+StartUpאיזה יופי: החדשנות הישראלית מצאה שימוש לירקות מכוערים
+StartUp
איזה יופי: החדשנות הישראלית מצאה שימוש לירקות מכוערים
ארוחות להכנה מהירה מתוצרת חקלאית שאינה נמכרת, קיצור דרמטי של זמני המתנה, חיסון טבעי על בסיס חלב אם, מינוי של בניינים שלמים לשירותי תיקונים וקירור שדות חקלאיים באמצעות CO2. פאנל העולים לגמר בתחרות +StartUp של כלכליסט באמת הצית את הדמיון
"ל-ANINA יש טכנולוגיה ייחודית שיודעת לקחת 'פוד ווייסט', ירקות מכוערים - תוצרת חקלאית שלא מגיעה בדרך כלל לצרכנים אבל היא נהדרת, לא פסולה - ולהפוך אותם ליריעות ירק ומזה לקפסולות שהן ארוחות מהירות הכנה", כך הציגה ענת נתן מ-ANINA Culinary את המוצר של החברה שלה בפאנל העולים לגמר בתחרות +StartUp.
"הטכנולוגיה מנגישה לצרכנים ולקונים חוויה חדשה של האופן שבו אנחנו צורכים מזון, וגם לתעשיית המזון. אנחנו צריכים מצד אחד לתת ייצור בר קיימא ומצד שני דור ה-Y אלה אנשים שבניגוד לדור ה-X לא מוותרים על עצמם. הם שמים את התזונה שלהם ואת החוויה שלהם בעדיפות גבוהה ומוכנים לשלם יותר", אמרה.
לגבי המודל הכלכלי, נתן הסבירה כי החברה ערכה מחקר צרכנים לגבי המחיר שהם יהיו מוכנים לשלם על המוצר הסופי וגילתה כי בארץ צרכנים אמרו שהם מוכנים לשלם 20 שקל, בארה"ב 6 דולר ובספרד ובאיטליה 5 יורו. "עכשיו נצטרך לקחת את המחיר הזה ולהגיע למבנה כלכלי שבו הייצור ההמוני יהיה רווחי", הסבירה.
אלון יריב מ-Qubex הוסיף, בנוגע לטכנולוגיה שפיתחה החברה שלו, כי "בעולם שלנו אין לאף אחד סבלנות. אין לנו סבלנות לחכות כדי לקנות כרטיסים להופעה של טיילור סוויפט ואין לנו סבלנות לחכות שהאפליקציה של גט טקסי תיפתח. הקושי הזה הרבה פעמים נובע מכך שלחברות עם מוצר SaaS אין את היכולת לענות על הביקוש. במקרים קיצוניים אין להם את היכולת להגדיל את כמות השרתים ו-Qubex מביאה פתרון בדיוק לחברות האלה - כלומר, חברות כמו טיקטמאסטר או נטפליקס, שיש להן שירות SaaS גדול שמיועד ללקוחות חסרי סבלנות. אנחנו מאפשרים להם להגדיל את הקפאסיטי שלהן ממאה לקוחות לאלף בעשר שניות במקום בעשר דקות".
לשאלה מה הייתרון של החברה על פני המתחרים בשוק השיב יריב כי "כמעט כל שירותי הסקייל שיש היום בשוק הם פתרונות שדורשים ארכיטקטורה מחדש של המערכות ואילו הפתרון של Qubex צורך התקנה של חמש עד שמונה דקות".
נטע גרנות, מחברת EXOSOMM הסבירה כי המוצר שאותו מפתחת החברה שלה הוא מזון כתרופה. "אנחנו יודעים שחלב אם מגן עלינו כתינוקות מפני שורה ארוכה של מחלות", היא מסבירה. "מה שאנחנו גילינו זה כיצד המנגנון הזה עובד. גילינו שיש ננו חלקיקים בתוך החלב שבהם יש RNA שגורם לתינוק להיות יותר מחוסן. אנחנו יודעים לבודד את החלקיקים האלה מחלב יונקים ולהשתמש בהם כמזון וכתרופה. זה דומה יותר לעולם של תוספי התזונה ואנחנו יודעים שיש היום צורך בתוספי תזונה שיש בהם אפקט חיסוני, חיסונים טבעיים".
הקבוצה הראשונה שלה מייעדת החברה את המוצר היא חולים במחלות מעי דלקתיות, קרוהן וקוליטיס, וכן כאלה שהם פרה-דיאביטיס ולא רוצים להגיע למצב של סוכרת. "יש לנו כבר תוצאות מאוד מפתיעות שמראות את אותה האפקטיביות של תרופות", אמרה. זו הקבוצה הראשונה ועם זה אנחנו רוצים להיכנס לשוק". גרנות הוסיפה וסיפרה כי יש לחברה שיתוף פעולה עם תנובה מכיוון שהם מפיקים את החלקיקים משאריות של תעשיית הגבינה וכי המוצר הבא שהם רוצים לפתח הוא תוסף שמכוון לשוק תחליפי החלב.
עומר עגיב מ-Faireez שפיתחה מערכת המאפשרת מינוי חודשי של דיירים לביצוע מטלות בית, הסביר בפאנל: "המשמעות היא שכל יום או יומיים מגיע אדם ועושה עבורנו את מטלות הבית במחיר נגיש. אנחנו פשוט מגיעים לבניינים שלמים, לחברות ניהול - נכסים של מאות ואלפי דירות - ומחתימים אותם לשירות חודשי. אנחנו מתמחרים פר מטלה ולא לפי שעה ויש לנו צוות שמזכיר במעט את מה שקורה בעולם המלונאות. יש לנו "פיות" קבועות שמגיעות לדירות קבועות כי יש כאן עניין של אמון, של מי אנחנו מכניסים הבייתה. בדקנו מהן 16 מטלות הבית הכי נדרשות בעולם המערבי ורק אותן אנחנו מוכרים".
ישי חדש מ-NOF סיפר כי החברה שלו פיתחה טכנולוגיית קירור באמצעות CO2: "כולנו יודעים שאנחנו נמצאים בעולם מתחמם ואנחנו הגורם המקשר בין הצד המזהם לחקלאים. פיתחנו מוצר קטן ונייד שיודע לספק את כל צרכי הקירור בעולם החלקאות, בממשקים שונים, כשהייחוד שלנו הוא היכולת להפיק המון אנרגיית קירור מפחמן דו חמצני. אנחנו רוצים להגיע הן לחקלאי הזעיר בהודו שמאבד 50% מהמנגו שהוא קוטף והן לחקלאי הזעיר באפריקה שמאבד 70% מהבצל שיש ברשותו, פשוט כי הוא לא מספיק להביא את זה לשוק לפני שהוא נהרס כתוצאה מהחום".
