כנס פינטק 2022"דווקא במקומות בלי תשתית טכנולוגית, כמו אפריקה והפיליפינים, צומחים פתרונות פינטק"
כנס פינטק 2022
"דווקא במקומות בלי תשתית טכנולוגית, כמו אפריקה והפיליפינים, צומחים פתרונות פינטק"
בפאנל פתרונות פיננסיים בעולם ללא גבולות שנערך במסגרת כנס פינטק 2022 של כלכליסט ובנק הפועלים, אמר משה קמחי, מנכ"ל Neema: "במדינות כאלה יש ענקיות מובילות עם מיליוני משתמשים והם ראשוני מאמצי הטכנולוגיה"; יובל טל, שותף מנהל, קבוצת Team8: "חנויות האי-קומרס שתהיינה פופולריות עוד חמש שנים עדיין לא קמו"
במסגרת כנס פינטק 2022 של "כלכליסט" בשיתוף בנק הפועלים, התקיים פאנל פתרונות פיננסיים בעולם ללא גבולות. את הפאנל הנחתה כתבת "כלכליסט" ויקי אוסלנדר, והשתתפו בו עידן עפרת, שותף מייסד ומנהל טכנולוגיות ראשי בחברת Fireblocks; משה קמחי, מנכ"ל Neema ויובל טל, שותף מנהל, קבוצת Team8.
הטכנולוגיה מדמיינת עולם ללא גבולות, כיצד מתנהלים בו, אילו פתרונות מציעים לקוחות?
משה קמחי: "כשהקמנו את NEEMA חשבנו על הבנה אמיתית להנגיש את הפיננסים ללקוחות. בתחילת הדרך עסקנו בעובדים זרים ושם היה כאב גדול להיכנס למערכת הפיננסית, זה היה אתגר, ועם השנים הצטרפו הרבה ישראלים שזקוקים לפתרונות. בקורונה, הדבר קיבל משנה תוקף, הרבה אזרחים שינו סטטוס פיננסי וחיפשו חלופות, שם קלטנו שהעולם הוא ללא גבולות ושירות פיננסי לא חייב להיות בבנק".
עידן עפרת: "15 השנים האחרונות היו שנים של בניית תשתיות מעל המערכת הבנקאית הקיימת, תשתית שבעצם מרחיבה את השירותים האלה. חלק הצליח וחלק לא, ובסוף כדי לבצע שינוי מהותי בתחום צריך לקפל הכול ולבנות מחדש. זהו בעצם בלוקצ'יין - טכנולוגיה שהיא יותר פתוחה ממה שקיים כיום. כיום בלוקצ'יין מאפשר לכל אחד, במנהטן או בתאילנד, לבנות מערכת או שירות פיננסי בפרוטוקול אחיד, וזוהי הראיה שלנו. אנחנו מספקים תשתיות \מספקות גם לגופים בנקאיים יכולת לשלב יד ביד ולבנות תשתית חדשה, מערכת פיננסית יותר קלה, נוחה, בטוחה ומהירה".
יש לקוחות שאין להם תשתית טכנולוגית, כיצד בונים מוצרים לאדם שאין לו אפילו פס רחב?
משה קמחי: "דווקא במדינות שאין להן תשתית כזאת צומחים פתרונות פינטק. דווקא בפיליפינים, באפריקה, יש ענקיות מובילות עם מיליוני משתמשים והם ראשוני מאמצי הטכנולוגיה. אולי אנחנו בתור הישראלים נשארים בעולם המסורתי הקלאסי. NEEMA היא חברת סטאנד אלון - יש לך חשבון דיגיטלי ואתה יכול לדבר גם עם המערכת הבנקאית וגם עם מערכת נוספת, אפשר להכניס כספים לחשבונות דיגיטליים גם במדינות מתפתחות. אנו רואים כיום שיש טרנד של העברת מזומן וממש בשנתיים האחרונות מרבית ההלוואות עוברות לחשבונות דיגיטליים".
הגבולות הם נתון או אתגר?
יובל טל: "לנו יש יכולת לחפש דווקא מקומות שבהם אין חברות. אנו מסתכלים על הכול וזה מפתיע כי חברות ששוות מיליארדים יכולות להגיע משום מקום. העולם הזה של הקרוס בורדר הוא עולם עם פוטנציאל. בנק הפועלים למשל מסתכל על זה בנישות של יבוא ויצוא. העולם הזה הוא בעל פוטנציאל אדיר ליזמות ישראלית".
מהם הטרנדים שרואים כעת?
יובל טל: "אין ויכוח על מידת הצלחתם של כמה תחומים. רכב חשמלי, עמדות טעינה, ניהול תעריפים, גם עולם המשפיענים מרתק - למשל טיקטוק. יש אינספור זמן שאנשים מבלים בטיקטוק, באינסטגרם, האנשים האלה הם אנשים עם השפעה כלכלית אדירה וזה הרבה יותר מהקרדשיאנס. יש גם את העולם של שרשראות האספקה, יש אי ודאות פיננסית מהותית כיום בקרב עסקים קטנים שרוצים למכור אונליין וזה עולם שיהיה מאוד מעניין מבחינת הפינטק שלו והחיבור חוצה הגבולות לפיננסים. בעולם האי-קומרס – אם נסתכל אילו חנויות היו פופולריות לפני שלוש שנים - אנחנו רואים שינוי אדיר. החנויות שיהיו פופולריות עוד חמש שנים, טרם קמו".
יש שיתוף פעולה עם המערכת הפיננסית המסורתית. האם זה מוצר משלים או שחקן שהוא מתחרה?
עידן עפרת: "אין תחרות, אנו ספק תשתית ואנו עובדים באופן צמוד עם גופים פיננסיים מסורתיים - מבנקים מסורתיים ועד לחברות דוט קום. אלה לא חברות שטבען הוא קריפטו. אנחנו מספקים לגופים כאלה תשתיות משלימות כדי לחבר אותן לעולם החדש. בשנים הקרובות יתכן שזו רק יכולת משלימה למען לקוחות חדשניים - אבל עוד עשר שנים זו תהיה התשתית הבסיסית של גופים כאלה. כמו אדם פרטי שרוצה להעביר כסף מחשבון בנק בישראל לחשבון בחו"ל, שמבין לפתע שזה לוקח שלושה ימים. גופים פיננסיים נתקלים בבעיות כאלה, אפילו בנקים. ואנו עובדים עם כולם".
הבעיה היא טכנולוגיה?
עידן עפרת: "האתגר הוא שהרגולציה גורמת להכול להיראות קצת יותר איטי מהרצוי וזה לא בהכרח משהו רע. זו לא כל הבעיה, הבעיה היא גם טכנולוגית. לעמוד בדרישות רגולטוריות לוקח יותר זמן מלעשות זאת בתשתית טכנולוגית חדשה. כסף שעובר בין גופים פיננסיים בעולם הישן צריך לעבור במערכת איטית יותר ממה שהיה קורה אם היו בונים הכול מחדש בריל-טיים".
משה קמחי: "המפתח הוא לעבוד באמצעות הרגולציה. יש הבדל בין לקוח שמעביר 2,000 יורו לספק בפייבר בספרד ובין מי שקונה וילה ביוון. והרגולציה שלהם שונה. כאשר התחלנו את הדרך רצינו לתת את השירותים האלה של העברת כספים – וכיום כשיש לנו תשתית והבנה רגולטורית, אנו מנגישים את השירותים האלה גם לגופים פיננסיים. אם יודעים גם לחבר טכנולוגיה וגם רגולציה, ניתן לשרת גם גופים פיננסיים".
יובל טל: "אין פינטק בלי בנקים. כשרוצים לתת משהו שקשור לאשראי, נדרש בנק מאחורי זה. מעבר לכך הרבה חברות מגלות שהרבה יותר קל לתת כסף מלקבל אותו בחזרה. להיות בנק זה לא כיף, הרבה חברות רוצות לשמור את החלק הזה עצמאי. דווקא שילוב של חברה שרצה קדימה ובנק ששומר אותה באיזון הוא שילוב טוב".
עידן עפרת: "לנו יש לקוח, בנק אוסטרלי, שמנפיק מטבעות יציבים על בלוקצ'יין והם עשו זאת בשלושה חודשים. גם בעולמות הקריפטו דברים לוקחים כל כך מהר - ויש בנקים שאנו עדיין מנסים לשכנע אותם להתחבר לפתרונות ענן. כמו שיובל אמר, אי אפשר להשאיר את הבנקים מחוץ לתמונה, רוב המשאבים אצלם. גם הבנקים חייבים להבין שאם הם לא יבינו את המהפכה, הם יישארו מאחור".
משה קמחי: "פינטקים מתמקדים בלקוחות שמקבלים מענה יותר נגיש מהבנקים - וזה מה שיוצר את האיזון המושלם בין השניים".
