כנס האקדמיה"אנחנו בתחושת חירום, בתי הספר מטפחים אבטלה המונית"
כנס האקדמיה
"אנחנו בתחושת חירום, בתי הספר מטפחים אבטלה המונית"
לדברי ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית ומוכנות לעולם חדש וראש המסלול Creativity in Action בבית הספר להכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי, "עולם העבודה נאלץ היום להיות בית ספר משלים לבית ספר שלא תפקד. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לחפש מדדים מדעיים ליכולות רכות - יצירתיות, שיתוף פעולה, חדשנות. עד שזה לא יקרה לא תתרחש שום מהפכה"
"אנחנו בתחושת חירום מאוד גדולה כי איבדנו את הלגיטימציה המוסרית לבתי ספר שהם כיום טיפוח המוני לאבטלה המונית", כך אומר הבוקר ד"ר אייל דורון בכנס אקדמיה שעובדת של קרן אדמונד דה רוטשילד ו"כלכליסט".
דורון הוא הוא חוקר ומפתח חשיבה יצירתית ומוכנות לעולם חדש ומשתנה, נושא שחקר בפוסט דוקטורט שלו, וראש המסלול Creativity in Action בבית הספר להכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי.
לדבריו, "האנשים היחידים שינצלו מכך זה אנשים שיש להם בית חזק או כאלו שיש להם מורה או מנהל יוצא דופן. מדינת ישראל הצליחה בחינוך כי המיתוס שלה הוא דוד נגד גוליית, 8200 וההוא שינצח בשביל כולנו. בשביל לשנות את האתוס צריך שהאקדמיה תהפוך לשחקן הרבה יותר מרכזי".
"התפקיד של האקדמיה הוא מאוד קריטי", אומר דורון, "עולם העבודה אומר שהוא רוצה עובד אחר אבל משדר מסרים כפולים. הוא עוד לא החליט ומה קורה? עולם העבודה משקף לאקדמיה מה הוא רוצה, האקדמיה משדרת לתיכון מה היא רוצה ואנחנו לכודים בבגרות.
"או שזה יתחיל מלמעלה מעולם העבודה, אבל זה ייקח הרבה זמן, או שהאוניברסיטה תשנה את מושגי המפתח שלה. ברגע שאתה רואה שיש פקולטות ליזמות אתה אומר שיש אנשים שלא צריכים להיות יזמים. אדם שסיים לימודי פסיכולוגיה לא יכול להיות יזם בתחום הפסיכולוגיה? עצם זה שיש בניין שבו רשום בית ספר ליזמות - אתה לא בסרט הנכון. אנחנו צריכים אדם יזם שמפרק מושגי יסוד ששואל למה אנחנו צריכים בכלל דברים ומבנה את היום שלו בהתאם".
לתפיסתו של דורון, האקדמיה צריכה להיות הראשונה "שתצעד את הצעד הראשון לחיים". לדבריו, "הרעיון לחבר בין עולם ההשכלה אמיתי לעולם עבודה אמיתי היה צריך לקרות עוד משחר הילדות. תעשו הכול כדי לעשות היפוך מחשבתי ולזוז מהר. תשבו על צמד המילים מהר ולעומק ועוד דבר - אל תשאלו רק שאלות, יש פה אנשים שיכולים גם לתת תשובות. אל תעשו שיח זהיר, אינטלקטואלי, מתנצל".
אחת הבעיות העיקריות לטענתו של דורון הוא ש"בית ספר ועולם העבודה מורכבים מהרבה מאוד אנשים שחושבים בצורה ליניארית. האתיקה שלו היא ברורה – סיבה ותוצאה – שיעורים, מבחן, קצת קשרים ואתה תצליח. עולם של אחריות, ילדים טובים שעומדים בשורה. אנחנו חיים בעולם שהוא גם ליניארי וגם לא ליניארי. בעולם כזה, אנחנו צריכים לחשוב ליניארית ולא ליניארית. עולם העבודה נאלץ היום להיות בית ספר משלים לבית ספר שלא תפקד.
"בעמק הסילקון רואים את זה מאוד כשהם פותחים קמפוסים ללימוד. נשאלת השאלה למה זה ככה? הדבר שאנחנו תקועים איתו זה המדדים. אנחנו אוהבים למדוד דברים, ובצדק, אבל אין לנו יכולת למדוד שום דבר חוץ מיכולת קוגנטיבית. אנחנו לא יכולים למדוד יצירתיות, שיתוף פעולה, חדשנות. כל הרפורמות לכודות במה שניתן למדוד. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לחפש מדדים מדעיים ליכולות רכות. עד שזה לא יקרה לא תתרחש שום מהפכה".
