כנס בילינסוןמנהלת מערך העיניים של בית החולים: "כמעט בכל התחום יש שימוש ב-AI"
כנס בילינסון
מנהלת מערך העיניים של בית החולים: "כמעט בכל התחום יש שימוש ב-AI"
כך אמרה פרופ' אירית בכר בכנס בילינסון לחדשנות ובינה מלאכותית. עוד הוסיפה: ""אנחנו בתקופה של פרדיגמה משתנה. אם בעבר לרופא עיניים היו מספר מכשירים בודדים לבדיקות, היום יש לנו מספר אמצעי הדמיה"
"אם אנחנו בודקים במנוע החיפוש הרפואי PubMed את סך הפרסומים שקשורים בבינה מלאכותית ורפואת עיניים, אנחנו רואים עלייה אקספוננציאלית, כאשר 85% מהמחקרים בנושא פורסמו משנת 2020", ציינה פרופסור אירית בכר, מנהלת מערך העיניים בבית החולים בילינסון, בכנס בילינסון לחדשנות ובינה מלאכותית.
"למה צריך בינה מלאכותית ולמה עכשיו? זה ברור למי שעוסק בעולם הרפואה. האוכלוסייה הולכת וגדלה, אולם ישנו מחסור בזמן בעיבוד המידע שנצבר, לצד עלייה ברמת המקצועיות הרפואית. יחס הרופא לדאטה ולמטופל הולך וקטן. האם בינה מלאכותית היא הפתרון? יכולות של מודלים של AI לענות על שאלה בזמן קצר הן חסרות תקדים ומתאימות לעידן הנוכחי. העין היא מצלמה מתוחכמת שבחזיתה הקרנית והעדשה התוך עינית, ומאחור נמצא מרכז הראייה".
"אנחנו בתקופה של פרדיגמה משתנה. אם בעבר לרופא עיניים היו מספר מכשירים בודדים לבדיקות, כמו מנורה או טבלה לבדיקת ראייה, היום יש לנו מספר אמצעי הדמייה. אנחנו אוספים מידע באמצעות הקלטת עיני המטופלים שלנו. זאת בנוסף לשדות ראייה, שהינם גלים אלקטרופיזיולוגיים של העין. מטופל עשוי לבוא לעשרות טיפולים במשך שנים - וזה מידע שהולך ונצבר. אם בעבר ייצור הדאטה היה משימה מורכבת, היום זה קל ביותר. אם פעם היינו זקוקים לכלים פשוטים לעיבוד הנתונים, היום אנחנו צריכים את הבינה המלאכותית. זה משמש אותנו כבר מספר שנים ולראייה זה כל כך משמעותי שזה בספר הלימוד של המתמחים שלנו".
"כמעט בכל תחום של רפואת עיניים יש שימוש ב-AI", ציינה בכר. "ראשית, בתחום הקטרקט. ניתוח הקטרקט מבוצע בעשרות מיליונים, והוא בין הנפוצים בעולם. את צורת העדשה המלאכותית המחליפה את העדשה צריך לחשב, וניתן לעשות זאת באמצעות בינה מלאכותית".
"שנית, בינה מלאכותית יכולה להפיק תובנות רבות ערך באמצעות הרשתית. צוות חוקרים מגוגל הצליח להראות כיצד, בעזרת צילום קרקעית העין, אפשר להעריך את המגדר, סטטוס העישון, הגיל וה-BMI של המטופל. אני לא יכולה להגיע לתובנות האלה. זה לא פחות ממדהים. אין צורך בטיפול פולשני. על ידי הרחבת אישונים אנחנו יכולים לראות את זה. ישנם כבר מכשירים מאושרי FDA שיכולים לצלם את קרקעית העין תוך שניות וכך לאבחן האם המטופל נמצא בסיכון לחלות בסוכרת. במקומות ללא נגישות רבה לרפואת עיניים, אפשר להציב את המכשירים האלה ולאבחן את האוכלוסייה הרחבה".
"ישנו כיום את דה וינצ'י, הרובוט המנתח. הזרועות שלו מאוד גסות, אבל יש חברות חדשות שעובדות על רובוטים עדינים יותר, רגישים יותר שיוכלו לבצע ניתוחי עיניים. ובניגוד לדה וינצ'י, רובוטים אלה יהיו אוטונומיים. יהיה צורך רק במנתח אחד שיפקח על שבעה רובוטים במקביל. לשם כך אנו חייבים הדמייה איכותית בזמן אמת. כיום בניתוח הקטרקט כבר יש חלקים שנעשים בצורה אוטומטית לחלוטין, כמו ייצור העדשה המלאכותית.
"יצאנו לדרך לפני שנה וחצי כאמור ועשינו הרבה עבודת שטח ביצירת מאגר הנתונים שלנו. גם אנחנו נתקלנו בקשיים כמו היקף הנתונים, סידור ותיוג הדאטה וה-Explainability (היכולת להסביר את התובנות של הבינה המלאכותית) - אנחנו רוצים להבין למה המחשב קובע את מה שהוא קובע. אנחנו לא מתייחסים לבינה מלאכותית כתורה מסיני, אלא מעוניינים להחזיר את המידע לקלינאים ולמטופלים. יתרה מכך, עלינו גם להטמין את הנתונים כדי לשמור על פרטיות המטופלים. אספנו עד כה כ-90 אלף צילומי קרקעית עין וארבעה מיליון צילומי OCT (הדמיית רשתית אופטית). יש לנו כיום עשרות פרויקטים ב-AI במחלקה. למשל, בינה מלאכותית שמתריעה בפני המנתח מראש על אפשרות לסיכון בניתוח קטרקט. שנית, אנחנו מפתחים בינה מלאכותית שעוזרת לרופאים במקרים בהם העדשות הקדמיות עכורות, מה שמקשה עלינו לראות את החלקים האחוריים של העין".
