כנס השקעות"הגדלת תקציב הביטחון תשפיע על רמת החיים שלנו ועל הצמיחה שנים קדימה"
כנס השקעות
"הגדלת תקציב הביטחון תשפיע על רמת החיים שלנו ועל הצמיחה שנים קדימה"
כך אמר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, בכנס השקעות ופיננסים של כלכליסט ומגדל. לדבריו, "השוק מפנים כבר היום את תקציב הביטחון העתידי שיגדל ב-1% תוצר באופן קבוע, זה מתומחר בפרמיית הסיכון של המדינה"
"ההכרעות הגורליות שעומדות לפנינו בתחום תקציב הביטחון לא ישפיעו רק על תקציב 2025, אלא יכולות לגזור את הצמיחה ורמת החיים שלנו כמה שנים קדימה", כך אמר היום (ב') עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, בכנס השקעות ופיננסים של כלכליסט ומגדל.
ברנדר התמקד בדבריו בהשפעות המלחמה על כלכלת ישראל, הן בהקשר למדיניות הננקטת על ידי הממשלה בטווח הקצר והן בהקשר של ההשלכות ארוכות הטווח של המלחמה והמדיניות שיש לנקוט בהקשר אליהן.
תחילה תיאר ברנדר את מגמת הצמיחה ארוכת הטווח של המשק בישראל. "בתקופת הקורונה המשק צמח בצורה חדה מאוד, אבל רק בסוף 2021 חזרנו למקום שהיינו אמורים להיות בו, אם מסתכלים על המגמה". לדבריו, ברבעון האחרון של 2023 – שהוא הרבעון הראשון של המלחמה – הייתה ירידה חדה בפעילות, שבאה לידי ביטוי בירידה של יותר מ-5% בתוצר במונחים רבעוניים ושל כ-21% במונחים שנתיים.
"אתמול קיבלנו עדכון קטן, והמשק התאושש חזרה במספרים שנראים מאוד גבוהים – 14% צמיחה במונחים שנתיים ו-3.5% צמיחה במונחים רבעוניים. כלומר, בערך שני שליש מהירידה שהיתה חזרה ברבעון הראשון של 2024, אבל אם מתבוננים על המגמה אנחנו בפיגור כי היינו אומרים לצמוח בערך 2% בחצי שנה כי המשק הישראלי צומח בערך ב-4% בשנה".
לדברי ברנדר, "האינסטינקט של כלכלנים שרואים משק מתחת למגמה הוא שנדרשת מדיניות מרחיבה, אבל הסיטואציה במצבים של מלחמה או זעזועים מהסוג הזה היא שונה וחשוב להסתכל על הדברים האלה בצורה זהירה יותר כדי להבין ולא לטעות במדיניות שנבחרת".
ברנדר התייחס לשיעורי האבטלה כאחד האינדיקטורים לפיגור של המשק לצד הפוטנציאל: "לפני המלחמה, בחודש ספטמבר, היינו באבטלה רחבה של 3.6%, ואם מסתכלים על חודש אפריל האחרון אנחנו ב-3.8% אבטלה. כלומר, חזרנו מבחינת שוק העבודה למקום של ספטמבר".
לדברי ברנדר, "מה שזה אומר הוא שאנחנו נמצאים בנקודה שהתוצר נמוך, אבל צריכים לזהות האם החסמים שיש במשק הם מצד ההיצע או הביקוש. אין טעם לנקוט במדיניות מרחיבה, כאשר החסם הוא מצד ההיצע.
"מה החסמים שיש לנו?", תהה ברנדר. "החסם ראשון הוא שיש לנו אחוז אחד מכוח העבודה שנמצא במילואים והוא חסר לנו. הוא עושה משהו אחר אבל לא מייצר תוצר עסקי בתקופה הזאת. בנוסף, יש את ענף הבנייה. הוא לא נכלל בנתוני האבטלה, אבל העובדים הפלסטינים לא נמצאים פה. חסרים משהו כמו 2.5% מהעובדים במשק. 75 אלף עובדים פלסטינים חוקיים עבדו לפני המלחמה ויחד עם השב"חים זה יותר קרוב ל-100 אלף. חסרים לנו 2.5% מהעובדים במשק שלא מייצרים תוצר, וזה שנדחף ביקושים לא יעזור לנו כי הם לא פה".
לדברי ברנדר, נושא שלישי שמגביל את ההיצע בתקופה הזאת הוא "אזורי הגבול, בעיקר הצפון. בערך 3.5%-4% מהמשק פועלים בצורה מאוד חלקית".
המשמעות של הנתונים שהציג ברנדר היא ש"יש פער של בערך 3.5% בתוצר – אחוז במילואים, 2.5% עובדים פלסטינים והעובדים שחסרים בצפון. אלה מגבלות ההיצע שמגבילות את המשק וצריך לקחת אותן בחשבון כאשר נוקטים מדיניות".
בשלב זה, עבר ברנדר להביט אל הטווח הארוך יותר: "למדיניות יש עלויות תקציביות. מלחמה זה דבר יקר. אנחנו נמצאים בגירעון ב-12 החודשים האחרונים של יותר מ-7% תוצר, ואנחנו נמצאים גם עם תחזיות של גירעונות גבוהים לתקופה קדימה. לדבר הזה יש ביטוי מידי בשווקים – פרמיית הביטוח של ממשלת ישראל, ה-CDS, שזינקה בתחילת המלחמה, נתקעה ברמה הגבוהה יותר מתחילת המלחמה".
לדברי ברנדר, אם מסתכלים על הפער בין הריבית על אג"ח של ממשלת ישראל לאלה של ממשלת ארה"ב בהשוואה למדינות אחרות "אנחנו נמצאים בחברה לא טובה עם מדינות כמו הונגריה ואיטליה, מדינות שמדורגות BBB, וזה מבטא את הסיכונים שמדינת ישראל מגלמת לדעת המשקיעים. השווקים חוששים ממה שקורה פה ומההשפעות של זה על המדיניות.
"למה השווקים חןוששים, הרי בסופו של דבר מלחמה נגמרת והכל חוזר", המשיך ברנדר, "ראינו בקורונה את העוצמה של החזרה של המשק. הנקודה המרכזית היא שבאירוע הזה מדובר על כך שכאשר המלחמה תיגמר נישאר עם הוצאות מאוד גבוהות.
"יש קונצנזוס שהוצאות הביטחון של מדינת ישראל יצטרכו לגדול. מה זה אומר? יותר אנשים במילואים, יותר שירות חובה, יותר קניות של ציוד ביטחוני שיבואו מתקציב המדינה וייקחו משאבים של המשק שבמקום לייצא יימכר לשוק המקומי. זה ישפיע על הגירעונות העתידיים ויביא אותנו לתוואי מסוכן".
לדברי ברנדר,"אם מסתכלים קדימה על התקציב שאושר לא מזמן לשנת 2024, לפי תרחיש הבסיס יחס החוב לתוצר היה צפוי להתייצב על בין 67-68 אחוזי תוצר. כעת, בשיח של הסתכלות קדימה מדובר בתוספת של אחוז תוצר לתקציב הביטחון. רואים מה זה עושה ליחס החוב-תוצר – השוק מסתכל על כך וכבר המספרים גרועים יותר.
"הגדלת תקציב הביטחון משמעותה יותר משרתים במילואים, פחות אנשים בסדיר, וכל אלה משפיעים גם על פוטנציאל הצמיחה של המשק. במקום לצמוח ב-3.8% נצמח ב-3.3% - חצי אחוז פחות – זה נובע מכל הגורמים שדיברנו עליהם.
"השוק מפנים כבר היום את תקציב הביטחון העתידי שיגדל באחוז תוצר באופן קבוע ושימו לב לאן זה לוקח אותנו. זה מתומחר בפרמיית הסיכון של המדינה. אלה ההשלכות הכלכליות, ואלה הדברים שצריך לדון עליהם כשמדברים על תקציב הביטחון".
לדברי ברנדר, "המשק הישראל זקוק נואשות להשקעות בתשתיות. אפשר לראות את הפיגור שלנו מול העולם והצורך במקורות תקציביים כדי לסגור את הפער. קיימים פערים גדולים במיומנויות והון אנושי. לכן ההכרעות הגורליות שעומדות לפנינו בתחום תקציב הביטחון הן לא על תקציב 2025 אלא יכולות לגזור את הצמיחה ורמת החיים כמה שנים קדימה ולכן חשוב הייצוג של הכלכלה בדיון הזה כדי שאפשר יהיה לקחת בחשבון את כל האספקטים האלה".
