמריצים שיעודדו התחדשות עירונית ענה הייזלר כי "החלופה הזאת לתמ"א נותנת 3 תמריצים: 400% בנייה בהריסה ובנייה מחדש זה יותר ממה שהיה קודם. אני מכיר את הטענה שזה לא מספיק. בוועדות הכנסת נדון על זה. הדבר השני הוא בשורה אמיתית: בחלופה שאושרה בכנסת אישור התוכנית יהיה גם היתר בנייה. כך בבת אחת מקצרים הליך בירוקרטי. תמריץ שלישי הוא לרשויות המקומית: הן יוכלו לקבל 15% משטח התוכנית לשימושים ציבוריים או לגבות היטל השבחה בשיעור של 25%. אנחנו מאמינים שהחבילה הזו תאפשר התחדשות עירונית בצורה טובה".
מדוע אין בחוק החדש מסלול מיוחד למבנים בסכנת קריסה כפי שתוכנן בעבר?
הייזלר: "בהתחלה חשבנו להכניס את הפתרון למבנים מסוכנים לחוק החדש שמחליף את תמ"א 38. ראינו שלכרוך אחד בשני זה לא נכון כי רצינו להתקדם במהירות עם החלופה לתמ"א. אבל מקביל יש חשיבה על מבנים מסוכנים ואני מקווה שבימים הקרובים נצא עם תוכנית בעניין הזה".
איך אתם מיישבים את הסתירה בין העובדה שלאורך שנים מדיניות התכנון הייתה להימנע מהקמת ישובים חדשים וציפוף הערים הקיימות, לעומת השאיפה של הממשלה החדשה להקים ישובים בנגב וברמת הגולן?
הייזלר: "אין סתירה. הגדלת הצפיפות בערים היא דבר חשוב מאוד, אבל למדינה יש אינטרסים אסטרטגים נוספים בנגב ובגולן. יש מקום גם ליישובים חדשים וגם לסוג כזה של דיור. לא כולם יכולים לחיות במגדלים".
תפקיד יו"ר מטה התכנון נוצר רק לפני חצי שנה והונחת על מנהל התכנון, האם אתם מסתדרים?
זילבר: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נפלא".
