עתיד ההייטק תלוי בהאצת הקמת חברות הזנק חדשות
עתיד ההייטק תלוי בהאצת הקמת חברות הזנק חדשות
זהו מצב חירום לאומי לכל דבר ואנו חווים כשל שוק בגיוסים לסטארט-אפים בשלבי סיד. רק פעולה משולבת בכל החזיתות, כולל ריסון הדרישות למיסוי כפול מאנג'לים, תשנה את המגמה ותבטיח את עתידו של ההייטק בישראלי
נראה כי בשנים האחרונות קיים קונצנזוס בנושא חשיבות ההייטק למשק הישראלי. נכון כי השכר הגבוה בהייטק והמתעשרים בגל המכירות וההנפקות של השנים האחרונות מדגישים את הפערים במדינה, אך אין עוד שאלה האם ׳קטר ההייטק׳ תורם למדינה. כ-10% מכוח העבודה במשק עובד בהייטק, 15% מהתמ״ג ו-43% מהיצוא מיוחסים לחברות הייטק ומעל 25% ממס ההכנסה בארץ משולם על ידי הייטקיסטים. בנתונים אלו מובילה ישראל על כל שאר מדינות ה-OECD. נראה כי ההייטק הישראלי הגיע לרמת בשלות המבססת אותו כמנוע הצמיחה הראשי העיקרי של המדינה.
במקביל לכל הדברים הטובים הללו, נוצרת בשנים האחרונות מגמה מסוכנת של קושי מתגבר ועולה בהקמתן של חברות סטראט-אפ חדשות.
חשוב לומר - כדי שתצמחנה בישראל עוד ויקס, איירון סורס, גלובל-אי, איטורו ואחרות, חייבות לקום מאות, ואף אלפי חברות חדשות בכל שנה. סיכויי הגעתה של חברה לשווי של מיליארדים הם קלושים. ברשימת ה-׳יוניקורנים׳ הישראלית יש כרגע כ-60 חברות מתוך מעל ל-10,000 שהוקמו בישראל במקביל אליהן. גם אם נאמר שהרשימה תגדל ל-100, הרי שעדיין מדובר בפחות מחברה אחת מתוך כל 100 חברות חדשות. ולכן אם ברצוננו לראות עוד 100 חברות שכאלו בשנים הקרובות - עלינו לדאוג ל-10,000 סטארט-אפים חדשים שיוקמו. זהו אינו המצב היום.
הנתונים אינם נראים טוב. המדד החשוב הוא מספר הסטארט-אפים החדשים הקמים בכל שנה, והמספרים מדאיגים.
נוצר "כשל שוק"
בתוך חמש שנים צנח מספר הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל מ-1,400 סטארט-אפים חדשים שהוקמו ב-2014 לכ-850 בשנת 2019, ומספר נמוך מאד של רק 520 בשנת 2020! כל זאת למרות שבתיאוריה היה המספר צריך רק לעלות לאור הצלחתה של התעשייה וכמויות הכסף האדירות הזורמות אליה. למעשה נוצר "כשל שוק". חיוני שנבין מהן הסיבות לכך.
הסיבה הראשונה היא בעיית כוח האדם, המפורסמת. הסיבה השנייה נעוצה גם היא בהצלחתה של התעשייה - אם עבודה בתפקיד ניהולי בכיר בחברת יוניקורן יכולה לייצר מיליונים של דולרים באופציות - וכל זאת עם משכורת גבוהה ותנאים מפנקים - הדחף להקים סטארט-אפ (סיכון אדיר, משכורת נמוכה או ללא משכורת לפרק זמן וכו׳) הולך ויורד. חלק גדול מהיזמים הפוטנציאלים הטובים ביותר ׳נעולים׳ בחברות הצמיחה המבטיחות ביותר.
הסיבה השלישית - אולי הפשוטה ביותר והמשמעותית ביותר - היא הכספים המושקעים בשלב הסיד, השלב המוקדם בו למעשה מוקמות החברות. בין 2015 ל-2020 ישנה ירידה אבסולוטית במספר סבבי הסיד בישראל וזאת בזמן שמספר הסבבים המאוחרים יותר גדל באופן משמעותי. אף חמור מכך - מספר המשקיעים שהשתתפו בהשקעות בשלבים המוקדמים ירד כמעט ב-50% באותה התקופה! ירידה זו הינה המדאיגה ביותר, שכן ללא משקיעים המוכנים לקחת את הסיכון בשלבים הראשונים - השלבים המסוכנים ביותר - לא תוכלנה לקום בארץ חברות חדשות, ומכאן שלא יגדל דור חדש של יוניקורנים.
האנג׳לים מוכנים לקחת את הסיכון
מדוע ירד מספר המשקיעים בשלב הסיד? אחת הסיבות היא המעבר של חלק גדול מהקרנות לשלבים היותר מאוחרים, בהם בשנים האחרונות ניתן היה ליהנות עדיין מצמיחה מהירה מאד של הסטארט-אפים המצליחים - וכל זאת ברמת סיכון נמוכה בהרבה מזו של סטארט-אפ שרק הוקם. זהו מעבר שקורה בכל העולם, וישראל אינו שונה בו. את מקומם של הקרנות תופסים בכל העולם משקיעים פרטיים - אנג׳לים - המוכנים לקחת את הסיכון המוקדם. נתונים בינלאומיים מראים כי מספרהאנג׳לים בעולם עולה - באירופה לדוגמה המספר עלה בכ-15% בין 2015 ל-2019. אך בישראל המגמה כאמור הפוכה.
מהם הפתרונות? יש להמשיך ולעודד הקמתן של חברות צעירות תוך ניתוב ומיקוד כספי רשות החדשנות למטרה זו; חובה למשוך יותר השקעות לשלבי הסטארט-אפים המוקדמים באמצעות הטבות למשקיעים המוסדיים (מכרז ההשקעות בהייטק למוסדיים שיצא לדרך, כיוון לשלבי השקעה מאוחרים) ואף יותר מכך, שמירת הטבות המס לאנג׳לים לאור הסיכון הגדול בהשקעה מסוג זה. הקלות מס על רווחי הון למשקיעים בסטארט-אפים הן בשיעור המס ובמיוחד באי הטלת מס פירותי על ריבוי השקעות מכיוון שמטרתן פיזור סיכון של המשקיע.
מתברר שבתחום זה המדינה דווקא הולכת לאחור - פקידי המס רואים לעיתים את התמונה הצרה של גביית מס מאנג'לים בשיעור פירותי גבוה, שהוא שיעור מס כפול ממס על השקעה הונית רגילה, על פני הצורך הלאומי בעידוד השקעות אלו. זו בעיה קשה המחייבת פתרון מלמעלה – ריסון היוזמות המקומיות של רשויות המס כך שיפסיקו לרדוף אנג'לים בדרישות למיסוי כפול.
פריחתה של המדינה תלויה היום בהייטק, ועתיד ההייטק תלוי בהקמתן של חברות הזנק חדשות, בקצב מהיר בהרבה מהמצב היום. רק פעולה משולבת שכזו בכל החזיתות תשנה את המגמה ותבטיח את עתידו של ההייטק בישראלי. זהו מצב חירום לאומי לכל דבר.
ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים Financial Immunities
• הנתונים מדו״ח רשות החדשנות לשנת 2021
