Sohn TLV"חברות שיבינו את השפעתן יוכלו להרוויח מההקצאה מחדש של ההון"
Sohn TLV
"חברות שיבינו את השפעתן יוכלו להרוויח מההקצאה מחדש של ההון"
קרול קרוזאט סבורה שלעולם ההשקעות יש הזדמנות לשנות את פניו לאור היעדים לפיתוח בר־קיימא שהציב האו"ם למען שיפור השוויון ומצבו של כדור הארץ: "חברות שלא יסתגלו כנראה יתמודדו עם לחץ רגולטורי מוגבר ועם פגיעה במוניטין"
"יש כאן פוטנציאל להקצאה מהותית מחדש של הון. לחברות שיבינו את השפעתן על הסביבה ועל החברה ויעמידו את האינטרסים שלהן בקנה אחד עם היעדים לפיתוח בר־קיימא של האו"ם, יהיה פוטנציאל להפוך למובילות בשוק ולהרוויח מההקצאה מחדש של ההון", כך אמרה קרול קרוזאט, מנהלת המחקר בגוף השקעות הקיימות של בלאקרוק, בוועידת SohnX Tel Aviv שנערכת בשיתוף עם "כלכליסט". כל הכנסותיה של הוועידה מוקדשות למען פעילותה של עמותת "מלאכיות הדממה". לדברי קרוזאט, "חברות שלא יסתגלו, כנראה יתמודדו עם לחץ מוגבר מצד הרגולטורים ועם פגיעה במוניטין שלהן".
הוועידה השנה תיערך באופן דיגיטלי וצפויה להסתיים במפגש אחרון פנים מול פנים שייערך בחודש יוני. בכל מפגש יתארחו דוברים בכירים מגופי ההשקעות הגדולים והמובילים בעולם.
בשנת 2015 אימצו כל המדינות החברות באו"ם 17 יעדים לפיתוח בר־קיימא, שהעולם מוכרח להגיע אליהם עד שנת 2030 כדי לשים קץ לעוני, להגן על כדור הארץ ולשפר את חייהם של אנשים בכל העולם. במטרה לעקוב אחר ההתקדמות, חולקו אלה ל־169 מטרות משנה, יעדי פעולה הנמדדים באמצעות 242 מדדי ביצוע, במטרה לאפשר למדינות לקבוע לעצמן סדר עדיפויות בניהול היעדים.
לתפיסתה של קרוזאט, "יותר ויותר רגולטורים, גופים בתעשייה ובעלי נכסים מאמצים את היעדים לפיתוח בר־קיימא כמסגרת, שבעזרתה מנהלים יכולים לאמוד את מידת הקיימות של ההשקעות שלהם. המטרות גם קוסמות במידה רבה למשקיעים בודדים המעוניינים להשתמש בכספם לקידום מטרות בנות־קיימא. אלה מסוגלות לחולל דמוקרטיזציה בפיננסים דרך עדשה אוניברסלית וישימה, נרחבת יותר מהשקעות ESG מסורתיות". בדבריה מתכוונת קרוזאט להשקעות המביאות בחשבון, בנוסף לרווח כלכלי, שיקולים חברתיים, סביבתיים ושל ממשל תאגידי ראוי.
לטענתה, "יש כיום שיפור במקומות רבים, אבל הפעולות לעמידה ביעדים לא מתקדמות במהירות או בקנה המידה הדרושים כדי להתמודד עם האתגרים". לאי־עמידה ביעדים, אומרת קרוזאט, יש "השלכות משמעותיות על הפוטנציאל הכלכלי, החברתי והסביבתי הקולקטיבי שלנו. למשל, אובדן המגוון הביולוגי פגע, לפי ההערכות, בכ־33% מהתמ"ג העולמי בשנים 2011-1997". מנגד, "עמידה ביעדים לפיתוח בר־קיימא של האו"ם תיצור הזדמנויות שוק המסתכמות בכ־12 מיליארד דולר, במזון ובחקלאות, בערים, באנרגיה ובבריאות".
האתגרים: רלבנטיות, שלמות ותעדוף היעדים
כיום עומדים בפני המשקיעים כמה אתגרים בכל הנוגע לאימוץ היעדים הללו. הבולט שבהם הוא מדידת ההתאמה של החברה ליעדים. "יש שלושה אתגרים עיקריים במדידת התאמה", אומרת קרוזאט, "הראשון הוא רלבנטיות. היעדים לפיתוח בר־קיימא נכתבו עבור מחוקקים ומדינות, ולא עבור תאגידים. לכן הרלבנטיות של יעדים ומדדים שונים תהיה מוגבלת עבור חברות או מגזרים מסוימים. האתגר השני הוא שלמות. כדי לעמוד ביעדים לפיתוח בר־קיימא, ארגונים צריכים להציג תוצאות חיוביות בכל היעדים, גם בתוצרים שלהם וגם בהתנהלותם. האתגר השלישי הוא תעדוף. מטבעם, היעדים לפיתוח בר־קיימא לא יהיו רלבנטיים לכל חברה, ולא כל חברה תוכל להשפיע עליהם באופן משמעותי. משקיעים צריכים לשקול מהם ההיבטים שבהם תאגידים יכולים להשפיע יותר מכל, ולתעדף את היעדים לפיתוח בר־קיימא שעליהם הם רוצים להשפיע יותר מכל".
כיצד, אם כך, יכולים משקיעים להתגבר על האתגרים האלה? קרוזאט מסבירה כי "רוב המסגרות מודדות התאמה באמצעות בחינת מידע זמין לציבור על אודות מעורבות עסקית, חשיפה, ביצועים וצעדים שנויים במחלוקת, והערכתו בהתאם למטרות המשנה שמהן מורכבים כל היעדים. שיטה כזו יכולה להיות שימושית בדיווח על התאמה כוללת ברמת הפורטפוליו, שתעיד על חשיפת החברות. עם זאת, היא לא מספיק מעמיקה כדי לאפשר למשקיעים להבחין בין החברות שיהיו חשופות יותר מכל לסיכונים ולהזדמנויות בעתיד".
לדבריה, "במחקר שלנו נמצא שקיים קשר משמעותי בין יעדי האו"ם לגורמי ESG מהותיים מבחינה פיננסית, שמשתנים ממגזר למגזר. לכן, מדידת ההתאמה שמביאה בחשבון רלבנטיות למגזר ולביצועים הפיננסיים של החברה, יכולה לשפר החלטות השקעה ולהגן על ביצועים פיננסיים בטווח הארוך, תוך קידום טוב יותר של השפעה על קיימות. חברות יכולות לתרום לעמידה ביעדי האו"ם באמצעות התוצר שלהן וגם בהתנהלות תפעולית נכונה. אך התרומות האלה לא בהכרח הופכות לאימפקט בעולם האמיתי, לכן משקיעים צריכים לנהוג בזהירות כשהם מפרשים ומכמתים את עמידתן של חברות ביעדי האו"ם".
לטענתה, יש להפריד בין המונח "התאמה" למונח "השפעה" (אימפקט) כדי שניתן יהיה להבחין בין ההתאמה הכללית של חברות ליעדים, ובין תרומות מכוונות נוספות לעמידה ממשית ביעדים בפועל. "באופן כללי", מסבירה קרוזאט, "ניתן לשלב את היעדים של האו"ם בהשקעות באמצעות שני אפיקים עיקריים. האפיק הראשון הוא התאמה תמטית, המתמקדת בהשקעה בחברות שמייצרות הכנסות ממוצרים ושירותים שמקדמים את יעדי האו"ם, והימנעות מהשקעה בחברות שפוגעות בעמידה בהם.
"האפיק השני, התאמה תפעולית, בוחן את התרומות שחברות יכולות לתרום לעמידה ביעדי האו"ם דרך כל שרשרת הערך, ההתנהלות והתפעול העסקי שלהן. כך מתאפשר למשקיעים לבחון את התמודדות החברות עם השפעות חיצוניות שליליות, ובשילוב עם אומדן הכנסות, לקבל אומדן הוליסטי של ביצועי החברה בהתאמה ליעדים".
"ההשפעה של יעדי האו"ם משתנה ממגזר למגזר"
בכל הנוגע לרלבנטיות היעדים לחברות ולמשקיעים, אומרת קרוזאט: "משקיעים בעלי ניסיון מבינים שלא כל הגורמים משפיעים באותה מידה על כל הפריטים בפורטפוליו שלהם. זה נכון גם לגבי יעדי האו"ם, שכן החשיפה העתידית ללחצים רגולטוריים ולהזדמנויות בשוק תהיה שונה בכל עסק. במחקר שביצענו מצאנו חפיפה משמעותית בין יעדי האו"ם למדדים מהותיים לבין ביצועים פיננסיים של חברות. עוד עלו מהממצאים כמה נטיות. ראשית, קיים קשר צמוד בין יעדי האו"ם לסוגיות עכשוויות מהותיות למגזר הפרטי, בהן שינוי אקלים, ייצור וצריכה אחראיים, בנייה בת־קיימא וניהול פסולת".
"שנית", ממשיכה קרוזאט, "ההשפעה הממשית של יעדי האו"ם משתנה ממגזר למגזר. למשל, במגזרי המינרלים, התשתיות והמזון והמשקאות נמצאה התאמה גבוהה מאוד בין גורמי ESG בעלי השפעה ממשית לבין היעדים. לעומת זאת, במגזרי השירותים והפיננסים ההתאמה נמוכה יותר בסך הכל, וכמה מדדי השפעה הקשורים ביושרה מקצועית ובסיכון הפיננסי שבשינוי אקלים אינם חופפים".
"שלישית", מסכמת קרוזאט, "נמצאה התאמה גבוהה יותר בין אחדים מיעדי האו"ם לגורמי ESG בעלי השפעה ממשית. רוב מדדי ה־ESG המעשיים התואמים את יעדי האו"ם קשורים לניהול סיכונים של חברות ולצמצום השפעה חיצונית שלילית, כמו פליטות גזי חממה או בעיות משאבים. המצב מדגיש את הצורך ביעדי קיימות המשולבים למדידת כל היבטי התוצרים והתפעול של חברות, חיוביים או שליליים". לדבריה, קישור בין יעדים האו"ם למדדים מעשיים וספציפיים למגזר יכול לסייע למשקיעים להבין טוב יותר את מידת השפעתם על גופים המקדמים השקעות ירוקות. כך תהיה אפשרות לתעדף אותם באסטרטגיה הכללית של החברה.
עוד במסגרת ועידת SohnX Tel Aviv הציג בנג'מין טאי, מנהל השקעות ואנליסט בכיר בקרנות הנדל"ן של בלאקרוק, את הקרן הגלובלית לני"ע מבוססי נכסים אמיתיים, שהיא לדבריו אחת האסטרטגיות העיקריות של החברה.
תומכים במלאכיות הדממה
כל ההכנסות מוועידת SohnX Tel Aviv מוקדשות לעמותת "מלאכיות הדממה", עבור מחקר ופיתוח תרופה לטיפול בלוקות בתסמונת רט. מדובר בהפרעה נוירו־גנטית התפתחותית שאינה תורשתית, המופיעה בעיקר בקרב בנות. התסמונת מתאפיינת בהתפתחות תקינה לכאורה בשלבי החיים המוקדמים, שאחריה מופיעות מגוון הפרעות: בדיבור, בהליכה, בשימוש בידיים, בנשימה ועוד.
למידע נוסף על עמותת "מלאכיות הדממה" ולתרומות: לחצו כאן
