כנס פריפריה-טק"המגזר הערבי חזק בביוטק, לא בסייבר"
כנס פריפריה-טק
"המגזר הערבי חזק בביוטק, לא בסייבר"
פאדי סווידאן, מנהל פיתוח עסקי בקרן Takwin ומייסד האקסלרטור "הייבריד" בנצרת, אמר בפאנל שהתקיים במסגרת כנס פריפריה-טק של כלכליסט, שהחוקרים באוניברסיטאות "הם ה־8200 של החברה הערבית". אביטל מנגד, סמנכ"לית HR Cymotive Technologies: "פתחנו סייט בצפון בפארק הייטק בר לב והמטרה שלנו היא למשוך אנשים שלאו דווקא מגיעים מהבועה התל אביבית"
"כשחושבים על יזמות חושבים סטארט־אפ, אנחנו חושבים שיזמות זה סט של כלים", אמרה דנה גביש, מנהלת מרכז היזמות "360" באוניברסיטת בן־גוריון, בפאנל עידוד תעסוקה בפריפריה בכנס "פריפריה טק" של "כלכליסט". "כל אדם צריך להשתמש בסט כלים ולהיות מוכן כשהוא יוצא לעולם האמיתי. תפקידנו לחנך לא רק סטודנטים, אלא גם את סגל האוניברסיטה, את החוקרים ואת תושבי הנגב, ויש לנו תוכניות ייעודיות לכל אחד מהקהלים האלה. יזמות זה סוג של אתגר, של פתרון בעיה, של עבודת צוות שצריך לחוות אותה, אי אפשר ללמוד אותה רק תיאורטית".
גם המגזר הערבי מתקדם בצעדים קטנים אל עולם הייטק והיזמות. פאדי סווידאן, מנהל פיתוח עסקי בקרן Takwin ומייסד האקסלרטור "הייבריד" בנצרת, סיפר על האתגרים שעומדים בפניו: "צריך להתחיל להעביר דרך סיפורי הצלחה שיש בכלל תעשייה אחרת ומקצועות חוץ מרופא, עורך דין ומהנדס שנפוצים בחברה הערבית.
המטרה של Takwin היא להשקיע בסטארט־אפים שיש להם לפחות יזם ערבי אחד במייסדים והתהליך אינו פשוט: "מדובר בשינוי חברתי שאנחנו צריכים לעשות, שינוי בדפוס החשיבה של החברה הערבית; העסקים המשפחתיים שקיימים לעומת סטארט־אפ, אי אפשר לקחת כסף מסטארט־אפ כמו מעסק משפחתי כדי לחתן את הבן.
"יש גם בעיה של אמון. תעשיית ההשקעות התרגלה לפרופיל מסוים של יזם שמביא להם את סיפורי ההצלחה. הרקע שלו הוא בדרך כלל 8200 או ממר"ם. היזם הערבי בא מרקע אחר, אז משקיעים אומרים לעצמם שיש להם חמישה בסביבה שלהם לעומת אחד שיושב בנצרת, שהוא גם רחוק פיזית וגם סוג של יזם לא מכירים, אז הסיכון שלהם הרבה יותר גדול. הרעיון של Takwin (‘יצירה’ בערבית) הוא לייצר את התעשייה הזו מאפס בחברה. את הדברים שבחברה הכללית כנראה מקבלים מהצבא בחברה ערבית לא מקבלים. אנחנו מעבירים קורסים ונותנים סט כלים כדי שירצו בהמשך להיות מנכ"לים של מיזם".
אביטל מנגד, סמנכ"לית HR Cymotive Technologies, הסבירה שאצלם לא מחפשים רק יוצאי 8200: "פתחנו אתר ליד צומת אחיהוד שהמטרה למשוך משם אנשים שלא מגיעים מהבועה התל־אביבית. אנחנו עושים גם תוכנית לוחמים ומגייסים ממנה. המטרה היא להיות אקטיביים, לצאת מאזור הנוחות ולחפש את האנשים שאנחנו רוצים להכניס לחברה, כחברה ישראלית, כחברה שרוצה שתשקף את מה שקורה באופן כללי במדינה שלנו. אני מגיעה למאגר נוסף של טאלנטים לא רק מהביצה התל־אביבית, שם כל החברות מתחרות, וזה מבחינתי יתרון סופר־משמעותי".
בשעה שרוב מקומות העבודה נמצאים בעיקר במרכז, מצליחים באוניברסיטת בן־גוריון להשאיר את הבוגרים בנגב. "המשימה שלנו היא לפתח את האזור והעיר באר שבע", הסבירה גביש. "לפני כעשור הקמנו פארק הייטק שהולך וגדל, ויש בו חברות בינלאומיות כמו IBM, DELL ו־WIX ומרכז הגנת הסייבר האזרחי. כיום נמצאים שם 3,000 עובדים, מתוכם 70% מהמהנדסים הם בוגרי בן־גוריון. בזכות הפארק יש אפשרויות העסקה לבוגרים. סצנת הסטארט־אפים עולה בהתמדה. הקמנו לפני שנתיים את האקסלרטור אואזיס, ושמחים לראות שחלק מהחברות שמסיימות אותו גם מגייסות כספים ופותחות משרדים בפארק".
התעשייה בחברה הערבית בולטת בתחומים שאינם סייבר. לדברי סווידאן, "ה־8200 של החברה הערבית אלה החוקרים, הפרופסורים והדוקטורים שיושבים באוניברסיטאות, מכוני המחקר ובתי החולים, שיש להם IP מאוד חזק שהם עדיין לא יודעים מה לעשות איתו, וגם מפחדים לעזוב את המחקר ולהיות יזם. אנחנו רוצים להפגיש את ה־IP שלהם עם טאלנטים טובים כדי שיבנו את הסטארט־אפ החדש. אנחנו חזקים בביוטק, פודטק, אגרוטק, תחום של חיישני ננו, ופחות בסייבר כי יש פחות ניסיון".
"בסיימוטיב יש כמה תחומים וכמה סוגי משרות - לא רק משרות סייבר אלא גם משרות פיתוח. ולשם רלוונטי כל מי שלמד מדעי המחשב והנדסת תכנה. ואחד מהדברים שלמדנו כשאנחנו מכירים יותר ויותר לעומק את החברה הערבית, שמלים כמו סייבר יכולות להרתיע, אבל הגנה על מערכות אזרחיות ולא ביטחוניסטיות, יכולים דווקא לפתוח צוהר לאנשים להיכנס לתעשייה הזו", אומרת מנגד.
לסיכום אמר סווידאן שמבחינתו, "הצלחה בחברה הערבית תהיה כשיהיו לפחות 20% מייסדים בסטארט־אפים. כרגע ישנם כ־100 סטארט־אפים בחברה הערבית לעומת 9,000 במרכז".
