כנס החללישראל מחזקת את מעמדה בזירת החלל העולמית
כנס החלל
ישראל מחזקת את מעמדה בזירת החלל העולמית
במהלך כנס החלל הבינלאומי IAC במילאנו חתמה חברת רקיע על הסכמי שיתוף פעולה עם הונגריה ומנהלת מגעים מתקדמים עם פולין כדי לחלוק אתך הניסיון של רקיע בניהול משימות פרטיות ובניית תוכניות ותוכניות מדעיות למשימות חלל
בכנס החלל הבינלאומי IAC שנפתח ביום שני במילאנו, חיזקה ישראל את מעמדה כשחקנית מרכזית בתעשיית החלל העולמית, עם שורה של שיתופי פעולה חדשים שחתמה חברת רקיע. במרכזם, הסכמים עם הונגריה ובקרוב גם עם פולין לשיתוף פעולה עם מדינות שמשגרות אסטרונאוטים, וזאת מתוך הניסיון של רקיע בניהול משימות פרטיות, בניית תוכנית העבודה של האסטרונאוטים, תוכנית מדעית, תוכנית חינוכית, תוכנית אמנותית והקמת חדר בקרה. כמו כן מתנהלים מגעים לשיתופי פעולה טכנולוגיים עם איטליה, הידועה כמובילה בתחום בניית תחנות חלל עתידיות.
כנס חלל 15.10.24
(צילום: ניק ואס)
ההסכמים שנחתמו בכנס הם תוצאה של מאמץ מתמשך מצד התעשייה הישראלית להרחיב את השפעתה בזירה הבינלאומית. שיתוף הפעולה עם הונגריה יאפשר לאסטרונאוט הונגרי להשתלב במשימת חלל פרטית, תוך שרקיע תסייע בפיתוח התכנים המדעיים ובמעורבות הציבור במשימה, בדגש על שילוב מערכת החינוך. היום נערכו פגישות עם נציגי פולין שאף היא צפויה להצטרף למעגל שיתוף הפעולה, עם פיתוח תוכניות חינוכיות בתחום החלל, שיחשפו ילדים ואזרחים לפעילות מדעית מתקדמת בחלל.
האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה: "החלל הוא לא רק תחום טכני, אלא גם עולם שבו יש מקום לחלום ולשאול שאלות גדולות על מקומנו ביקום"
"הקשרים שנרקמים כאן חשובים מאוד לישראל", אמר האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה, ששוגר כחבר צוות Axiom Mission 1 לתחנת החלל הבינלאומית. המשימה יצאה לדרך ב־8 באפריל 2022, ונמשכה 17 ימים שבמהלכם בוצעו למעלה מ־140 פעילויות מדע, חינוך ואמנות.
לאחר סיום משימת רקיע וחזרתו של סטיבה לכדור הארץ, החליטו צוות רקיע להמשיך לפעול במסגרת חברה לתועלת הציבור לקידום ופיתוח תחום החלל בישראל. כחברה לתועלת הציבור, מטרת רקיע היא לקדם ולפתח את האקוסיסטם של תחום החלל בישראל, תוך קידום שיתופי פעולה בינלאומיים, מתן דגש על חלל מאויש ותפיסה של "חלל לכולם".
לדברי סטיבה, "תעשיית החלל היא תחרותית מאוד, ויש חסמי כניסה גבוהים. שיתופי הפעולה מאפשרים לנו לחשוף את התעשייה הישראלית לגורמים בינלאומיים, ולשתף ידע וטכנולוגיה".
מעבר לשיתופי הפעולה, סטיבה הצביע על אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בעולם החלל כיום — הצפיפות הגוברת במסלולים סביב כדור הארץ. "אנחנו רואים עלייה דרמטית בכמות הלוויינים המשוגרים מדי שנה. ב־2024 נשלחו לחלל יותר מ־2,500 אובייקטים — מספר עצום לעומת העבר. זה יוצר בעיות של צפיפות והסיכון להתנגשויות גובר".
לפי סטיבה, הפתרון למצב זה הוא יצירת מנגנוני בקרה דומים לאלו הקיימים בתעבורה האווירית. "העולם יצטרך להתמודד עם הצורך בבקרה וניהול חלל כמו שמנהלים תעבורה אווירית, כדי למנוע התנגשויות, בעיקר עם זבל חללי שמסכן את הלוויינים הקיימים ואת תחנות החלל".
סטיבה מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה גלובלי בתעשיית החלל המתפתחת. "אין מדינה שיכולה להצליח לבד בתחום הזה," הוא אומר. התעשייה הופכת יותר ויותר משולבת, ושיתופי פעולה בין ממשלות, חברות פרטיות וגופים בינלאומיים הם הכרחיים כדי לפתור בעיות כמו ניהול תעבורת חלל ומניעת התנגשויות, וכן כדי לפתח טכנולוגיות חדשות ולהוזיל את העלויות. "ישראל, על אף קוטנה, מצליחה בזכות שיתופי פעולה כאלו להשתלב בצורה משמעותית בתעשיית החלל העולמית. זה מוכיח שהכוח נמצא בשיתוף, ושבעבודה משותפת נוכל להגיע רחוק יותר, אפילו עד הכוכבים".
סטיבה התייחס גם לשינוי המהותי שעובר תחום החלל בשנים האחרונות, במיוחד בכל הנוגע לשיגור אסטרונאוטים. אם בעבר רק מדינות גדולות כמו ארצות הברית ורוסיה שיגרו אסטרונאוטים, כיום גם מדינות קטנות יותר עושות זאת, לעיתים במשימות פרטיות. "ראינו איך מדינות כמו סעודיה, איטליה והודו שולחות אסטרונאוטים במשימות פרטיות, במטרה לחזק את מעמדן בתעשיית החלל", ציין. המגמה הזו, לדבריו, מאפשרת ליותר מדינות להשתלב במרוץ לחלל ולהיות חלק מהפיתוחים שיתוו את עתיד האנושות בחלל.
נושא נוסף שאליו התייחס סטיבה הוא האתגרים הפיזיולוגיים בחיים ארוכי טווח בחלל. "עד כה, רוב האסטרונאוטים שנשלחו לחלל היו צעירים ובריאים, אך בעתיד, אם נרצה להתפתח לכוכבים אחרים, נצטרך להתמודד עם מציאות שונה — שבה גם ילדים ומבוגרים ימצאו את עצמם בחלל", הסביר.
לדבריו, המחקרים כיום מתמקדים בשאלות כיצד גוף האדם מתפקד בתנאים של מיקרו־כבידה או גרביטציה חלשה, וכיצד ניתן להתאים מערכות רפואיות וסביבתיות לתנאים האלה.
לצד הדאגות המיידיות, סטיבה שם דגש גם על החשיבות של חינוך דור העתיד להשתלב בתעשיית החלל. "הילדים של היום הם המהנדסים והחוקרים של מחר", אמר. לדבריו, החשיפה לחלל צריכה להתחיל בגיל צעיר, באמצעות תוכניות חינוך שמציגות לא רק את האתגרים הטכנולוגיים אלא גם את ההיבטים האמנותיים והפילוסופיים של החקר בחלל. "אנחנו צריכים לעורר את הדמיון והסקרנות של הצעירים, להראות להם שהחלל הוא לא רק תחום טכני, אלא גם עולם שבו יש מקום לחלום ולשאול שאלות גדולות על מקומנו ביקום", סיכם.
